מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד האימאם יוסף אלבאז, בן 62 מלוד, בגין הסתה לאלימות ברשת החברתית פייסבוק כלפי שוטרים ובגין איומים בפייסבוק כלפי סגן ראש העיר לוד, מר יוסי הרוש. כתב האישום הוגש באישור פרקליט המדינה, עמית איסמן.
בכתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד יוני חדד ועו"ד אור ארבר, אלבאז שימש בין השנים 2018-1991 כאימאם של מסגד אל עומרי (המסגד הגדול) בעיר לוד, וגם לאחר תקופה זאת הוכר כאימאם למרות שלא נשא בתפקיד רשמי. בשנים האחרונות נשא הנאשם, מפעם לפעם בימי שישי דרשות במסגד וכן נשא דרשות במסגדים נוספים בארץ.
האימאם אלבאז מחזיק פרופיל בפייסבוק אליו מקושרים אלפי חברים ואלפי עוקבים. הוא נאשם כי בחודש שעבר פרסם בפייסבוק קטע מסרט קולנוע שבמהלכו מוצג רצח אכזרי של שני שוטרים, ואליו צירף טקסט הקורא לאלימות ומעודד מעשי אלימות כלפי שוטרים. הרשומה ("פוסט") זכתה לחשיפה של אלפי אנשים, ושימשה במה לאחרים להביע תמיכתם בתכנים באמצעות רגשונים (אימוג'ים), שיתופים או תגובות.
בנוסף, אלבאז נאשם כי פרסם רשומה ובה איום כלפי סגן ראש עיריית לוד, מר יוסי הרוש, וכן גורמים נוספים, על רקע הקמת שביל גישה בסמוך לבית ספר בעיר לוד. ברשומה כתב, בין היתר: "מכתב פתוח לראש העיר… מציע לכם לבלום את הבריונים שלכם, כי התגרותכם תחזיר אותנו לחודש אחורה (בהתייחס לגל ההתפרעויות האלימות שהתנהלו בעיר לוד ובמקומות נוספים בארץ על רקע לאומני-גזעני, שכלל תקיפות של כוחות המשטרה והביטחון, הכל במהלך מבצע "שומר חומות"), ואתם תשלמו את המחיר על פעולות אלו. ולגבי המלחמה שאתה מאיים עלינו יוסי הרוש… מבטיחים לך אנחנו, נהיה מספיק אחראיים לגרום לך שתבין שנוותר על נשמתנו בזול במטרה לחנך אותך ולהפסקת בריונותך".
במקביל לכתב האישום, הגישה הפרקליטות בקשה לקביעת תנאים לשחרורו של אלבאז בתנאים מגבילים עד תום ההליכים. בין היתר, מתבקש ביהמ"ש לאסור על איסור גישה של הנאשם לאינטרנט, לאסור על יציאתו מן הארץ ולקבוע לו ערבויות כספיות.
בבקשה נאמר, כי "הנזק הפוטנציאלי מביצוע עבירות כאמור הוא ממשי וניכר, שכן מדובר בחשש להתבטאויות מסיתות ומאיימות ברשת, מצד דמות בעלת השפעה רבה על חוג רחב של אנשים, ועל רקע התקופה המתוחה שבה אנו מצויים. לא פעם נקבע בפסיקה כי הרשת החברתית הינה 'כיכר העיר' המודרנית, וכי לפרסומים מסוג זה עשויה להיות אפקטיביות רבה יותר… מדובר במי שנתבקש בעבר על-ידי גורמי הביטחון לפעול להרגעת הרוחות, הביע נכונות לעשות כן, אך בפועל פרסם זמן קצר לאחר מכן התבטאויות חמורות".
