לאחר דיונים ארוכים ובין היתר ניסיונות רבים של הקואליציה להשיג רוב במליאה, חוק האזרחות שעלה הבוקר (שלישי) להצבעה במליאת הכנסת נפל בתיקו של 59 אצבעות. בקואליציה מאשימים את האופוזיציה שהם פוגעים בביטחון המדינה בכך שהם הפילו את החוק אך טרם ברור מהן ההשלכות המדויקות של נפילת חוק האזרחות במליאת הכנסת.
כעת, עו"ד לילה מרגלית, חוקרת בתכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסבירה בשיחה ל'חדשות 12' את ההשלכות של אי העברת חוק האזרחות. לדבריה, למרות ההתפתחות הזאת – לא יהיה הליך של אזרוח של המוני פלסטינים, וזאת משום שהאינטרס הביטחוני של ישראל עדיין מהווה חלק משמעותי במערך השיקולים.
עו"ד מרגלית הסבירה כי, "בקשות מצד אזרחים ישראלים למתן מעמד לבני זוגם הפלסטינים, יצטרכו להיבחן לפי הקריטריונים המקובלים בתחום זה, המעניקים משקל משמעותי לזכותו של אזרח ישראלי לקיים חיי משפחה בישראל, אך גם לשיקולים נוספים ובכללם בהחלט ביטחוניים".
היא אף הוסיפה כי, למרות אי הארכת הוראת השעה – משרד הפנים עדיין לא נדרש, ולא יידרש, להעניק מעמד אוטומטי לכל בן זוג פלסטיני של אזרח ישראלי: "חשוב להבין שנישואין עם אזרח ישראלי אינם מקנים בכל מקרה זכות אוטומטית לקבל מעמד בישראל".
עוד הוסיפה עו"ד מרגלית להסביר את משמעות נפילת חוק האזרחות ואמרה כיף "לפי הנוהל הרגיל של משרד הפנים, בני זוג זרים שאינם זכאים לעלות ארצה מכוח חוק השבות צריכים לעבור תהליך ממושך במסגרתו נבדקת כנות קשר הנישואין וקיומה של מניעה ביטחונית או פלילית להשתקעותם בישראל, ורק לאחר סיומו של תהליך זה, האורך מספר שנים, ניתנת אזרחות ישראלית".
"שרת הפנים מוסמכת בהחלט להפעיל שיקול דעת פרטני, ואולם שיקול דעת זה לא יוכל להיות שרירותי או מפלה, ויצטרך להעניק משקל ראוי לזכות בן הזוג הישראלי לחיות את חייו עם משפחתו במדינתו", סיכמה עו"ד מרגלית. "ברור לגמרי שמשרד הפנים רשאי ואף חייב לשקול במהלך הבדיקה שיקולים ביטחוניים אינדיווידואליים".
