מנהל המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, ורב המכון הפתולוגי, הרב אשר לנדאו, ערכו היום (שלישי) תדרוך לכתבים חרדים כדי לענות לביקורת שהושמעה כלפיהם בעקבות הליך זיהוי 45 הגופות של הרוגי מירון. את התדרוך יזם המטה החרדי של משרד הבריאות.
בין היתר, עלו טענות על עיכוב בתהליך זיהוי הגופות, דבר שגרם לכך שכשליש מהגופות שהובאו ביום שישי למכון, זוהו ונשלחו לקבורה רק במוצאי שבת. ד"ר קוגל הדגיש כי לא רק שתהליך הזיהוי לא היה איטי, אלא גם היה מהיר יותר מאירועים אחרים, דוגמת האסון בנחל צפית, או פיגועי פח"ע.
הוא תיאר את השתלשלות העניינים: "קיבלתי התראה מהמשטרה בשעה 1 וחצי בלילה ובשעה 5 וחצי המשטרה אמרה שהגופות מועברות. כל עובדי המכון הוקפצו ואיתם הגיעו גם אנשי משטרה, זק"א, עובדים סוציאליים של עירית תל אביב ושל ערים אחרות, ובהן ירושלים. כולם היו ערוכים לקבל הגופות".
"כל הנפטרים הגיעו בין השעה 12 לשעה 1 ורבע. לפי ההנחיות והחוק מורידים את הגופות אחת אחת ורושמים. כל העובדים, בתעצומות נפש נרתמו לתהליך שנמשך במהירות שיא. בכל מקום אחר בעולם התהליך היה לוקח ימים ואנחנו נתנו שירות אופטימלי, הטוב ביותר מתוך מסירות נפש".
הרב אשר לנדאו, רב המכון הפתולוגי באבו כביר מודה כי במהלך זיהוי הגופות ביום שישי, נשלחה גופה לא נכונה לקבורה, אולם התקלה אותרה לפני הקבורה בפועל. במענה לשאלת 'חדשות JDN' אישר, "אכן שלחנו גופה לא נכונה, כתוצאה מטעות ".
הוא הסביר מה גרם לתקלה המצערת: "בן המשפחה טעה במספר הגופה שהוא אמר לשוטר שמסר את הגופה. מיד לאחר מכן הפקנו לקחים וכל בן משפחה שיצא מזיהוי, לווה באיש משטרה והוא זה שמסר את מספר הגופה שאפשרה את שחרור הגופה, כדי שלא יקרה דבר כזה".
ד"ר קוגל נשאל מדוע הם התעקשו לזהות את כל הגופות, לאחר שהמשטרה כבר זיהתה במירון 13 גופות. "על פי החוק, הזיהוי הוא באחריות משטרת ישראל ואנחנו ספק שירות. הגופות מהאסון הגיעו לא מזוהות ומה שנלקח, כגון טביעות אצבע ולא הגיעו למכון. אם המשטרה אומרת לזהות, אנחנו מזהים ולוקחים אחריות".
"זיהוי גופה צריך להתבסס על השוואת נתונים, סימנים שנלקחים מהגופה כמו טביעת אצבע ודי.אן.איי, ובין סימנים מזהים שנמסרים על ידי המשפחה, כמו למשל בדיקת די.אן.איי או צילומי שיניים. אתה לא יכול לתת לבן משפחה להסתכל על 45 גופות ולבחור מתוכן".
הרב לנדאו: "כאשר יש אנשים נשואים וצריך להתיר עגונות, להליך הזיהוי יש גם משמעות הלכתית. באחד המקרים קרוב משפחה נכנס והתלבט, ובגלל שהנפטר היה נשוי הוא הביא מישהו אחר כדי לזהות. התרת עגונה מחייבת זיהוי מוחלט ואין מקום להתלבטות. הליך הזיהוי חייב גם להיות בצורה מכובדת, אי אפשר לבצע את זה במסדרון או בחדר צדדי וחייב להיות מסודר. לעשות בשש וחצי שעות, מעל 30 זיהוי מוחלטים זה אירוע מכונן. חלק גדול הגופות הוצאתנו ללוויות כבר ביום שישי".
על טענה של חלק מהמשפחות כי הן לא קיבלו עדכונים, השיב הרב: "ישבתי עם משפחת ועם הרב חנניה צ'ולק מזק"א ת"א. אני יודע שלא כל המשפחות קיבלו את ההסברים, אבל אני לא דן אף אחד. כולם היו בלחץ ובכאב כדי להספיק לפני שבת. אני מעיד שד"ר קוגל ואנשיו נתנו 150 אחוז מהכוחות שאפשר לתת".
ד"ר קוגל התייחס למידע שדווח בחלק מהכלי התקשורת החרדיים על תקלת מדפסת שגרמה לאיחור בשחרור גופות. "פייק נוז", הוא השיב בנחרצות, "אלה שמועות שאין להן שום בסיס. לא הייתה תקלה במדפסת כמו שלא נכון שלא נתנו מים למשפחות כאשר אנשי זק"א דאגו למים וכיבוד. לא יודע מאיפה זה בא והיו המון שמועות לא נכונות שהתפרסמו".
ד"ר קוגל גם התייחס לשמועה ולפיה ביום שישי אחרי השעה 6 בערב, היו גופות שטרם זוהו. לטענתו, הגופות שהיו על משאית באותו זמן אלו גופות שהיו לאחר שהושלם תהליך הזיהוי והן המתינו להעברה לחדר הקירור בבית החולים מעייני הישועה שבבני ברק, כדי שניתן יהיו לקיים את הלוויות בבני ברק, מיד בצאת השבת.
על הטענה שאת הליך הזיהוי היה ראוי לבצע במתקן אחר עם תשתיות טובות יותר, השיב ד"ר קוגל: "את התשתיות אצלנו צריך לשפר ואנחנו מפיקים לקחים בהקדם".
הוא מבהיר: "לא אנחנו מחליטים לאן להעביר גופות, אבל ההחלטה להביא את הגופות למכון היתה נכונה. הצוות של המכון, הוא זה שמטפל. במקומות אחרים אין מעבדת די.אן.איי ואין סי.טי. אם היו מבצעים בדיקות במקום אחר רופאי המכון היו הולכים לשם, אבל היה לוקח שעות להביא סי.טי. לצורך צילומי שיניים".
"אם אנחנו אחראים האחריות צריכה להינתן לנו. אי אפשר להגיד לנו תחתום, אבל אל תעשה בדיקות. חייבים להקפיד על המקצועיות וזה היה מקצועי ומהיר יותר מאירועים אחרים".
לסיום הוא אומר, "הלב כואב – עשינו את המקסימום ונשתדל לעשות את המקסימום. תאמינו לנו שאנחנו מאוד רוצים לעזור. אנחנו אוהבים את האוכלוסיה ורוצים בטובת כולם. תבינו שנעשו מאמצעים גדולים וכמו כל אחד אחר, אני מקווה שלא נזדקק לשירות המכון באירועים כאלה".
טוב מאד שעשו עבודה מקצועית, מה היה קורה אם עוד שבוע היו מגלים טעות? העולם היה סוער וגועש, סתם מלחץ מוציאים קיטור.
השאלה הגדולה היא: מדוע הגופות יצא ממירון רק בשעה 10:30 בבוקר שישי??
זה עצמו צריך ועדת חקירה – אין שום מניעה להוציא אותם מיד עם קביעת המוות או כשעה אח"כ. יש אומרים שהיו שם מריבות פנימיות בין אבו כביר לצבא – כל אחד רצה לקחת חסות על האירוע. הם רבים בינהם והמתים שיחכו עד שיסיימו לריב – בושה!! חרפה!! יאוש!! תסכול!!
למה לא שמעתי שמישהו מעלה את זה ????