הכלכלה הפלסטינית מראה סימני התאוששות, בעיקר בשל שיפור בפעילות בגדה המערבית על פי דו"ח חדש של הבנק העולמי. עם זאת, עזה עדיין במצב כלכלי קשה במיוחד עם אבטלה גבוהה מאוד. במציאות הכלכלית הנוכחית, התחזית אינה ודאית מכיוון שמקורות צמיחה ברי קיימא נותרו מוגבלים. "הצמיחה הנוכחית המונעת מצריכה בגדה המערבית משקפת התאוששות מנקודת התחלה נמוכה בשנת 2020, אשר הושפעה על ידי משבר הקורונה. הכלכלה עדיין סובלת מהגבלות על תנועה, גישה וסחר. בנוסף, ישנו מחסור במנועי צמיחה בעלי השפעה חיובית מתמשכת על הכלכלה ואיכות החיים. העתיד עדיין לא ברור, ותלוי בפעולות מתואמות של כל הצדדים בשיקום הכלכלה ומתן הזדמנויות עבודה לאוכלוסייה הצעירה", אמר קנתן שנקר, המנהל האזורי של הבנק העולמי בגדה המערבית ועזה.
הפעילות העסקית התאוששה בהדרגה כתוצאה מירידה במספר הנדבקים החדשים בקורונה, התקדמות מבצע החיסונים והקלות סביב הסגרים. השיפור בביצועים כלכליים מסתמך כולו על הכלכלה בגדה המערבית, בעוד שכלכלת עזה לא התאוששה כלל מהשפעת העימות במאי 2021. הצמיחה הגיעה ל-5.4% במחצית הראשונה של 2021 וצפויה להגיע ל-6% השנה. עם זאת, הצמיחה בשנת 2022 צפויה להאט לסביבות 3% מאחר וחלק מהגדילה המהירה נעוצה בכך שנקודת המוצא היתה נמוכה מאוד, ומקורות הצמיחה נותרים מוגבלים.
המצב התקציבי של הרשות הפלסטינית נותר מאתגר מאוד. סיוע החוץ הגיע לשפל שיא וניכויים נוספים על ידי ממשלת ישראל מהמיסים החודשיים שהיא גובה מטעם הרשות, הוסיפו ללחץ הפיסקלי. לאחר חישוב תשלום המקדמה שניתנה לרשות על הכנסות הסליקה על ידי ישראל ומימון ע"י המדינות התורמות, הגירעון של הרשות צפוי להגיע ל-1.36 מיליארד דולר בשנת 2021.
בנוסף, הדוח בוחן גם את ההשפעות המצטברות של שנים של הגבלות על עזה. התרומה של עזה לכלכלה הפלסטינית הצטמצמה ל-18% בלבד כיום. גם עזה עברה תהליך דה-תיעוש וכלכלתה הפכה להיות תלויה מאוד בהעברות חיצוניות. יתרה מכך, לירידה הכלכלית של עזה הייתה השפעה חמורה על רמת החיים עם שיעור אבטלה של 45% ועוני שהגיע ל-59% כתוצאה מהעימות במאי 2021. אזרחי עזה סובלים מזמינות ירודה של חשמל ומי ביוב, פוסט-טראומה הקשורה לקונפליקט ומגבלות על מעבר ותנועה.
