המחבל מונתסר שלבי, בן 44, הוא אזרח אמריקני, שחי על הקו שבין ארצות הברית לשטחים. באמריקה החזיק בחנות למוצרי עישון, וכאן התגורר בווילה בכפר תורמוס-עיא. לפני שלושה חודשים ביצע שלבי פיגוע ירי בצומת תפוח, רצח את יהודה גואטה ופצע שני צעירים נוספים.
בחדשות הערב בכאן 11 נחשפו תמלילי חקירתו בשב"כ ובמשטרה, שם ניסו להבין מה הביא אדם שהיה לו כסף, מעמד ווילה יוקרתית וגדולה לבצע פיגוע ירי ולהרוג את גואטה הי"ד, שרק עמד בצומת וחיכה לנסיעה.
"איך אדם כמוך מגיע למצב שהוא מבצע פיגוע?" נשאל שלבי באחת מחקירותיו. לדבריו, לפי הדת מותר לפגוע ואפילו להרוג את מי שלקח את אדמותיו. "אתה גר בווילה גדולה בתורמוס עיא", אמר לו החוקר. שלבי השיב: "לקחתם בתים באשדוד ובחיפה".
לפי הדיווח בכאן 11, כבר בתחילת חקירתו הודה שלבי בירי ושחזר במדויק את יום הפיגוע. "לא סיפרתי לאף אחד שאני עומד למות כשאהיד. ביום ראשון הסעתי את אשתי לבית הוריה, ואמרתי לה שאני יוצא עם הרכב לסידורים. חזרתי הביתה, לקחתי אקדח, מילאתי את המחסנית ודרכתי אותו. את האקדח הזה מצאתי לפני 13 שנה מתחת לבלטה בבית של אבא שלי, אחרי שמת", סיפר לחוקריו.
"נסעתי לצומת תפוח, כי אני יודע שיש בו הרבה תנועה של אנשים וצבא. בצומת האטתי את המהירות, כמעט עצרתי. ראיתי חייל שמסתכל עלי ואמרתי בקול רם 'אללה אכבר'. הרמתי את האקדח והתחלתי לירות לכיוון החייל והמתנחלים שעמדו שם" המשיך בקור רוח. "שמעתי רעש של ירי וזכוכית מתנפצת, לא שמעתי צרחות. לא יודע כמה פעמים יריתי. אחרי פחות מחצי דקה, קנה האקדח התפוצץ. הפסקתי לירות ונסעתי".
עוד עולה מהתמלילים שנחשפו בכאן 11, כי שלבי טען כי רצה למות כשהיד, אך החוקרים היקשו עליו וניסו להוכיח שמטרתו הייתה לרצוח יהודים. "אם רק רצית למות כשאהיד, למה ברחת אחרי שירית?" נשאל. "זאת הייתה טעות", השיב שלבי. "בהתחלה החייל לא ירה והתחבא מתחת לבטונדה. התפלאתי למה הוא רק ירה אחרי שנסעתי משם", הוסיף.
"יכולת רק לנופף באקדח. סיכוי טוב שהחיילים בצומת היו מרגישים סכנה ויורים בך. בכל זאת, בחרת לירות. זה מוכיח שרצית לרצוח אנשים", היקשו עליו החוקרים. "הכל קרה מהר", ענה להם. "לא היא לך אכפת אם מישהו ימות?", נשאל. "לא חשבתי על זה", ענה לחוקרים.
מצומת תפוח המשיך המחבל לכפר עקרבא, שם ביקש את עזרתם של קרובי משפחה. אחר כך המשיך לכפר פצאיל, ומשם לקח מונית לרמאללה. "ברמאללה קניתי בגדים חדשים וחומרי חיטוי לפצעים שנגרמו לי מירי החיילים. החלפתי בגדים במסגד, וזרקתי את הקודמים לפח. הסתפרתי וצבעתי את השיער כדי שלא יזהו אותי", סיפר לחוקריו.
"הלכתי לבית של חבר שמבין בדברים האלה. הוא אמר שאני צריך להסגיר את עצמי, ואמרתי שאני לא יודע איך. הוא התקשר לבכיר בביטחון המסכל, ואחרי כמה זמן שמעתי שהצבא הישראלי כורז לי לצאת", המשיך שלבי. "אם המטרה שלך הייתה למות כשאהיד, למה יצאת בידיים מורמות?", שאלו אותו החוקרים. לדבריו, משום שלא היה לו נשק להתנגד, החליט להסגיר את עצמו.
היו פותחים לו קוראן ומראים לו שחור על גבי לבן שכתוב שם שאללה נתן את ישראל ליהודים במתנה.