יהודי, קובני, והיספאני: השר האמריקאי שיכריע האם הישראלים יקבלו פטור מוויזה

שרת הפנים, איילת שקד נפגשה אתמול עם השר להגנת המולדת, אלחנדרו מיורקס, במטרה להאיץ את סיכם הפטור מוויזות לאזרחי ישראל וכניסת ישראל לתוכנית ה-VWP. "כמו שכבר הוצהר, השר להגנת המולדת, אלחנדרו מיורקס דוגל בגישה חיובית שתאפשר את כניסת מדינת ישראל לתכנית הפטור. התהליך ייקח בין שנה לשנתיים ואני מקווה שנביא לסיומו", אמר שקד לקראת הפגישה.

השר, או כפי שהוא מכונה בארצות הברית, מזכיר ביטחון המולדת של ארצות הברית, הוא ראש הגוף העוסק בהגנה על המולדת האמריקאית ועל ביטחונם של אזרחי ארצות הברית. התפקיד נוצר לראשונה נוצר בעקבות פיגועי 11 בספטמבר וסמכויות המחלקה לביטחון המולדת הורכבו בעיקר מסמכויות שהועברו ממחלקות אחרות בקבינט, שלהן זיקה לביטחון הלאומי.

עם מעל 200,000 עובדים, המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית היא הלשכה השלישית בגודלה בארצות הברית. תחת המחלה נמצאים שירות האזרחות וההגירה, סוכנות המכס והגנת הגבולות, משמר הגבול, רשות אבטחת התעבורה, משמר החופים, כוח המשימה להגנה על הקהילות האמריקאיות, סוכנות ההגירה ואכיפת המכס, השירות החשאי, הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום, המינהל לתוכניות והגנה לאומית ושירות האבטחה הפדרלי של ארצות הברית.

יהודי קובני

השר מיורקס הוא יהודי ממוצא קובני, שמשפחתו נמלטה לארה"ב בעודו תינוק, לאחר המהפכה הקומוניסטית של פידל קאסטרו בקובה. אחדים ממנה נמלטו עד לישראל, בעקבות מדיניות ההגירה הקשוחה של ארה"ב כלפי מהגרים לטיניים באותה העת.

מיורקס נולד בהוואנה שבקובה, בשנת 1959. הוריו הגיעו איתו ועם אחותו לארצות הברית בסוף 1960 כפליטים, בעקבות המהפכה הקובנית. הוא התגורר במיאמי, פלורידה, בשלב מסוים החליטה משפחתו לעבור ללוס אנג'לס, שם גדל למשך מרבית חייו הצעירים, אביו היה יהודי קובני ממוצא ספרדי ואמו הייתה יהודייה רומנית שמשפחה ברחה מרומניה בגלל השואה והתמקמה בקובה בשנות הארבעים.

יהדותו של מיורקס היתה ניכרת, בתפקידו הקודם במשרד, כאשר סייע לקהילה היהודית להילחם באנטישמיות, וקשריו עמה מוגדרים כטובים. הוא אף מבקר את בני משפחתו בישראל לעתים קרובות, והיה שותף למיזם סייבר ישראלי-אמריקאי.

בראיון שהעניק בעבר לג'רוזלם-פוסט טען אלחנדרו מיורקס, כי זהותו מורכבת – יהודית-אמריקאית-לטינית – וכי הוא משתדל להנחיל לשלוש בנותיו את מכלול הזהויות המורכב.

עוד סיפר באותו ראיון כי תמיד הייתה לו תחושה חזקה של "זהותו כפליט מקובה; זהות חזקה מאוד כקובנית-אמריקאית… כמו גם כחבר בקהילה ההיספאנית בארה"ב, וזהות יהודית חזקה".

הוא סיפר כי ביקר בישראל לראשונה בשנת 1977 והמשיך לבקר מספר פעמים בתפקידו במשרד לביטחון פנים, ולבקר קרובים שלא ראה זמן רב. קשריו של מיורקס עם ישראל הם גם מעבר למשפחתו, ב-2016 הוא עמד בראש הצוות לאוטומציה של שיתוף נתונים סייבר בין ישראל לארה"ב.

במהלך שלוש שנות כהונתו כסגן המזכיר לביטחון המולדת, בממשל אובמה, היה תקיף בהתנגדותו לאנטישמיות, והקצה חלק גדול ממענקי הביטחון ללא מטרות רווח למלחמה בקיצוניות אנטישמית באינטרנט, כמו גם יישום צעדי סיכול טרור להגנה על בתי תפילה ומוסדות יהודיים.

מיורקס, בן 61 ועורך דין בהשכלתו, שימש לאורך השנים האחרונות בתפקידים בכירים בממשל האמריקאי הן תחת הנשיא אובמה והן תחת הנשיא טראמפ. בין היתר, הוא כיהן כראש צוות המעבר האחראי על אגף הפלילים במחלקת המשפטים האמריקאית עד להשבעתו של הנשיא אובמה בינואר 2009, כמנהל שירותי האזרחות וההגירה של ארצות הברית, כסגן מזכיר המחלקה לביטחון המולדת וכיו"ר מועצת מנהיגות הסייבר של לשכת המסחר של ארצות הברית. בשנת 2017 נבחר מיורקס לאחד מ-500 עורכי הדין המובילים בארצות הברית.

היעד: עוד שנה

עוד מוקדם לדעת מה יהיו תוצאות הפגישה בין מיורקס לשקד, אך לפי הדיווחים הראשונים השיחה בין השניים הוגדרה כמוצלחת ולפי ההערכות ייתכן שהצדדים יצליחו להשלים את התהליך לקראת בסוף 2022 וישראלים שיטוסו לארה"ב מתחילת 2023 יהיו פטורים מוויזות.

העיתונאי בן כספית מדווח כי צוות אמריקאי יגיע לישראל בינואר לפתור את הבעיות האחרונות, ובעיקר את הצורך לרדת אל מתחת ל-3% סירוב, תנאי הכרחי למהלך. האמריקאים יקבלו אפשרות להגיש אלף שאילתות בשנה למאגר הרישום הפלילי הישראלי, לבדיקת הרשעות בעבירות מסוג פשע.

מיורקס כבר הודיע לאחרונה שארצות הברית שוקלת לצרף את ישראל לרשימת המדינות שאזרחיהן לא נדרשים לוויזה כדי להיכנס למדינה. הוא הזכיר את שמה של ישראל לצד קפריסין, בולגריה ורומניה – כמועמדות מובילות להיכנס לתוכנית בת 40 מדינות שאזרחיהן נהנים מכניסה חופשית למדינה עם שהייה של עד 90 יום.

שגריר ישראל בארה"ב לשעבר גלעד ארדן, התייחס לדברי מיורקס ואמר כי "האמירה הברורה של השר לבטחון המולדת מיורקס, שמופקד מקצועית על הנושא ושאיתו נפגשתי מספר פעמים כדי לדון בכך, היא התקדמות משמעותית מאד בדרך להשגת היעד".

השגריר באו"ם, ארדן, הסביר בחודשים האחרונים לשר מיורקס כי רוב המסורבים בישראל הם צעירים אחרי צבא שרוצים לטייל, וכי הקונסולים האמריקנים לא מבינים את התרבות הישראלית של הטיולים הממושכים – ובוחנים רק צעירים עם עבודה מסודרת, כשהם מתעלמים מכך שבניגוד לאמריקנים שמתחילים את הלימודים הגבוהים בגיל 17, בישראל השירות הצבאי מסתיים רק אחרי גיל 20 – והחיילים המשוחררים נחשדים בניסיון להגר לארה"ב.

במהלך ביקורו של ראש הממשלה נפתלי בנט בארה"ב הוא דן עם מזכיר המדינה אנתוני בלינקן במהלך. בהודעה מטעמו של דובר מחלקת המדינה נד פרייס נאמר אז כי "בלינקן ובנט הסכימו לפעול למען הכללת ישראל בתוכנית הפטור מוויזה, כדי להועיל הן לאזרחי ארה"ב והן לאזרחי ישראל".

לאחר פגישת בנט-ביידן אז, המועצה ליחסים אמריקאיים-אסלאמיים היושבת בוושינגטון פרסמה הודעה הקוראת לנשיא ארצות הברית שלא להעניק לישראל פטור מוויזה "ללא התחייבות מוצקה לזכויות נסיעה הדדיות לכל האמריקאים – בכלל זאת נוסעים מוסלמים, פלסטינים ואמריקאים ערבים, שפעמים רבות נתקלים בהגבלות כניסה חמורות או באיסורי כניסה מוחלטים עם הגיעם לישראל".

מקור אמריקאי המכיר את הנושא שפך מים צוננים אחרי הביקור של בנט בוושינגטון על התחזית האופטימית של הגורמים הישראלים. "גם אם שיעור דחיית הבקשות ירד אל מתחת ל-3%, הרשויות לבטח ירצו עוד זמן כדי לוודא שהשיעור הזה נותר יציב", אמר המקור שצוטט ב'זמן ישראל'. "זה לא שברגע שהוא ירד מתחת ל-3% יוענק פטור לאלתר".