במשטרה קראו לחרדים שהותקפו על ידי ערבים שצילמו את האנטישמיות האלימה שלהם והעלו לרשתות החברתיות, לבוא ולהתלונן. אך האם יש טעם בכך? לפי הנתונים שנחשפו הבוקר (רביעי) בעיתון ידיעות האחרונות, ייתכן כי התשובה לכך שלילית.
כחמישים נעצרו בחשד שתקפו יהודים, תיעדו ופרסמו • המפקד: "לא לאומני"
לפי נתוני המשטרה, בשנים 2019-2020 נפתחו מאות תיקים בגין תלונות על מקרי אלימות גופנית הקשורים לאינטרנט, אך רק בודדים מהם הגיעו לבירור ולהכרעה שיפוטית. שניים מתוך כל שלושה תיקים נסגרו, או על ידי המשטרה או על ידי הפרקליטות.
עוד עולה מהנתונים שנחשפו ב'ידיעות אחרונות' כי גם 39 אחוז מהתיקים שנפתחו בשנת 2020 בעקבות תלונה על תקיפה פיזית שהיא תולדה של פעילות באינטרנט נסגרו או נגנזו, 41 אחוז מהתיקים עדיין ממתינים להחלטת הפרקליטות, 18 אחוז מהתיקים עדיין נחקרים ופחות משני אחוזים הגיעו לכדי החלטה שיפוטית.
עו"ד נאוה זרנגר, המתמחה בתחום אומרת לכתב גלעד כהן כי "הנתונים האלה מוציאים את האוויר מקריאתו החשובה של מפקד מחוז ירושלים לכל אותם צעירים חרדים שהותקפו – לבוא להתלונן".
לדבריה, "אם ממילא רק תיק אחד מכל שלושה שורדים את הליך החקירה של המשטרה והבחינה של הפרקליטות, ורק תיקים בודדים מאוד מסתיימים בה כרעה שיפוטית – למה שמי שגם ככה איבדו מתחושת הביטחון האישית שלהם יבחרו לפנות למשטרה?".
במשטרה מסבירים שהמספרים הללו של תלונות בגין מקרי אלימות גופנית הקשורים לאינטרנט – זהים באופן השוואתי למספר תיקי החקירה הכלליים שנסגרים מדי שנה. "המספרים סבירים", אומר סגן ניצב זיו שגיב, ראש מפלג חקירות במשטרה.
"כל פנייה מטופלת באופן יסודי ומעמיק. הרשת אלימה, אבל לא בכל מקרה יש אישור למשטרה לחקור בעבירות של הסתה לאלימות", הוא מסביר. "כשאפשר להגיע לעבריין אנחנו מגיעים אליו. חלקם מסתתרים מאחורי כינוי. בשביל להגיע ליוזר אני צריך להוציא צו לרשת החברתית ולא כולן מכבדות את בתי המשפט בישראל".
