מבקר המדינה מפרסם היום (שלישי) דוח מיוחד בעקבות משבר הקורונה, עם פרק מיוחד העוסק באזורי התחלואה העיקריים, בני ברק, ירושלים ודיר אל אסד. תמונת מצב מדאיגה במיוחד, על מחדל בטיפול במוקדי ההתפרצות, עולה מהדוח.
כך, לדוגמה, קבינט הקורונה, המשמש מסגרת תיאום עליונה בין הגורמים הממשלתיים העוסקים בטיפול במשבר הקורונה ואחראי לגיבוש תוכנית להתמודדות עם התפרצות חוזרת של תחלואה, לא דן באופן הטיפול בערים במיקוד, גם לא לקראת פרוץ גל התחלואה השני ולאחריו, והדיונים בצמצום תחלואה עסקו בהיבט של הגבלות ברמה הארצית (דוגמת הגבלת התקהלות) או בהיבט של אזורים מוגבלים. גם הממשלה וועדות שרים נוספות לא עסקו במדיניות הנדרשת לטיפול בערים במיקוד.
בנוסף, במהלך גל התחלואה הראשון (אפריל ומאי 2020), גם משזוהתה ירושלים כמוקד תחלואה (שיעור מאומתים בסך של כ-17% לעומת שיעור של כ-7% בממוצע הארצי), משרד הבריאות לא הגדיל את מספר הבדיקות בעיר אלא עם ההכרזה על אזור מוגבל באמצע אפריל 2020 (בשבוע בין 29.3.20 ועד ל-4.4.20 בוצעו 6,061 בדיקות, ובשבוע שאחריו בוצעו 5,748 בדיקות). רק עם ההכרזה על אזור מוגבל מספר הבדיקות שבוצע גדל ל-11,042 בדיקות.
במהלך גל התחלואה השני (יוני-אוגוסט 2020) עלה כי במהלך החודשים יוני ויולי חלה עלייה ניכרת בהיקף התחלואה בבני ברק ובירושלים (לדוגמה, בבני ברק שיעור המאומתים נע בין 10% ל-כ-21%, בעוד שהממוצע הארצי נע בין 4.5% ל-8% בתקופה זו) והיקף הבדיקות גדל בהתאמה עד אמצע יולי, מאז מספר הבדיקות החל לרדת, אף ששיעורי החולים המאומתים מסך הבדיקות נשארו גבוהים מהממוצע הארצי.
עוד עולה מהדוח כי משרד הבריאות ניהל שני מסדי נתונים נפרדים שאינם מתואמים. משום כך, בגל התחלואה הראשון, באפריל ומאי 2020, היה בידי מערך החקירות האפידמיולוגיות מידע הנוגע ל-38% ו-44% מהחולים המאומתים בבני ברק ובירושלים בהתאמה, דבר שהביא לביצוע חקירות לחלק מהחולים המאומתים, וזאת בערים שבהן הייתה תחלואה גבוהה כאשר גל התחלואה הראשון היה בעיצומו. בגל התחלואה השני המצב השתפר אולם עדיין לא היו למערך החקירות האפידמיולוגיות נתונים על כ-20% מהחולים המאומתים.
כמו כן, היקף הדוחות שניתנו בירושלים ובבני ברק במסגרת מאמצי האכיפה לא תאם את רמת התחלואה בהן, כפי שנדרש היה בהתאם למדיניות לטיפול באזורים במיקוד. לדוגמה, בירושלים בשבועיים שלפני ההכרזה הראשונה על אזורים מוגבלים בעיר (החל ב-12.4.20 ועד 19.4.20) הייתה עלייה בהיקף מתן הדוחות. אולם עם תום ההכרזה הראשונה חלה ירידה ניכרת במספר הדוחות, שנמשכה גם במהלך תקופת ההכרזה השנייה (החל ב-30.4.20 ועד 4.5.20).
לגבי בני ברק עלה כי בחודשים מרץ עד ספטמבר 2020 חילקה משטרת ישראל בבני ברק 2,145 דוחות במסגרת אכיפת הנחיות קורונה, לעומת 52,628 בירושלים באותה התקופה. יוצא אפוא כי בירושלים, אשר מספר תושביה גדול פי 4.5 מאשר בבני ברק, חולקו פי 24 יותר דוחות מאשר בבני ברק. הפקחים העירוניים של עיריית בני ברק חילקו רק 92 דוחות.
לכן ממליץ המבקר כי כי משטרת ישראל, בהנחיית מינהלת האכיפה ובשיתוף הרשויות המקומיות ומשרד הבריאות, תפעל לתת מענה בהיבט האכיפה בהתאם לרמת התחלואה בכל אזור, במסגרת המאמצים לבלימת התחלואה. עוד מומלץ כי המשרד לביטחון פנים בשיתוף משטרת ישראל ומשרד המשפטים יבחנו חלופות לתגבור כוחות אכיפה ובידוק בעיתות משבר, כדוגמת משבר הקורונה, בין על ידי חיזוק מערך האכיפה העירוני באמצעות שילוב פקחי הרשויות המקומיות ובין על ידי תגבור משטרת ישראל.
ציונים אין לכם שום סמכות לתת דוחות וכל שקל שגנבתם מבן אדם כל שהוא בארץ אפילו ערבי זה גזל וכל מי שמסר אנשים יש לו דין של מוסר ממון ישראל וחייב להחזיר הנזק שנגרם על ידו ואם לאו הגינהום מספיק גדול לכל אלו שמשתפים פעולה עם הציונים תמורת בצע כסף
עכשיו לפני ראש השנה שגזל מקטרג בראש עשו תשובה
כמה שהמשטרה ומשרד הבריאות מטומטמים ומרובעים אז המבקר הוא פי עשר
נו באמת אם היה יותר דוחו"ת בבני ברק אז היה פחות קורונה?
נו באמת מילא חשבו כך אז בשעתו אבל יודעים שלציבור החרדי יש הסתכלות אחרת על הקורונה ושום קנסות לא יעזרו לזה