בלינקן על העלייה באנטישמיות בארה"ב: "משפיע עליי מאוד ברמה אישית"

מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, התייחס להפסקת האש השברירית מול עזה ואמר: "אני חושב שעלינו לנסות לצאת ממעגל האלימות, כי אחרת זה אכן יחזור על עצמו, בין אם תוך חודש, שנה או חמש שנים, אבל לדעתי זה לא משרת את האינטרס של אף אחד, לא של ישראל ולא של הפלסטינים". בלינקן אמר את הדברים בראיון ל'חדשות 12' והוסיף כי "עלינו לעבוד יחד כדי לנסות לשקם וליצור אפשרויות לחיים טובים יותר עבור תושבי עזה".

מזכיר המדינה האמריקני הוסיף: "יחד עם זאת, אני חושב שחובה על שני הצדדים לנסות למנוע דברים מסוימים שעלולים להצית מחדש את מעגל האלימות". לדבריו, "בסופו של דבר, מה שזה אומר, לפחות בהשקפה שלנו, זה לעשות ככל שביכולתנו כדי להבטיח שהן לישראלים והן לפלסטינים תהיה מידה שווה של ביטחון, של הזדמנויות ושל כבוד, ואלו דברים שמתבטאים במגוון דרכים".

על הביקורת נגד ישראל מתוך המפלגה הדמוקרטית הוא אומר כי "הנשיא ביידן אמר באופן ברור לחלוטין ומספר פעמים: אנחנו מחויבים לביטחונה של ישראל – נקודה", הדגיש בלינקן. "אנחנו נוודא שלישראל יש את האמצעים להגן על עצמה. ובפרט כשמדובר באירוע כמו זה שהישראלים חוו בשבועות האחרונים, ארגון טרור שתוקף ויורה ללא אבחנה על אזרחים, אנחנו נוודא שלישראל יש את האמצעים להתמודד עם דבר כזה".

"באותה העת, בתור משטר דמוקרטי, ישראל נושאת בעול כפול, עול שמוכר גם לנו כארה"ב – לוודא שכשהיא מגנה על עצמה ועל אזרחיה, היא עושה את כל שביכולתה להימנע מפגיעה באזרחים ולמזער את הנזק שנגרם למי שעלול להיקלע בין חילופי האש".

בלינקן ציין כי לדעתו "ישראל נקטה צעדים משמעותיים מאוד לשם כך, אבל אנחנו גם יודעים שבשני הצדדים גברים, נשים, ובמיוחד ילדים, קיפחו את חייהם. אני רוצה לנצל את ההזדמנות לדבר על התמונה הגדולה – היחסים בין ישראל לפלסטינים". לדברי מי שעתיד להמנהיג את מדיניות החוץ האמריקאית בשנים הקרובות, "אנחנו עדיין משוכנעים שפתרון של שתי מדינות הוא לא רק הדרך הטובה ביותר, אלא כנראה הדרך היחידה באמת להבטיח שבעתיד ישראל תישאר מדינה יהודית, דמוקרטית ובטוחה, ושהפלסטינים יקבלו את המדינה לה הם זכאים. זוהי השאיפה שלנו, אבל כרגע אנחנו מתמקדים בלהתמודד עם השלכות העימות האחרון, לנסות לבנות על גבי הפסקת האש, לטפל בצרכים המיידיים – ואז נבחן אם לאורך זמן הנסיבות משתנות כך שנוצרת סביבה מאפשרת יותר לקידום פתרון שתי מדינות".

בלינקן התייחס גם לסוגיה האיראנית והשאלה מדוע ממשל ביידן רוצה לחתום על הסכם גרעין חדש עם איראן, למרות ההתנגדות הישראלית ואמר: "אם זה נכון, אנחנו לא שמענו על כך, כי אנחנו עכשיו בעיצומו של הסבב החמישי של דיונים בווינה. כפי שאת יודעת אלו דיונים עקיפים, לא ניהלנו שיחות ישירות עם איראן, הכל נעשה דרך האיחוד האירופי ושותפינו האחרים. אני חושב שהבהרנו מה נדרש מכל צד כדי לחזור לעמוד בהסכם הגרעין, אבל נותרה השאלה אם אירן באמת מוכנה לעשות את הנדרש ממנה כדי לחזור לעמוד בהסכם. עדיין אין תשובה לשאלה הזאת".

עוד אמר בנושא האיראני כי "ארה"ב וישראל תמימות דעים לחלוטין בקביעה לפיה אסור שאיראן תשיג נשק גרעיני. זה גם לא סוד שלאורך השנים היו בינינו חילוקי דעות בנוגע לדרך הטובה ביותר להבטיח זאת, לוודא שאיראן לא משיגה נשק גרעיני. מנקודת מבטנו, הסכם הגרעין השיג את מטרתו: לחסום את כל הדרכים של איראן להפיק חומר בקיע לטובת ייצור נשק גרעיני תוך זמן קצר. המומחים שלנו אישרו שההסכם עובד, מומחים בין-לאומיים אישרו שההסכם עובד והיה לזה משטר בדיקות פולשני מאוד, יותר משל כל הסכם פיקוח נשק אחר, והתוצאה הייתה שכאשר ההסכם הוחל, אם איראן הייתה מחליטה להפיק חומר בקיע עבור נשק גרעיני, היה לוקח לה לפחות שנה לעשות זאת – שזה היה מספיק זמן בשביל להבחין בכך, ובמקרה הצורך לעשות דבר מה בנדון".

"והנה מה שקרה מאז", אמר בלינקן, "עכשיו כשיצאנו מההסכם, איראן החלה להתעלם מההגבלות של ההסכם והיא קרובה יותר ליכולת להפיק חומר בקיע עבור נשק גרעיני, בהתראה קצרה מאוד. ולכן במקום להיות פחות מסוכן ללא העסקה, זה הפך ליותר מסוכן. אם איראן תחזור לציית להסכם, גם אנחנו נעשה כן. אנחנו גם רוצים להאריך את ההסכם ולחזק אותו. בנוסף, אנחנו עובדים קשה בנושאים שבהם אירן מהווה שחקן מסוכן ובעייתי עבורנו ועבור ישראל. פעולות שמערערות את היציבות באזור, הפצת נשק, תמיכה בארגוני טרור וכו'".

כבן להורים יהודים ומי שאביו החורג הוא ניצול שואה, בלינקן מדבר גם התקריות האנטישמיות ההולכות ומחריפות בארה"ב. "זה מטריד אותי לעומק. וראינו, לא רק בשבוע האחרון, אם כי בשבוע האחרון אנחנו עדים להתפרצות מטרידה מאוד של תקריות אנטישמיות, אבל למען האמת, האנטישמיות נמצאת במגמת עלייה בארה"ב וברחבי העולם כבר שנים. אנחנו מכירים את זה מההיסטוריה, זה סימן מקדים כי זה כמעט בלתי נמנע שכשיש התפרצות של אנטישמיות, שנאה כלפי קבוצות אחרות כמעט תמיד באה בעקבותיה. ואנחנו רואים את זה קורה עכשיו בארה"ב, למשל עם שנאה כלפי אסייתים-אמריקנים, אז המראות האלה משפיעים עליי גם ברמה אישית מאוד, אבל אני גם רואה את זה בתור אות אזהרה, התרעה, שמתרחשים דברים שחייבים לטפל בהם, כי אם מרשים לזה לגדול ולהתפתח, אם מרשים לזה להימשך ללא דין, בסוף מקבלים בערה שמשפיעה על הרבה מאוד אנשים".

הוא הוסיף כי "אחד הדברים הנפלאים בעבודה שלי כרגע כמזכיר המדינה הוא שאני לא עוסק בפוליטיקה. אני עוסק רק במדיניות. אני חושב שכולנו חייבים לשים לב, וכשאנחנו רואים אנטישמיות מופיעה בכל מקום, בין אם זה בארצות הברית או באזור הזה של העולם או בכל מקום בעולם, אנחנו צריכים לקחת את זה ברצינות ולהתמודד עם זה".

לגבי ביקור של הנשיא ביידן בישראל אמר: "אני לא יודע מתי או באיזה תאריך, אבל אני כן יכול להגיד – אני יודע שהוא מאוד מצפה לחזור ואת צודקת, הוא מעורב כאן מאז… תקופתה של גולדה מאיר. והוא אמר פעמים רבות שהוא עבד עם כל ראש ממשלה ישראלי מאז גולדה מאיר. זה משהו שמאוד נוגע אליו. הקשר עם ישראל, המחויבות לביטחונה של ישראל. זה משהו שמושרש בו עמוקות. וכמובן, כחבר אמיתי של ישראל הוא מוכן להגיד בכנות כאשר הוא לא מסכים עם משהו. בסופו של דבר אנחנו מנסים לפתור בעיות יחד. זה היה טבען של השיחות שהיו לי היום עם ראש הממשלה, עם שר החוץ, עם שר הביטחון, ורבים אחרים. וני חושב שכשהנשיא יבוא לכאן לבסוף, הוא ימשיך שיחה ארוכה מאוד שהוא מנהל כבר שנים".