היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שב והבהיר הערב (שני) כי לשיטתו, אין עילה להתערבות שיפוטית בנוגע לנבצרות ראש הממשלה נתניהו. בהודעה מטעם הפרקליטות נכתב כי, המדינה הגישה לבג"ץ תגובה מקדמית מטעם היועץ המשפטי לממשלה לעתירה המבקשת להורות כי ראש הממשלה ייצא לנבצרות מתפקידו כראש ממשלה. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות אינו מבסס לעת הזו עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו. לפיכך, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, העתירה אינה מגלה עילה להתערבות שיפוטית בעניין ודינה להידחות.
בתגובה נכתב שהוראת החוק המסדירה מצב נבצרות של ראש הממשלה מכוונת בעיקרה למצב דברים בו מתקיימות נסיבות – סובייקטיביות או אובייקטיביות – השוללות באופן מעשי את המשך תפקודו של ראש הממשלה. בצד זאת, כפי שצוין בתגובת היועץ המשפטי לממשלה לעתירה משנת 2008 שעסקה במצב נבצרות של ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, בגין חקירותיו הפליליות (בג"ץ 6231/08): "הסיטואציה בה ראש הממשלה מכהן בשעה שמתנהלות נגדו מספר חקירות פליליות, עשויה להעלות שאלות באשר ליכולתו למלא את תפקידו – הן בהיבט של יכולתו להקדיש את מלוא זמנו ומרצו בנסיבות אלה לתפקידו התובעני, והן בהיבט של פגיעה באמון הציבור". לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, ככלל, ובשינויים המחויבים, דברים אלו יפים גם לאחר הגשת כתב אישום.
הווה אומר, לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות, תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים.
עוד נכתב בתגובה כי פסיקת בית המשפט הנכבד שבה והדגישה, לאורך שנים ארוכות, את חשיבות ההקפדה על טוהר המידות בקרב נבחרי הציבור. כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה הוא חמור ביותר, ומייחס לו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, שאותן עבר, לכאורה, בעת שכיהן כראש ממשלת ישראל. בנוסף על כך, ראוי להזכיר גם את קיומן של התבטאויות חריפות של ראש הממשלה נגד מערכת אכיפת החוק, תוך הטלת דופי אישי בגורמים שונים הפועלים במסגרתה, דבר שיש גם בו כדי לפגוע באמון הציבור במערכות החוק והמשפט, בשים לב לכך שהתבטאויות שכאלה באות מצדו של הגורם הבכיר ביותר בהירארכיה השלטונית.
לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, עמידתו של נאשם בעבירות חמורות הנוגעות לטוהר המידות, שמשפטו מתנהל בימים אלו בבית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות הממשלה – אשר בין היתר נדרשת למנות בעלי תפקידים מרכזיים במערכת אכיפת החוק וברשות השופטת – אכן מעוררת קשיים משמעותיים, במישורים שונים. בהקשר זה יצוין כי בחודשים האחרונים, נמנעה ממשלת ישראל שבראשה עומד ראש הממשלה מקיום דיונים במינויים שונים של בעלי תפקידים בכירים במשרד המשפטים. דברים אלו אינם מובאים כדי להצביע בהכרח על קיומו קשר סיבתי בין היותו של ראש הממשלה נאשם בפלילים לבין הימנעות הממשלה מקידום מינויים אלו, אלא כדי להדגים את הקושי המתעורר בנסיבות העניין כמתואר, בוודאי ככל שמדובר באמון הציבור במערכות החוק והמשפט.
עם זאת, נכתב כי במצב הדברים הנתון, ובשים לב גם להסדר מניעת ניגוד העניינים שגובש על-ידי היועץ המשפטי לממשלה לראש הממשלה – אשר נועד לשלול את האפשרות שמא סמכויות שלטוניות יופעלו באופן שיושפע מעובדת התנהלותו של ההליך הפלילי נגדו, או באופן שיהיה בו כדי להשפיע על עניינו האישי של ראש הממשלה בניהול ההליך הפלילי – סבור היועץ המשפטי לממשלה כי מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות אינו מבסס לעת הזו עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו.
מוקדם יותר היום, הוגשה תגובה מטעם רה״מ נתניהו לבגצ בעניין הנבצרות, בתגובה נאמר כי, ״מדובר כאן בניסיון חמור ביותר לגרור את מערכת המשפט לתוך הקלחת הפוליטית ולגרום לה להחליט בניגוד לחוק ובניגוד להכרעת המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים האם ראש הממשלה יכול להמשיך ולכהן בתפקידו. לדעת העותרת, בית המשפט הנכבד, או היועץ המשפטי לממשלה, אמורים להפוך למעשה לוועדה עליונה לאישור כהונת ראש ממשלה וזאת ללא כל סמכות מפורשת בחוק".
"שום משחקי מילים לא יוכלו להסתיר את העובדה שיש כאן ניסיון לעקור מן השורש את רעיון ריבונות העם. מי שמבקש לשנות את השלטון במדינה דמוקרטית צריך לשכנע את הבוחר ולא לנסות ולשנות את הכרעת הבוחר באמצעים משפטיים מלאכותיים״.
בתוך כך, בהודעה מטעם הפרקליטות בנושא מינוי שרים נכתב כי, המדינה הגישה לבג"ץ תגובה מקדמית לעתירה המבקשת להורות על מינוי שרים במקום ממלאי מקום שרי התקשורת, המשפטים, ההשכלה הגבוהה והמשלימה, משאבי המים, השוויון החברתי והמדע והטכנולוגיה, אשר כהונתם פקעה בשבועות האחרונים, מבלי שמונו שרים קבועים במקומם.
בתגובה שהוגשה נכתב כי לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, פקיעת כהונתם של ממלאי מקום השרים ואי-מינוי שרים קבועים תחתיהם – ובפרט, אי-מינוי שר משפטים – מביאה למצב חריג ביותר וחמור מבחינה משטרית, ולפגיעה קשה בתפקוד הממשלה. פגיעה זו הולכת ומחמירה עם חלוף הזמן, ככל שמתארך המצב בו לא עומדים שרים בראש חלק ממשרדי הממשלה.
לעמדת היועץ המשפטי לממשלה – כפי שפורטה בפניותיו השונות בנושא לראש הממשלה ולראש הממשלה החלופי – יש צורך חיוני בקידום מינויים קבועים של שרים למשרדים הרלוונטיים, ובפרט למשרד המשפטים, וזאת על אף העובדה שאנו מצויים בתקופה של ממשלת מעבר.
זאת ועוד, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, ככל שיתארך משך הזמן שבו בראש מספר לא מבוטל של משרדי ממשלה לא מכהנים שרים – באופן שיביא להחרפת הפגיעה בתפקודה השוטף של הממשלה, ובאינטרסים ציבורים חיוניים הנגזרים מכך – עלול יהיה הדבר להוביל להביא לכך שהימנעות הממשלה מאיוש משרות שרים תיחשב להתנהלות בלתי סבירה באופן קיצוני, כך שתקום חובה משפטית לאייש משרות אלו.
בתגובה נכתב כי מלשכת ראש הממשלה נמסר בשם ראש הממשלה כי עד סוף החודש הנושא יובא לדיון בישיבת הממשלה. בנסיבות העניין, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה – בשים לב לכך שסוגיית מינוי שרים היא בעיקרה פוליטית באופייה; ומאחר שלפי הודעת לשכת ראש הממשלה, הסוגיות המתעוררות בעתירה עשויות להיפתר בשדה הפוליטי בעת הקרובה, ובכך יתייתר גם הצורך בהכרעה שיפוטית בעניין; מוצע כי יתאפשר למשיבים להגיש הודעה מעדכנת עד תחילת חודש מאי 2021, וכי העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב במועד קרוב לאחר מכן (למקרה שהסוגיה לא תתייתר עד אז), תוך המשך בחינה קפדנית של ההשלכות הנובעות מאי-מינוי השרים דנן.
