pixabay

התפרצות מגפות וקריסת תשתיות – המבקר קובע: ישראל לא ערוכה למשבר האקלים

מבקר המדינה קובע בדו"ח ראשון מסוגו כי אף שישראל נמצאת באזור סיכון – היא מהמדינות המעטות בעולם שאין לה תוכנית מאושרת להתמודדות עם משבר האקלים. הסכנה העתידית: פגיעה במקורות המים, המזון, אספקת החשמל והבריאות

כתבות נוספות בנושא:

המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו

מדו"ח מקיף מאוד של מבקר המדינה בנוגע לפעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים, קובע שישראל אינה ערוכה למשבר האקלים. הדו"ח שמפרסם אחר הצהריים (שלישי) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מעלה שורה של ממצאים, שמעידים שבמדינת ישראל עדיין לא חל שינוי תפיסה בנושא משבר האקלים.

בהודעה שפרסם המבקר אנגלמן נכתב כי ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת, זאת אף שהיא מצויה באזור בעל סיכון מוגבר, ולפיכך חשופה עוד יותר לסיכונים של שינויי האקלים. נתונים אלו מהווים נורת אזהרה.

השלכות משבר האקלים בשנים האחרונות מעלות סכנות בהיבטי סיכוני בריאות, מחלות והתפרצות מגפות עקב שינויי האקלים. מבקר המדינה כתב כי מדינת ישראל מצויה באזור "מוקדה" (Hot spot) הנתון להשפעות וסיכונים של שינויי אקלים אשר גורמים לשינויים אקולוגיים עולמיים. אלה מביאים לידי התפשטות וקטורים (מפיצי מחלות) לאזורים חדשים, ובד בבד עם שינוי בעונתיות וערעור האיזונים בטבע, הרס בתי גידול ואובדן מינים, מדינת ישראל עשויה להיות חשופה במידה רבה לסיכונים מרחיקי לכת הנוגעים לביטחון הלאומי של ישראל בכמה מעגלים: מערכת בריאות הציבור ורווחתו, ובכלל זאת חשש מהתגברות השכיחות של אירועי מחלות ומגפות (כמו הקורונה), השפעות חברתיות, נפשיות ומגדריות; ביטחון מזון ומים; והיבטים גיאו-אסטרטגיים.

הפרק הראשון בדו"ח, שמתפרס על פני 655 עמודים, עוסק בפעולות להפחתת פליטות גזי חממה בישראל. כאן מצא מבקר המדינה שורה ארוכה מאוד של כשלים וליקויים. בדו"ח נכתב כי ההתחממות הגלובלית, הנובעת מפליטת גזי חממה מעשה ידי אדם, מוכרת בעשרות השנים האחרונות כאחת הבעיות החמורות שעמן צריכה להתמודד הקהילה הבינלאומית.

המבקר מצא כי הפליטות לנפש בישראל גבוהות בהשוואה למדינות אחרות. מגמת הפליטות לנפש נמצאת בעיקרה בירידה (ירידה לא רציפה מכ-10.7 טונות CO2eq לנפש בשנת 2000 לכ-8.8 טונות CO2eq לנפש בשנת 2018) – אולם בהשוואה ל-29 מדינות ה-OECD שנסקרו, ישראל דורגה בשנת 2016 עשירית ברשימת המדינות עם שיעור הפליטות הכי גבוה לנפש.

בביקורת נמצא עוד כי ערכי הפליטה לקמ"ר הגבוהים יחסית של ישראל (3.6 טונה לקמ"ר נכון לשנת 2018), בשילוב עם היותה מדינת בעלת אוכלוסייה המונה כ-9.3 מיליון איש, מביאים לכך שישראל פולטת גזי חממה בהיקף דומה למדינה בגודל בינוני.

לגבי הפליטות לנפש וכמות הפליטות האבסולוטית של גזי החממה, נמצא בביקורת כי בשנים 2015 עד 2020 נרשמה עלייה בפליטות האבסולוטיות של ישראל. כך למשל, מצא המבקר, כי בשנת 2018 היה גידול של 2.3 ובשנת 2019 גידול של 0.3 מיליון טונות CO2eq בהשוואה לפליטות בשנת 2015.

לעניין נתוני הפליטות לנפש – הערך של 8.5 טונה פליטות גזי חממה לנפש הקיים נכון ל-2020 משקף אמנם ירידה למול 2015 ועמידה ביעד שנקבע ל-2025 בזכות מגמת הפחתת השימוש בפחם שהחלה בשנת 2012. עם זאת, דו"ח ועדת היגוי ומעקב לעניין הפחתת פליטות גזי חממה בראשות המשרד להגנת הסביבה ציין בנוגע לשנת 2020 כי בעקבות משבר הקורונה הייתה ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית במשק, וכי "למשבר הקורונה הייתה תרומה לרמת הפליטות הנמוכה יחסית בשנת 2020". זאת כתוצאה, בין השאר, מירידה בצריכת הדלקים לתחבורה, ירידה בצריכת החשמל במשק וירידה בצריכה המשקית.

לגבי מידת ההתקדמות בהשגת היעדים הסקטוריאליים, מצא המבקר כי היא נעה בטווח שבין "בפיגור" לאפס. הנחיות שונות בהחלטות ממשלה 542 משנת 2015 ו-1403 משנת 2016 בתחומים כמו כלים כלכליים נוספים להמלצות ועדת מיסוי ירוק; מנגנונים לעידוד התייעלות אנרגטית במשרדי ממשלה; עידוד תחבורה ציבורית; חסמים להקמת מתקני אנרגיות מתחדשות; ושימוש בחשבונות החשמל כמסלקה), שכללו היבטים תקציביים ורגולטוריים כאחד – לא בוצעו מאז התקבלו ההחלטות. לפיכך, כתב המבקר, לא הושגו היעדים הסקטוריאליים של ממשלת ישראל בהפחתת פליטות גזי חממה.

בהמשך הדו"ח פירט המבקר שורה של יעדים נוספים שלא הושגו. בביקורת נמצא כי יעד צמצום הנסועה הפרטית (הקילומטראז') ב-20% לא מומש. בפועל הנסועה הפרטית עלתה מ-42 מיליארד ק"מ בשנת 2015 לכ-50 מיליארד ק"מ בשנת 2019. לפי דו"ח המעקב השנתי של המשרד להגנת הסביבה ממאי 2021 "הממשלה אינה צפויה לעמוד ביעד לסקטור התחבורה של צמצום נסועה פרטית". כמו כן משרד התחבורה לא הכין תוכנית פרטנית לצמצום הנסועה הפרטית כנדרש החלטת ממשלה 1403 משנת 2016 בעניין.

יעד נוסף שלא הושג הוא יעד התייעלות של 20% באנרגיה. המבקר מצא כי ישראל לא עמדה ביעדים שקבעה לעצמה לשנת 2020, ובפועל ההתייעלות האנרגטית הייתה כ-62% פחות מהיעד שנקבע. כמו כן מתוך 800 מיליון שקלים שהוקצו בהחלטות הממשלה לטובת הפחתת פליטות גזי חממה באמצעות התייעלות, לא נוצלו 500 מיליון שקלים לפחות.

מבקר המדינה בדק גם את היעד החדש לאנרגיות מתחדשות לשנת 2030 בהשוואה למדינות ה-OECD ומדינות אחרות. המבקר כתב כי מדינות שנסקרו, לרבות מדינות ה-OECD, מציגות יעדים מעודכנים לאנרגיה מתחדשת לשנת 2030 שנעים בין 40% ל-100%, ואילו ישראל מציגה יעד חדש של 30% – הנמוך ביותר ממדינות ה-OECD אשר לפי הסכם פריז אמורות להציג יעדים בערכים מוחלטים ושאפתניים ולהוביל את הליך האיפוס הפחמני (דה-קרבוניזציה) העולמי. קביעת יעדים שיגדילו את ההשקעה בתשתיות אנרגיות פוסיליות עד שנת 2030 עלולה לסכן את הליך המעבר לכלכלה דלת פחמן עד שנת 2050.

גם ביעדים ל-2050 נמצאו לא מעט ליקויים. המבקר כתב כי ממשלת ישראל גיבשה בהחלטת ממשלה 171 משנת 2021 יעד פליטות גזי חממה לסקטור האנרגיה, שמלמד על מדיניות של מעבר לכלכלה דלת פחמן ולא מאופסת פחמן כפי שמתכננות מדינות OECD רבות. משרד האנרגיה לא קבע יעד לאנרגיות מתחדשות לשנת 2050 בשל החסמים שאותם מנה ובשל אי-הוודאות בקביעת יעדים לטווח ארוך. המשרד קבע יעד הפחתת פליטות לסקטור האנרגיה, אך לא פירט במפת הדרכים שפרסם בשנת 2021 להערות הציבור ובמסמכי המדיניות של המשרד כיצד בכוונתו להשיגו ללא יעדים שאפתניים לאנרגיות מתחדשות וללא טכנולוגיות חלופיות בשלות או טכנולוגיות בשימוש (כגון טכנולוגיות CCS לתפיסת פחמן, גרעין, מימן וטכנולוגיות עתידיות), וגם לא כיצד בכוונתו לפעול לקידום השימוש בטכנולוגיות החלופיות האמורות או לפעול להסרת החסמים שמנה במסמכיו.

בתחום הפסולת כתב מבקר המדינה כי המשרד להגנת הסביבה לא קבע יעדי הפחתת פליטות גזי חממה לסקטור הפסולת במסגרת החלטת ממשלה 542, בהמשך להסכם פריז, ואף שהטיפול בנוגע לצמצום היקפי הפסולת ואופן הטיפול המיטבי בה נמצאו, לפי מסמך האסטרטגיה בנושא של המשרד להגנת הסביבה, חסרים.

בסיכום הפרק הראשון, כתב המבקר אנגלמן כי "אף שנרשמה ירידה בפליטות לנפש, הייתה עלייה בפליטות האבסולוטיות של ישראל. אשר לכל היעדים הסקטוריאליים שנקבעו בשנת 2015, ההתקדמות בהשגתם נעה בטווח שבין 'בפיגור' לאפס. מומלץ לקיים מאמץ ממשלתי בהכרעת הסוגיות שעלו ובהובלת ישראל אל עבר כלכלה דלת פחמן או אף מאופסת פחמן".

בפרק השני בדו"ח בנושא ההיערכות – או יותר נכון חוסר ההיערכות – כתב המבקר כי בחלוף שלוש שנים מהחלטת הממשלה 4079 אין לישראל תוכנית פעולה לאומית מתוקצבת בת ביצוע שהיא פועלת על פיה, כך שלא הושגה מטרת-העל של החלטת ממשלה זו, ולפיה "בישראל תהיה מוכנות גבוהה להשפעות של אקלים משתנה".

בנוגע להיערכות מקדימה, כתב מבקר המדינה כי למרות הצורך בהיערכות מקדימה וקידום פעולות מניעה ארוכות טווח לסיכונים בתחומים שעלולים להיות מושפעים משינויי האקלים, ובהם תחומי הבריאות, החקלאות והמזון, משק המים והאנרגיה, התשתיות, התכנון והרשויות המקומיות, המוכנות בחירום, ביטחון המדינה והמגוון הביולוגי, לפי שאלון מבקר המדינה, 82% מ-63 גופים ציבוריים בישראל לא בחנו את הנושא במסגרת תהליך ניהול סיכונים ארגוני, ו-77% לא ביצעו מיפוי סיכונים ולא בחנו את ההשפעות של שינויי האקלים על פעילותם.

הפרק השלישי עוסק בהשפעה על הכלכלה. המבקר כתב כי סיכוני האקלים צפויים להשפיע על מצבה הפיננסי של המדינה באמצעות התמ"ג, שיעורי הצמיחה ותקציב המדינה, שכן ההשפעות של שינויי האקלים צפויות לגרום לנזקים מוחשיים לסקטורים שונים במשק לאורך זמן תוך פגיעה גם ביכולת לספק מוצרים ושירותים. נוסף על כך לשינויי האקלים יש השפעה ישירה על יציבות המחירים במשק. כמו כן להתמודדות עם משבר האקלים ולמאמצים לעבור לכלכלה דלת פחמן יש השפעות על שוק התעסוקה.

לגבי משבר האקלים כאיום אסטרטגי, כתב מבקר המדינה, כי נכון לסיום הביקורת משבר האקלים לא הוכרז באופן רשמי כאיום או נושא אסטרטגי המצדיק היערכות מערכתית של גופים בישראל (כגון המל"ל, מערכת הביטחון, רח"ל, המועצה הלאומית לכלכלה וכיו"ב) הוא גם לא הוכרז כ"מצב חירום אקלימי", ואין עוסקים בו ליצירת מניעה ארוכת טווח או לשם היערכות מערכתית כלשהי להתמודדות עם ההשפעות הצפויות. זאת בשעה שרוב של 87% מגופי הממשלה שענו על השאלון סבורים כי משבר האקלים הוא בעל מאפיינים מערכתיים של משבר לאומי.

בסיכום הפרק כתב המבקר אנגלמן כי ציין כי הטיפול במשבר האקלים מורכב ונושא מאפיינים מערכתיים ייחודיים – הוא דורש שיתוף פעולה רב-משרדי בהרבה נושאים ומעקב אחר יישום פעולותיהם, בעודו מתחרה עם סוגיות אחרות על תשומת הלב הממשלתית ועל חלוקת התקציבים. פרק ביקורת זה מציע לבחון שינוי תפיסתי בנוגע לאופן הטיפול בבעיית האקלים, למסגרת הנורמטיבית והמוסדית שבה פועלים בנושא ולכלי המדיניות שיינקטו.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד מבקש לברך את עבודתה היסודית של ביקורת המדינה, בבדיקת עומק לסוגיית התמודדות ישראל עם משבר האקלים, שהוא המשבר הדחוף ביותר העומד כיום לפתחה של האנושות. המשרד להגנת הסביבה שותף לעמדת מבקר המדינה לצורך בהתייחסות למשבר האקלים כאיום ביטחוני ובסגירת הפער של ישראל ביחס למדינות ה-OECD, הן במצב הנוכחי והן מבחינת הצבת יעדים".

"באשר ליעדי הפליטות של מדינת ישראל: המשרד הוביל לכך שיעדי המדינה יועמקו, וכעת הם מגלמים הפחתה בפליטות ב-2030 ושינוי מגמה. המשרד סבור כי פוטנציאל ההפחתה שמדינת ישראל יכולה לבצע הוא אף גדול יותר ומתכוון להמשיך לפעול לכך בממשלה. המלצתו היא לייצר מסגרת מארגנת לעיסוק באקלים, והמשרד אכן מתכוון להמשיך ולפעול לעיגון בחוק אקלים של מחויבות המדינה".

"מסקנות והמלצות הדוח מקבלות מענה נרחב בתוכנית היישום הלאומית להתמודדות עם משבר האקלים, תוכנית 100 הצעדים, שמוביל המשרד בימים אלו ושהוצגה השבוע לממשלה וגובתה במספר החלטות ממשלה דרמטיות. התוכנית מציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם, ורותמת את משרדי הממשלה האחרים לטיפול מקיף בסוגיות סביבתיות רחבות – תחבורה, אנרגיות מתחדשות, פסולת ובנייה ירוקה. כל זאת לשם היערכות ראויה והתמודדות עם משבר האקלים שלו השלכות עצומות וחסרות תקדים על הסביבה, הכלכלה, הבריאות, היציבות חברתית והביטחון של מדינת ישראל".

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה לממצאי הדו"ח: "בראש ובראשונה יש לזכור כי הפעולות שנעשו במשק האנרגיה, ובראשן צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל עד כדי הפסקתו לגמרי ב-2025, הן ורק הן צפויות להביא את ישראל להגיע ליעדים המשקיים בהפחתת פליטות גזי חממה שנקבעו ביעדי פריז. משרד האנרגיה רואה לנגד עיניו שיקולים רחבים של בטחון באנרגיה, אמינות אספקה, גיאופוליטיקה, הפחתת פליטות וצמיחה במשק ובמקביל את המאפיינים הייחודיים של ישראל. כל אלה עומדים בבסיס תכנון אחראי של משק האנרגיה הישראלי. מפת הדרכים, כמו גם היעדים שהציג המשרד, אשר גובשו בשיתוף מלא עם כל הגורמים הרלוונטיים, קובעים בצורה ברורה, את המעבר של המשק הישראלי בשנים הקרובות לאנרגיות מתחדשות ויאפשרו את הגמישות שתידרש בעתיד לשילוב טכנולוגיות חדשניות. די להסתכל על המשבר האחרון באירופה כדי להבין את הנחיצות במדיניות אנרגטית שקולה ואחראית שרואה לנגד עינייה את משבר האקלים בבד בבד עם שמירה על הבטחון האנרגטי של תושבי ישראל. יש להדגיש כי בחודשים האחרונים (מאז חודש יוני, מועד סגירת הדוח) פעל המשרד בצורה משמעותית למימוש האסטרטגיה לכלכלה דלת פחמן ובין היתר, אישרה הממשלה את יעדי משרד האנרגיה לקביעת יעדים לאומיים, וכן צעדי מדיניות נרחבים לקידום אנרגיות מתחדשות שיזם המשרד וכן אימצה את התוכנית הלאומית של משרד האנרגיה להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות גזי חממה".

לעניין יעד 30% מתחדשות נמסר: "הסכמי פריז קבעו יעד הפחתת פליטות לנפש בעקבותיהם התקבלה החלטת הממשלה ליעד של 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2030. בשנים האחרונות העמיק המשרד את יעדיו ואת הפעולות למימושם במשק החשמל ובראשן צימצום השימוש בפחם לייצור חשמל עד כדי הפסקתו לגמרי ב 2025, וכן העמקת יעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030, פעולות אלה לבדן, יובילו את ישראל לעמוד ביעדים המשקיים להפחתת פליטות גזי חממה שנקבעו ביעדי פריז. מה גם שביעדים הסקטוריאלים האחרים (למשל בהקטנת הזיהום מתחבורה והטיפול פסולת) ישראל רחוקה מלפגוש או מלהגיע ליעדיה".

באשר ליעד המתחדשות אמרו במשרד האנרגיה: "כידוע מקור האנרגיה מתחדשת היחיד בישראל הוא אנרגיית השמש, ואנו חיים במדינה דלה בשטחים, צפופה שהיא אי אנרגטי ואין בה, כמו במדינות OECD אחרות, אנרגיות מתחדשות נוספות – הידרו, רוח וכיו"ב. עדיף היה שמבקר המדינה יתייחס גם למאפיינים הישראלים ולא יבסס את מסקנותיו על סקירה בינלאומית שטחית בלבד. ככל שמשרד האנרגיה ושותפיו יצלחו להאיץ את המעבר לאנרגיה מתחדשת תוכל ישראל להעמיק את יעדי המתחדשות שלה לשנת 2030, וזאת כפי שהוכחנו בעבר. ככל שהדוח בוחר להתעסק בשאלת העמידה ביעדים, מוטב היה לא להסתפק בסקירה בינלאומית, אלא לסקור לעומק את החסמים, המדיניות הממשלתית בתחום וכיו"ב".

לגבי פליטות גזי חממה אמרו במשרד האנרגיה: "האסטרטגיה של משרד האנרגיה לשנת 2050, מוכוונת להפחתת פליטות מקסימלית במשק האנרגיה והחשמל וכוללת צעדים מרחיקי לכת בתחום האנרגיות מתחדשות, המחקר והפיתוח ורגולציה מאפשרת. פעולות המשרד השאפתניות המתבצעות כבר היום, יחד עם התפתחות הטכנולוגיה תביא אותנו לעמוד בשורה אחת עם יתר המדינות בעולם".

עוד נמסר לגבי הרכב החשמלי כי "משרד האנרגיה פועל באופן משמעותי בנושא מעבר לכלי רכב חשמליים ומופחתי פליטות. למעשה משרד האנרגיה היה הראשון להציב יעדים ברורים לכניסת כלי רכב חשמליים לישראל. במהלך השנתיים האחרונות היה המשרד שותף לצוות בינמשרדי שגיבש יעדים לתחום התחבורה והם אומצו בהחלטת ממשלה בעניין. יחד עם זאת נפעל בכל עת להקדמת היעדים ולקידום תחבורה מופחתת פליטות".

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture