הרב חיים דרוקמן, מגדולי רבני הציונות הדתית, יוצא בחריפות נגד ח"כ יאיר גולן שהאשים אותו בהסתה שגרמה לרצח רבין. בשיחה עם "ישראל היום" אמר הרב "מצד אחד אני צוחק ומצד שני עצוב מאוד. אני צוחק כי זו בדיחה. אני הסתתי? מה שהוא אומר זו הסתה, הסתה נוראה. איך הוא מרשה לעצמו לומר דברים כאלו? אבל אם לומר את האמת אני לא מתפלא. כולנו שמענו דברים שיצאו מפיו על עם ישראל, על חיילי צה"ל. אני לא מבין את האדם הזה, אבל אני לא מתפלא אחרי מה ששמעתי עליו".
בשיחה עם חנן גרינווד בעיתון ישראל היום מוסיף הרב, "לא העליתי על דעתי, בדמיון השחור ביותר, שמישהו יאשים אותי בהסתה לאלימות – בוודאי שלא השב"כ. אני מעריך מאוד את השב"כ שלנו ויודע את כל הדברים הטובים שהוא עושה. אבל דווקא בגלל זה, שהוא יודע למצוא מחבל במלון כלשהו במדינה זרה – בקומה ומיטה ספציפית, הוא לא יודע את עמדותיי?".
"אגלה לך סוד, אני בקשר קבוע עם השב"כ, או יותר נכון הם בקשר קבוע איתי, לא משנה באיזה עניין. הם לא יודעים מי אני? אם יש לו (לראש השב"כ ארגמן) הערה, למה הוא לא התקשר אליי? מה הייתה החשיבות להזעיק את העיתונאים בשבת קודש כדי לומר את הדברים הללו?".
הרב דרוקמן אומר כי הוא חש בחוסר סימטריה בכל הנוגע לזכותם של אנשי ימין להפגין. "אין ספק שיש כאן משהו שלא מתקבל על הדעת. הרי חודשים הפגינו מול ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בתקופת הקורונה, כשכולם היו בבית, כי להפגין זה מותר ודמוקרטיה וחופש הביטוי, וגם יאיר גולן וגם התקשורת עודדו את זה, כי זו דמוקרטיה. ופתאום כשמישהו אחר אומר חצי משפט יוצאים נגדו ואומרים שהוא הסית. זה נורא".
"הייתי מצפה שהם יתנגדו למהלך הזה, יתנגדו לממשלה הזו. באופן חד משמעי, יחד עם זאת אין מקום לשום אלימות, פיזית או מילולית, נגדם או נגד משפחתם. בוודאי שאין מקום לזה. אבל הפגנה היא לגיטימית. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, הפגנה זו אמצעי דמוקרטית. הפגנה היא הבעת דעה. הייתי רוצה כך. אבל לא להשתמש באלימות חלילה".
בתשובה לשאלה האם הוא מאמין שיש אפשרות לעצור את הקמת הממשלה החדשה, הוא אומר, "אני מאמין בקב"ה. אינני יודע אם הממשלה תקום או לא. הרבה זמן אין. אבל למדתי בניסיון חיי שמי יודע איך דברים עלולים ברגע האחרון להשתנות. אין ספק שאלו דברים עתיקי יומין לומר שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אין להתייאש מן הרחמים".
כך נשמע רב אמיתי, משכמו ומעלה
יהיר גולן בהחלט ראוי לתביעת דיבה ופגיעה בכבודה של תורה