התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, פאטו בנסודה, הודיעה אתמול (רביעי) כי בית הדין יפתח בחקירה נגד ישראל וארגוני הטרור הפלסטינים, בגין חשד לביצוע פשעי מלחמה ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים וברצועת עזה, תוך התמקדות במבצע 'צוק איתן'. מי אמור להיפגע מההחלטה ומתי היא תתממש – 'חדשות JDN' עושה לכם סדר בפרטים.
החקירה בהאג – לו"ז
בטווח הזמן המיידי, כך אומרים גורמים משפטיים, לא צפוי שינוי משמעותי, אולם בהמשך תנועת גורמים ישראלים בחו"ל, אזרחים, פוליטיקאים וקצינים שניהלו את אותם האירועים והיו מעורבים באירועים אותם חוקרים בבית הדין, עלולה להיות מסוכנת והלביא למעצרם. אך לפני כן אמורה ליפתח החקירה באופן רשמי.
בימים הקרובים תקבל ישראל מכתב ובתוכו הודעה רשמית מטעם התובעת הכללית היוצאת של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, שבו היא מתארת את עיקרי החקירה שבכוונתה לקיים בחשד לביצוע פשעי מלחמה מצד ישראל וחמאס במהלך אירועי חטיפת שלושת הנערים ומבצע צוק איתן בקיץ 2014.
במקביל לקבלת המכתב, לישראל ניתנה ארכה של חודש לענות להודעת התובעת, סוג של שימוע. לאחר מכן, תיפתח החקירה אך גם היא צפויה לקחת זמן רב. ראשית. על בית הדין לאסוף את החומרים והראיות ולהקים צוות חקירה. בשלב זה יכול להיות עיכוב נוסף בשל חוסר בתקציב לבית הדין בהאג שיכול להשפיע על התקדמות החקירה. לפי הערכות, משבר הקורונה ומיעוט המשאבים של בית הדין יעכבו באופן משמעותי את החקירה.
בשבועות הקרובים ייאלץ הדרג המדיני להחליט אם וכיצד לשתף פעולה עם החקירה. גם לאחר שישראל תשיב למכתב של התובעת, החקירה צפויה להיגרר במשך שנים. בנסודה כתבה אמש כי "חקירות מהסוג הזה לוקחות זמן – וחייבות להתבסס על החוק ועל עובדות". עוד הדגישה כי רק הבדיקות המקדימות לחקירה ארכו כמעט חמש שנים.
אולם, עם התקדמות החקירה צפוי בהמשך להוציא בית הדין צווי מעצר לבכירים ישראלים, צווים אלו מחייבים את מדינות העולם לציית להם, כך שנשקפת סכנה לתנועתם של בכירים ישראלים ברחבי העולם.
גורם נוסף שאמור להשפיע על התקדמות החקירה זהו התובע החדש שצפוי להחליף את בנסודה בתפקידה בקיץ הקרוב, קארים חאן, שלפי הערכות בירושלים אינו מעוניין להעמיק את החקירה. לחאן אין עדיין סמכות לתת הסכמה לפתיחה בחקירה והוא יוכל תמיד לומר כי "ידיו כבולות" שכן מדובר בהחלטת קודמתו ועדיין לא ברור מה הוא בסוף יעשה.
מה חוקרים?
בישראל עשויים להיחקר בעיקר בכירים בצבא, בדרג הביטחוני והמדיני כמו גם מי שמקדמים את מפעל ההתנחלויות, בהם ראש הממשלה, שרים, הרמטכ"ל ואלופי פיקוד, אך גם ראשי מועצות ביו"ש.
מהמסמך שפרסמה התובעת עולה כי בית הדין מתכוון לחקור את ישראל בחשד לביצוע פשעי מלחמה על שורת אירועי הפעלת כוח צבאי. העבירה הראשונה שבגינה תיחקר ישראל היא "שימוש מופרז בכוח". על פי החשד, בשלושה מקרים לפחות, כוחות צה"ל הפעילו כוח מאסיבי, שהסב נזק העולה משמעותית על התועלת הצבאית שהשיג. כמו כן, בית הדין הפלילי סבור שצה"ל היה מעורב בהרג מכוון של אזרחים, ובפגיעה במבנים ובאנשים המשתייכים לארגונים המוגנים על ידי אמנת ז'נבה. עם זאת, סמכות בית הדין לחקור את הפשעים הללו תיבחן לאורך החקירה.
בנוסף, בית הדין ציין שפעולותיה של ישראל בגדה המערבית ובמזרח ירושלים עלולים להתברר כפשעי מלחמה, בדגש על העברת אזרחים ישראלים לשטחי יהודה ושומרון. על פי אמנת רומא, שעל פיה פועל בית הדין, העברת אזרחים המשתייכים למדינה הכובשת אל תוך השטח הכבוש, נחשבת לפשע מלחמה. כמו כן, גם התגובה הישראלית ל"צעדות השיבה" תיחקר על ידי בית הדין. כזכור, בתחילת 2018 הפלסטינים קיימו תהלוכות מחאה לכיוון גדר המערכת ברצועת עזה, ובמהלכן השליכו לעבר חיילי צה"ל אבנים, בקבוקי תבערה ואף ניסו לחבל בגדר ולחדור לשטח ישראל ולחטוף חיילים. הלוחמים השיבו בירי חי ובאמצעים לפיזור הפגנות נגד המתפרעים, ופעולות אלו ייחקרו.
בית הדין בהאג הדגיש שרשימת האירועים והחשדות כלפי ישראל וארגוני הטרור הפלסטיניים היא ראשונית בלבד והוא שומר לעצמו את הזכות לשנות או להרחיב את החקירה בהתאם להתקדמותה.
בתוך כך, מזכיר המדינה האמריקני, אנתוני בלינקן, ביקר הלילה (בין רביעי לחמישי) את החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג לחקור את ישראל ואמר כי "ארה"ב מתנגדת לכך נחרצות ומאוכזבת עמוקות מההחלטה", בהצהרה של מחלקת המדינה מטעם בלינקן הוסיפו כי "לבית הדין אין סמכות שיפוטית בנושא הזה".
בלינקן הוסיף: "אנחנו מודאגים מהניסיון של בית הדין לכפות את הסמכות שלו על ישראל באופן ספציפי. הפלשתינים אינם עומדים בהגדרה של מדינה ריבונית, ולכן לא רשאים לשמש כחברים בבית הדין, להשתתף כמדינה, או לדרוש התערבות של בית הדין". עם זאת, מזכיר המדינה אמר ש"ארה"ב מחויבת עמוקות להבטיח צדק וכי האחראים על פשעים בינלאומיים ייתנו את הדין".
