היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סגר תלונה נגד ראש הממשלה נפתלי בנט, מבלי שהאחרון התבקש למסור את גרסתו לתלונה. לפי הפרסום ב'ישראל היום', חבר מרכז הבית היהודי לשעבר ארז צדוק הגיש תלונה למשטרה בנוגע לכספיים של מפלגת "הבית היהודי", שבראשה עמד בנט בין השנים 2012 ל־2018.
הבית היהודי מצויה בחובות עתק של עשרות מיליוני שקלים, והתלונה נגעה בנושא זה. התלונה הוגשה בספטמבר 2019, זמן קצר לפני שבנט מונה לשר הביטחון, ובפברואר האחרון פורסם בערוץ 20 כי התלונה נסגרה, אולם לא צוין מתי היא הסגירה.
כעת מתברר שההחלטה של מנדלבליט שלא לחקור התקבלה באוקטובר 2020 – כעבור יותר משנה מהגשת התלונה ובין סבבי בחירות 3 ל־4, שעה שבנט שימש כח"כ באופוזיציה. במשטרה אישרו לעיתון כי גם מגיש התלונה, ארז צדוק, לא זומן למסור את גרסתו, כך שלמעשה ההחלטה של מנדלבליט על סגירת התלונה התקבלה מבלי שנגבו עדויות מכל גורם.
כמו כן דווח כי ההודעה על סגירת התלונה לא נשלחה לצדוק, כנדרש בחוק, ועל כן הוא לא היה יכול לממש זכותו החוקית לערער על החלטת הסגירה בתוך 60 ימים מקבלת ההודעה.
התלונה הייתה נגד בנט בטענה למרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק המפלגות ועל חוק מימון מפלגות, עבירות מנהלים בתאגיד ועוד. צדוק פירט בתלונתו את דו"חות מבקר המדינה החריפים על הבית היהודי לאחר בחירות 2013 ו־2015, שבעקבותיהם נקנסה המפלגה בסכום חריג בגובהו של יותר ממיליון שקלים.
לפי מבקר המדינה, הבית היהודי תחת נפתלי בנט הוציאה סכומים גבוהים ללא אסמכתאות, 9.6 מיליון רק ב־2013, בגין שירותים שקיבלה, כשהספרים לא שיקפו את כלל ההוצאות. בנוסף נטען בתלונה כי רואה החשבון של הבית היהודי, משרד רו"ח גולדברג, חתם על הדו"חות הכספיים, אף שקבע כי "לא היתה באפשרותנו לבקר את האפשרות להוצאות נוספות", בנוגע לבחירות המקומיות והארציות ב־2013. בדו"חות הכספיים של מפלגת הבית היהודי לשנת 2017, נכתב כי "על חובות בסך 2.7 מיליון שקלים נחתמו ערבויות אישיות" – אך לא מפורט מי חתום על הערבויות האישיות.
בתלונה גם נטען גם כי קיים חשד לשימוש בכספי המפלגה לצרכים אישיים של בנט. צדוק הדגיש כי ריכז בתלונה רק את העובדות הפיננסיות, אך לדבריו "ישנם מקרים נוספים שיכולים לבסס תיאור של התנהלות עבריינית, שכוללת חשדות לסחיטה באיומים, הטרדת עד, שיבוש הליכי משפט ועוד". צדוק ציין כי "אוכל לפרט אותם במידת הצורך", אך, כאמור, מנדלבליט לא ראה בכך צורך וסגר את התלונה מבלי שצדוק זומן לפרט על אודות אותן האשמות חמורות.
בעקבות פניית העיתון, הודיעו במשטרה כי תישלח לצדוק ההודעה על סגירת התלונה – ומסרו כי "ככל שיש השגות בנוגע להחלטה, הוא יכול לפנות למשטרה ופנייתו תיבחן".
היועץ המשפטי של הבית היהודי, שמונה אחרי עזיבת בנט, עו"ד איל בר־לב, אמר: "לא ברור לי איך התלונה נסגרה". לדבריו, "זה מאוד לא הגיוני שסגרו את התלונה. מריח לא טוב. היועץ המשפטי לממשלה סוגר תלונה, מבלי לבקש גרסה אפילו? לא מסתדר לי. לא מבין את זה".
עוד אמר בר־לב כי "החובות של המפלגה עצומים. היא בבור מזעזע, חייבת סכומי עתק לנושים ולפעילי שטח ואין לי מושג איך היא תחזיר את הכסף". הוא סיפר כי ניסה לפנות בנושא לח"כ ניר אורבך, ששימש מנכ"ל הבית היהודי בתקופה שבה בנט כיהן כיו"ר המפלגה – אך לא זכה לתגובה: "לא הצלחנו לקבל מאורבך תשובות, ניסינו להבין ממנו ומהגזבר איך נוצר החוב הזה, אבל הם רק אמרו שהמצב השתפר בתקופתם, ולא נתנו תשובות מעבר. כנראה גם מנדלבליט לא מתעניין".
ממשטרת ישראל נמסר: "בבדיקה נמצא כי הפנייה שהוגשה בספטמבר 2019 נבחנה במשטרה ובפרקליטות המדינה, ובחודש אוקטובר 2020 נודע למשטרה כי לדעת היועמ"ש אין מקום לפתוח בחקירה. נציין כי בבדיקה לא נגבו עדויות. בימים הקרובים יישלח מענה לפונה בדבר ההחלטה, וככל שיש השגות בנוגע להחלטה יכול הוא לפנות למשטרה, ופנייתו תיבחן".
ממפלגת ימינה נמסר: "מדובר בטענות סרק ממוחזרות שנבדקו לעומק, ונמצא שלא נפל רבב בהתנהלותו של ראש הממשלה נפתלי בנט כיו"ר הבית היהודי".
ממשרד רו"ח גולדברג נמסר: "האמור בחוות הדעת הינו בהתאם לחובות המוטלים עלינו, כרואי חשבון, לציין את המפורט בביאור 6ב' לדוחות. הושלמו ההתאמות הנדרשות ובוצעו התיקונים. הדו"חות מתייחסים למפלגה ולא לנותני הערבויות, והם לא המקום לציין את שמם ומצבם".
נראה שאנחנו בדרך לדיקטטורה
חקירה מיד! לך, בנט, קריים מיניסטר אמיתי!