Oren Nahshon / FLASH90

תקדים עולמי: האם יש מקבילה עולמית ל"חוק נתניהו" ואיפה המצב הפוך?

בזמן שבעולם לא רואים צורך בחוק שידיח ראש ממשלה בגלל כתב אישום, מסתבר שבימינה חשבו עד לפני שנה שצריך לייבא לכאן את החוק הצרפתי • הצצה לעבר מגלה שבמשרד המשפטים אפילו לא רצו שביהמ"ש יוכל להדיח ראש ממשלה

כתבות נוספות בנושא:

המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו

שר המשפטים גדעון סער פרסם בשבוע שעבר את הצעת החוק שלו למניעת הרכבת הממשלה על ידי ח"כ עם כתב אישום, או בקצרה – "חוק נתניהו". נראה שסער כבר לא מנסה להסתיר את העובדה שפעילותו הפוליטית מונעת בעיקר מתחושת נקם בראש הממשלה לשעבר.

אפילו במכון הישראלי לדמוקרטיה, שלא ידוע כמכון אוהד נתניהו בלשון המעטה, לא הצליחו למצוא מקבילה עולמית בדמוקרטיה המערבית לחוק שכזה. את המבוכה ניסו לתרץ בכך ש"ברוב המדינות המתוקנות סומכים על גילוי אחריות אישית מצד איש הציבור – שלא יעמיד עצמו לכהונה במקרה כזה, ואם הוא מכהן – שיתפטר מתפקידו. במקרה שלא –  קיימים מנגנונים פרלמנטריים כמו הצבעת אי אמון שימנעו מצב שבו מכהן ראש ממשלה נאשם בפלילים".

העולם דומה לישראל?

לפי סקירה שפרסמו ב'חדשות 12', אחד המקרים הבודדים בהם עמד ראש ממשלה לדין פלילי בעודו מכהן הוא של סילביו ברלסקוני, שהיה ראש ממשלת איטליה. צריך לזכור שגם בישראל נחקר ראש הממשלה אהוד אולמרט בעודו מכהן כראש ממשלה, אך בשל לחץ משותפותיו הקואליציוניות, וביקורת ציבורית הוא התפטר עוד בטרם הגשת כתב האישום נגדו.

ברוב העולם, כפי שעולה גם בסקירה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המצב דומה לישראל (כיום, לפני החוק של סער). בבריטניה, כמו בישראל, ראש ממשלה מכהן עשוי להיות תחת חקירה פלילית וכן עשוי לעמוד לדין פלילי.

ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני. צילום: European People's Party

בחוק בדנמרק נקבע כי חסינות חברי הפרלמנט חל גם על ראש הממשלה והעמדתו לדין דורשת את אישור הפרלמנט.

בשוודיה ניתן לחקור ראש ממשלה חקירה פלילית ואף להעמידו לדין פלילי, אך החקירה והתביעה הפלילית צריכה להיות מנוהלת על ידי תובע ברמה הלאומית.

באיטליה אפשר לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה והשרים רק באישור שני בתי הפרלמנט.

ימינה בעד החוק הצרפתי

למעשה, יש מדיניות שעשו ההיפך. בכדי למנוע מצב בו ראש הממשלה יסוכל על ידי גורמים ברשויות המשפט והמשטרה, וכן בכדי למנוע מצב שראש הממשלה עסוק במצבו האישי במקום לנהל את המדינה, יש בצרפת למשל מה שמכונה כאן בישראל "החוק הצרפתי".

הוראת סעיף 67 לחוקת צרפת קובעת, בין היתר, כי בכל תקופת כהונתו, הנשיא לא יידרש להעיד בפני אף בית משפט צרפתי או רשות מינהלית, לא יתבע בהליך אזרחי, לא יואשם בהליך פלילי או יהיה יעד להליכי חקירה. עוד קובעת הוראת סעיף 67 לחוקת צרפת, כי תקופות ההתיישנות יושהו במהלך תקופת כהונתו של הנשיא.

בנט שוב התהפך? צילום: אבשלום שושני, פלאש 90

מעניין לציין כי מי שניסו להעתיק את המודל הצרפתי לישראל היו לא אחר מחברי סיעת ימינה, כשהיו באופוזיציה בזמן ממשלת נתניהו-גנץ.

מימינה נמסר אז: "כפי שאנחנו רואים בימים האלה, חקירות ומשפט פלילי נגד ראש ממשלה מכהן פוגעים מאוד ביכולתו לתפקד ומעניקים כח יתר לפרקליטות. הפרדת הרשויות מחייבת למנוע מצב בו ניתן יהיה להלך אימים על ראש ממשלה מכהן ולסכל את בחירת הציבור הדמוקרטית באמצעות רדיפה משפטית".

"בתקופה האחרונה אנחנו עדים בצורה הכי מוחשית לנזקים הכבדים שגורמות חקירות נגד ראש ממשלה מכהן לדמוקרטיה, ליציבות השלטונית, ולאמון הציבור במערכת אכיפת החוק, שנתפסת, בצדק, כשחקן פוליטי. הפתרון למציאות המעוותת הזו אינו בנאומים וצעקות אלא בחקיקה. נבחרנו כדי לתקן", נמסר אז בהודעה מטעם המפלגה. טוב, אבל לא באמת תופתעו אם גם במקרה הזה ימינה שינתה את עמדתה ב-180 מעלות.

המשנה ליועמ"ש דאז – נגד החוק

בניגוד לטענה ש"המחוקק" (כינוי יותר מכובד לחברי הכנסת לדורותיהם) לא העלה בדעתו שישראל תיקלע למצב שיוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה, מעיון בדברי ימיה של הכנסת עולה שהוא העלה גם העלה בדעתו.

"הצעת החוק היא פרסונלית, שזה כמובן לא חוקי", כותבים עוה"ד יהונתן דראל ושירית טרוינר במאמר ב'גלובס'. "אבל נניח שהיא לא הייתה כזו – בדיון הציבורי שראוי היה לקיים בהצעה לשינוי משטרי, צריך לשאול: האם הסוגיה נדונה בעבר לעומק? האם החוק הקיים מבטא לקונה או שמא הכרעה שכבר התקבלה לאחר עיון, דיון ובחינת חלופות?"

"התשובה במקרה הזה היא כן רבתי. נוסח החוק הקיים נולד לאחר דיון נוקב, ולהכרעה שהתקבלה לבסוף היו שותפים פוליטיקאים מכל קצווי הקשת הפוליטית, משום שהם לא ראו לנגד עיניהם אינטרסים פוליטיים נקודתיים – אלא שמירה על שיטת המשטר, חופש הבחירה והזכות להיבחר גם שנים קדימה, ללא קשר לתמורות הפוליטיות שעלולות להתרחש".

שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, סיפר בראיון ל'רדיו 103: "אני מציע לכולם ללכת לפרוטוקולים של מרץ 2001, חוק יסוד הממשלה, שם התקיים דיון רציני מאוד בנושא – האם ומתי יכולה מערכת משפטית כולה להדיח אדם שנבחר על ידי העם והריבון. הדיון הזה היה עמוק ורציני והגיעו בסוף למסקנה, על ידי אנשים מאוד רציניים, שניתן להדיח ראש ממשלה שנבחר על ידי העם אך ורק בפסק דין של בית משפט. זה עבר ברוב, חלק מהמתנגדים התנגדו לחוק כי הם חשבו שאסור להדיח ראש ממשלה שנבחר על ידי האדם כמו שבארה"ב אי אפשר להדיח נשיא, גם אם הוא רצח אי אפשר להעמיד אותו לדין ורק העם יכול להדיח אותו. מאז לא השתנה כלום"

חיים רמון. צילום: אורי לנז / פלאש 90.

באתר 'מידה' הביאו הלכו לפרוטוקול של וועדת חוקה והביאו את הציטוטים. על פי החוק שעלה אז לדיון, במקרה וראש הממשלה הורשע עם קלון, נדרשת הצבעה בכנסת להדחתו והוא לא יודח באופן אוטומטי. עו"ד סיגל קוגוט ממשרד המשפטים הסבירה לח"כים בדיון כי אם לא ייקבע כך, "יוצא שבית משפט הוא זה שמעביר את ראש הממשלה מכהונתו, ולא רצינו את זה. זו הסיבה שלא כתבנו זאת. יוצא ששופט שמחליט אם יש קלון או אין קלון, יודע שהוא מדיח ראש ממשלה"

ח"כ דאז רובי ריבלין ביקש להדגיש את הסכנה באפשרות שמערכת המשפט תדיח ראש ממשלה: "אדם שנבחר לראשות ממשלה…והנה באה המערכת, שאני לא מדמיין אותה, היא לא יכולה להיות קיימת, ומתנכלת לו. אלה דברים חמורים ביותר. זאת אומרת, אם אתה בא ואומר שיחידים שלא נבחרו, שלא עמדו למבחן הבוחר, שהעם לא רצה בהם, יכולים לבוא ולומר "האיש הזה לא יהיה", אחרי זה תתברר צדקתו או לא תתברר, ובינתיים יקרה דבר איום ונורא לאדם שנבחר בדמוקרטיה".

יהושע שופמן שהיה אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה העיר הערה מעניינת לגבי הצעת משרד המשפטים, אשר לדבריו "באה לא בגלל החשש שמערכת משפטית מתנכלת, או, חלילה, מושחתת, אלא בין השאר להגן על המערכת המשפטית". לדבריו, ב"מצבים גבוליים" כמו עברות מס או עברות קלות אחרות, "אני לא רוצה להטיל על השופט המרשיע, שופט השלום, או שופט בית המשפט המחוזי, החלטה אם אדם יהיה ראש ממשלה או לא יהיה".

ח"כ מוחמד ברכה מחד"ש נטל את רשות הדיבור וביקש לחזק את עמדת ריבלין. "אני חושב שההחלטה הסופית בנושא של העברת ראש ממשלה מתפקידו צריכה להיות בידי המוסד שבחר בו, שהוא הכנסת, שהיא הריבון".

אז מסתבר שאז אנשי מערכת המשפט אפילו לא רצו שבית המשפט העליון יוכל להדיח ראש ממשלה.

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

עד עכשיו הייתם אתר תחלופה. אבל מתחילה להיות בעיה. אתם מציגים כותרות בצורה לא ברורה. חסרות אותיות. גזל זמן ממש. בבקשה תנסו לשפר. ראו דוגמא מעכשיו. לא ברור:
"בזמן שעולם לא רואים צורך בחוק שידיח ראש ממשלה בגלל כתב אישום, מסתבר שבימינה חשבו עד לפני שנה שצריך לייבא לכאן את החוק הצרפתי • והצצה לעבר מגלה שבמשרד המשפטים אפילו לא רצו שבית המשט העליון יוכל להדיח ראש ממשלה."

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture