"קטסטרופה": השינויים המסוכנים שמתכננת הממשלה החדשה בנושאי דת

אחרי שנים ארוכות של שקט בגזרה זו, הממשלה החדשה מבקשת לשנות את הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה. בכתבה נרחבת שמפרסם היום (שישי) חנן גרינווד בעיתון ישראל השבוע מבית ישראל היום, הוא מפרט את הנושאים בהם מבקשים בממשלה לחולל שינויים.

תנועת 'נאמני תורה ועבודה', היא תנועה ליברלית הממומנת על ידי 'הקרן החדשה לישראל', התומכת במגוון נושאים נגד הדת. תני פרנק, הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועה ולפי הדיווח בישראל היום הוא עובד מאחורי הקלעים עם גורמים בממשלה החדשה של יאיר לפיד ונפתלי בנט בנושאים אלו.

בראיון לעיתון הוא אומר, "צריך לחשוב על 100 הימים הקרובים כאילו אין יום 101, וליצור שינויים שיחזיקו מעמד. אסור להיכנס להרפתקאות מסוכנות, אלא לקבוע עובדות בשטח".

ברבנות הראשית חוששים: "מדובר בקטסטרופה"

ביום שני, יום בלבד לאחר שהממשלה הושבעה, בין צילום תמונת הממשלה החדשה בבית הנשיא לטקס חילופי השרים במשרד לשירותי דת, נפגש שר הדתות החדש עם שני הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו. גורמים שמעורים בפרטים מספרים על פגישה עניינית, שבה הובעו מצד הרבנים חששות כבדים לגורל סוגיות דת נפיצות.

בפגישה הבהיר להם השר כי הוא מתכוון לבצע שינויים, אך אלו יהיו בהתאם לאורתודוקסיה ובגיבוי של רבנים – סוגיות נפיצות במיוחד יוזזו הצידה לטובת גיבוש מתווים לסוגיות מוסכמות. גורם בכיר ברבנות אמר ל"ישראל השבוע" כי הוא חושש מאוד מהדרך שאותה יתוו שרי הממשלה. "מדובר בקטסטרופה, לא פחות".

כרגע נראה כי הרפורמה הראשונה שתצא לדרך תהיה בתחום הכשרות. כרגע רב עיר יכול לספק כשרות רק בתחומי עירו, מה שגורם להבדלים עצומים בדרישות בכל עיר. סגן שר הדתות לשעבר, הרב אלי בן־דהן, מסביר: "גילינו שבעיר מסוימת הדרישות של הרב גורמות לכך שמסעדה שרוצה רק כשרות רגילה נאלצת לעמוד בדרישות של כשרות מהדרין. גילינו חוסר אחידות. שהרבנות תקבע סטנדרטים".

רפורמה בנושא הגיור – בניגוד לעמדת הרבנים

נושא אחר ונפיץ הרבה יותר הוא נושא הגיור. בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות לאפשר לרבני ערים לגייר אנשים שאינם יהודים, זאת על מנת ליצור תחרות. כיום המקום היחיד שבו ניתן להתגייר ולהיות מוכר ככזה על ידי המדינה הוא בית הדין לגיור שמפעיל מערך הגיור הממלכתי, אך במשך השנים ספג בית הדין ביקורת עצומה על כך שהוא מערים קשיים על המתגיירים.

ב־2014 נעשה ניסיון לפתוח את התחום לתחרות על ידי מתן אפשרות לכל רב עיר להקים בית דין מתחרה, אך הדבר נבלם על ידי המפלגות החרדיות כשהן חזרו לשלטון. ועדה בראשות השר לשעבר, משה נסים, הגישה המלצות דומות ב־2018, אולם המלצות אלו נגנזו כרגע.

כעת מבקש שר הדתות לבצע את הרפורמה שבה כשלו קודמיו, ולאפשר לכל רב עיר לפתוח בית דין לגיור. "אנחנו רוצים שהגיור ייראה אחרת – יהיה מקרב ומחבק, הכל על פי הכללים של מה שנקרא 'האורתודוקסיה על מלא'. אפשר לעשות כאן דברים שמתאימים לצורך של המדינה ב־2021. יש היום מאות אלפי אנשים שאינם יהודים במדינת ישראל, שהיו רוצים להיות כאלו, אבל בגלל מערכת לא מספיק טובה וידידותית זה לא קורה", אומר הגורם הבכיר.

על מנת לשנות את המצב בתחום הכשרות והגיור יש צורך לפעול בכמה מישורים במקביל: ראשית יש צורך בחקיקה, על מנת לאפשר את המצב הקיים, אך לא פחות מכך יש להציב עובדות בשטח באמצעות מינוי הרכבי מועצות דתיות ומינוי רבני ערים, שיישארו גם לאחר שהממשלה הזו תכלה את ימיה, אם אחרי חצי שנה או אם אחרי ארבע שנים.

"מינוי רבני ערים הוא לא מהלך סמלי", מסביר פרנק. "הרפורמות שהוסכם עליהן – בגיור, בכשרות וגם במינוי רב ראשי – מבוססות על כוח מקומי. זו לא רק תמונת ניצחון, אלא השאלה אם החוק שעליו הסכמת יתורגם בפועל למעשים בשטח. ברגע שיש לך עובדה בשטח קשה לשנות".

חילול שבת בתחבורה הציבורית ובמסחר

בהסכם הקואליציוני בין יש עתיד ומרצ הוסכם כעת כי התחבורה הציבורית והמסחר בשבת יקודמו. בין היתר נכתב בהסכם כי לצד העובדה שהחלטות יתקבלו בהסכמות רחבות ולא בצורה חד־צדדית, גם יש "לקדם הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות – ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה".

פרנק: "זו הזדמנות לדבר מחדש על חלוקת המרחב הציבורי בשבת. תחבורה ציבורית צריכה להיות חלק מהנושאים שבהם ידונו בממשלה. אם שרת הפנים שקד תרצה לייצר הסכמות, היא תוכל לאשר חוקים מתאימים בלי עימותים. נכון, לא כל המסחר ייסגר, אך זה עדיף על המצב הנוכחי שבו ברירת המחדל היא שהכל פתוח".

"אנחנו לא מתכוונים ללבות את המחלוקת, אבל כן לתת מענה", מבהיר הגורם הבכיר. "אם יושבים ומנסים לתת מענה, ניתן גם למצוא פתרונות. יש צורך בפתרון הוליסטי למדינת ישראל, ונפעל להקים ועדה שתעסוק בהסדרת המרחב הציבורי בשבת מתוך הבנת גודל האחריות. החרדים והחרד"לים נלחמו במשך שנים בפתרונות שהיו על הפרק. תראה מה קרה: סמוטריץ' והחרדים נלחמו במתווה נסים, ואז בא בג"ץ והכיר בגיור הרפורמי, וכך כולנו יצאנו נפסדים. אולטרה־שמרנות לא מובילה לשום דבר".