המכון למחקרי ביטחון לאומי:

אילוסטרציה. צילום: חיים אזולאי / פלאש 90

המכון למחקרי ביטחון לאומי: "לוודא שיש אופציה צבאית אמינה מול איראן"

המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא הרצוג מסמך הסוקר את האתגרים העיקריים של ישראל והעריך שאיראן בטווח של חודשים מפריצה לפצצת גרעין. "יש להיערך לתרחיש של אי-השגת הסכם, שבו איראן היא מדינה 'סף גרעינית'"
  • 8 ילדים מבקשים עזרה: נשארנו לבד בלי אמא

    תוכן מקודם

  • איך מזהים השקעה שווה ולמי אסור להשקיע?

    תוכן מקודם

  • "עניה סוערה" העבירו את שמכם לתפילת שר התורה ביום הושענא רבה.

    תוכן מקודם

  • "הם עברו מספיק בחיים, תעזרו לי לשמח אותם" ברכי מתחננת לעזרה

    תוכן מקודם

לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה יצחק הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל, המכון למחקרי ביטחון לאומי הציג היום (שלישי) לנשיא המדינה את עיקרי האתגרים האסטרטגיים לישראל ואת המלצותיו למדיניות.

עיקרי האתגרים האסטרטגיים וההמלצות הוגשו לנשיא המדינה באירוע שהתקיים בלשכתו לפני זמן קצר. חוקרי המכון, בראשותו של ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, סקרו בפני הנשיא את האתגרים העומדים בפניה של ישראל בעת הנוכחית והמלצות למדיניות ולקידום הזדמנויות לישראל

על תכנית הגרעין של איראן נכתב בדו"ח כי זהו האיום החמור ביותר על ישראל. איראן צוברת ידע וניסיון שנדרשים לנשק גרעיני – מתקדמת בהעשרת אורניום לרמות גבוהות והחלה בייצור אורניום מתכתי, המתאימים לתוכנית גרעין צבאית ולא אזרחית. כמו כן צוברת איראן יכולות גרעין טכנולוגיות בהפעלת צנטריפוגות מתקדמות

איראן ממשיכה ואף האיצה את פיתוח החומר הבקיע החיוני לפצצה גרעינית, בחסות השיחות שמתנהלות בעיקר בווינה, ושישה סבבי הדיונים, במסגרת חידוש המשא ומתן עם המעצמות אודות חזרה להסכם הגרעין משנת 2015 (ה-JCPOA). לאור התמשכות השיחות עולה השאלה האם טהראן מעוניינת לחזור להסכם או שהיא מושכת זמן. בינתיים היא חצתה קווים שלא נחצו בעבר – העשרת אורניום ל-60 אחוזים, ייצור אורניום מתכתי וצמצום הפיקוח – כדי להתייצב במצב של מדינת "סף גרעינית" ולקצר את משך הזמן שיידרש ל"פריצה" לנשק גרעיני.

לגבי התקופה הקרובה, יש להביא בחשבון שני תרחישים: הגעה או אי-הגעה להסכם. לכל אחד מתרחישים אלה משמעויות חשובות עבור ישראל. בתרחיש שבמסגרתו יושג הסכם יידרש דיון מעמיק בין ישראל לארצות הברית לגבי השלב השני – כיצד מקדמים הסכם עוקב "ממושך עם פיקוח חזק יותר", מה הוא יכלול ומה יקרה אם לא יושג, תוך שימור חופש הפעולה שלה. במקביל, ישראל נדרשת לוודא קיומה של אופציה צבאית ישראלית אמינה מול איראן ולהיערך לתרחיש של אי-השגת הסכם, שבו איראן מתבססת במצב של "סף גרעין קרוב" עם יכולת "פריצה לפצצת גרעין" בטווח זמן של חודשים בודדים.

בעקבות התקיפות הישראליות לאיראן "חשבון פתוח" מולה. המכות שספגה בשנה האחרונה ויוחסו לישראל– חיסול מוחסיין פחריזאדה, פגיעה במתקן הרכבת צנטריפוגות מתקדמות, פגיעה בחשמל באתר נתנז שהרס כמחצית הצנטריפוגות, והתקיפות בסוריה – נותרו בשלב זה ללא מענה איראני "הולם" (כזה שלא מידרדר לעימות כולל). אבל התגובה תגיע, כשיתאפשר.

בנוגע לזירה הצפונית נכתב כי פוטנציאל האיום שם גובר לאור חולשה עד כדי התפרקות לבנון והמשך הפיצול בסוריה, דבר המאפשר לאיראן להעמיק את מעורבותה ולבנות את "מכונת המלחמה" שיותר ויותר מתבססת על יכולות תקיפה מדויקות בעומק שטח ישראל. למרות ששוררת הרתעה הדדית בין ישראל לחיזבאללה, גדל פוטנציאל ההידרדרות כתוצאה מפעילויות שעלולות להוביל לדינמיקה של הסלמה.

"לבנון קורסת עקב המשבר הפוליטי ומאבקי הכוח בין האליטות הסקטוריאליות. על אף מצבו הקשה והביקורת הגוברת כלפיו, חיזבאללה משמר את כוחו וממשיך לבסס את אחיזתו במערכת הלבנונית, ולבנות את יכולות התקיפה המדויקות, באופן המציב אותו כאיום ממשי וחמור על ישראל וכחוד החנית של הציר השיעי נגדה. למרות הצהרות מתלהמות מטעם חיזבאללה במבצע 'שומר החומות' ואף מתן חופש פעולה לפלגים פלסטיניים לשגר לשטח ישראל רקטות משטח לבנון, חיזבאללה מרוסן, אך ממשיך לאתגר את ישראל ולבחון את כללי המשחק מולה. נדרשת היערכות של צה"ל לתרחישי הסלמה, כולל עימות עם חיזבאללה שיכול להתפתח למלחמה בצפון", נכתב במסמך.

עוד נכתב כי "הממשלה נדרשת לקבוע את האופן והעיתוי של הטיפול בפרויקט דיוק הטילים. בנוסף, על ישראל לקדם מאמץ בינלאומי ואזורי למניעת הידרדרות לבנון לתרחישי קיצון של אנרכיה, מלחמת אזרחים או השתלטות חיזבאללה על המדינה".

בנוגע לסוריה, כתבו החוקרים כי על ישראל להכיר בכך שסוריה תיוותר מפוצלת, וכי כל עוד אסד בשלטון לא ניתן יהיה לדחוק את איראן ושלוחיה משטח המדינה. במטרה לצמצם את האיום האיראני הנשקף מסוריה, ישראל נדרשת, לצד המשך המב"מ, לעצב מדיניות פרו-אקטיבית לדחיקת איראן ושלוחיה מסוריה – באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים ואזוריים ובכינון רשת של בעלי ברית אפשריים במדינה ותמיכה בהם.

על הגזרה הפלסטינית נכתב שזירה זו שולית בסדר היום הבינלאומי והאזורי. "יש לחזק את הרשות ולקדם הבנות עם חמאס להפסקת אש לזמן ממושך שתכלול את נושא השבויים והנעדרים ושיקום תשתיות רצועת עזה", נכתב.

לדעת חוקרי המכון, יש לחזק את הרשות להשגת יציבות בגדה וכדי לשמרה כפרטנר להסדר עתידי, תוך דיאלוג מדיני רם דרג והעמקת התאום הביטחוני; יש להיערך לסוף עידן אבו מאזן, בפרט לאור התחזקות חמאס; על ישראל לקדם הפסקת אש ארוכת טווח בעזה, בתיווך מצרי ובסיוע בינלאומי, שתכלול גם שיקום ופיתוח כלכלי תוך כינון מנגנון אפקטיבי למניעת התעצמות; על ישראל לשפר מוכנות למבצע צבאי ברצועה, שיכלול תמרון יבשתי לפגיעה קשה בזרוע הצבאית של חמאס.

במערכת הבינלאומית – ישראל נדרשת, בראש ובראשונה, לבסס את היחסים עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן וממשלו ולשקם את מערכות היחסים עם המפלגה הדמוקרטית ובסיס תומכיה, ובהם גם רוב היהודים בארה"ב, תוך שימור היחסים הקרובים עם המפלגה הרפובליקנית ותומכיה. בהקשר זה, יש למסד ערוצי דיאלוג דיסקרטי באופן שיאפשר תיאום והשפעה על המדיניות האמריקנית במזרח התיכון, מיצוי של ההזדמנויות במסגרתה (בפרט – מענה לאיומי איראן, קידום הנורמליזציה) וליבון הסיכונים ונקודות המחלוקת בין שתי המדינות (בפרט – איראן, סין, פלסטינים, והיבטי היתרון האיכותי של ישראל באזור). כל זאת, תוך הימנעות ככל האפשר מעימותים פומביים עימו. בנוסף, על ישראל לקדם ולחזק את ערכה כנכס עבור ארה"ב במתכונת מעודכנת, בתחומי הטכנולוגיה, החדשנות והביטחון.

בנוגע למערכת האזורית נכתב כי ישראל צריכה לשקם את היחסים עם ירדן ולהכיר במעמדה המיוחד של מצרים בציר המדינות המתון וכי מומלץ להפחית את החיכוך מול טורקיה (תוך הימנעות מעימות גלוי עם הנשיא ארדואן) ולהמשיך לחזק את הגורמים המתנגדים להשפעתה באזור. עוד נכתב כי על ישראל לחתור להרחבת הסכמי הנורמליזציה והוספת מדינות נוספות.

החוקרים סבורים שישראל לא איבדה את ההרתעה. "אויביה מודעים לכוחה וכולם עסוקים בבעיותיהם הפנימיות. עם זאת, עימות יכול להתרחש, גם בזירה הצפונית וגם מול עזה, בשל דינמיקה של הסלמה", נכתב. "על ישראל לגבש אסטרטגיית ביטחון לאומית עדכנית, כבסיס לתפיסת הפעלה של צה"ל, לעדכון תוכניותיו האופרטיביות ולאישור תוכנית רב-שנתית לבניין הכוח, כולל מתווה תקציבי רב-שנתי. יש להיערך לאפשרות של מלחמה רב -זירתית כאיום ייחוס עיקרי ולסגור פערים במודעות ובתפיסת הציבור לגבי מאפייניה ותוצאותיה האפשריות. יש לוודא קיומה של יכולת תמרון יבשתי זמינה היכולה להתמודד עם אתגרי התקופה".

על המצב בתוך ישראל נכתב כי במסגרת אישור תקציב המדינה, יש להתוות מדיניות לסוגיות מרכזיות (דיור, תחבורה, בריאות וחינוך) ולחתור להורדת יחס החוב-תוצר; לגבש מתווה ל"חיים לצד הקורונה", לאור הווריאנטים והחלשת ההגנה החיסונית; לפעול לשיפור יחסי יהודים וערבים – לגבש תוכנית למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית ולקדם תוכניות חינוך, תעסוקה ובנייה. כמו כן, יש לשקם את האמון בתהליכים ובמוסדות הדמוקרטיים, בדגש על חיזוק מערכות המשפט ואכיפת החוק (משילות ב"מובלעות"), ולקדם מנגנוני הידברות בחברה הישראלית.

כתבות קשורות

מתקפה חריפה: "בנט נתן נאום ריק מול אולם ריק ובזבז מילים ריקות"
בנט נואם באו"ם על הממשלה: "החל כטעות פוליטית והפך למטרה לאחדות"
בשמחת בית השואבה בביתר עילית: חולה קורונה מאומת
אוּשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין: 3 ח"כים מספרים בסוכה של מי היו רוצים להתארח
הבחירות בגרמניה: ניצחון דחוק לסוציאל-דמוקרטיים - "שולץ היה הימור נכון"
רעידת אדמה חזקה בכרתים: דיווח על הרוג אחד ו-9 פצועים • צפו
מנכ"ל משרד הבריאות לבתי החולים: לא ניתן למנוע טיפול רפואי מאדם ללא תו ירוק
גנץ אישר שורת מינויים במטה הכללי: האלוף תומר בר ימונה למפקד חיל האוויר
בשולי העצרת הכללית: בנט נפגש עם שרים מבחריין ואיחוד האמירויות
החל מהיום: לא יבוצעו טסטים לנבחנים שלא יציגו תו ירוק בתוקף או בדיקת קורונה
בחסדי שמים: שיפור במצב הלוחמים שנפצעו קשה ליד ג'נין
אחרי יותר מחודש שלא כונס ובצל הביקורת: קבינט הקורונה יתכנס בראשון
עימותים אלימים וירי חי בדרך לקבר יוסף בשכם: שני לוחמים נפצעו • צפו
בשורה להורים: ילדים מחלימים לא יחוייבו בביצוע של בדיקת אנטיגן
אחרי הגשם בסוכות: מה צפוי בשמחת תורה? • האזינו לתחזית
המבצע הלילי: ב"ה נמנע פיגוע; הכוחות לא איתרו את כל האמל"ח שחיפשו
עם טרקטור על מנוף: בעזה נערכים להריסת בניין שנפגע בשומר החומות • צפו
טירוף: שדד רכב בעיר לוד - הבעלים נתלה על מכסה המנוע • צפו

תגובה אחת

  1. ממתי מגישים דו"ח כזה לנשיא, שאין לו שום תפקיד בטחוני ומדיני, והוא רק בשביל טקסים, נכון שאין ראש ממשלה לגיטימי, ושר בטחון נורמלי, אבל זה לא אומר שהנשיא ממלא את מקומם

סגור לתגובות.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו