העיתונאי היהודי אריק זמור, שנתפס בחודשים האחרונים כמועמד מוביל בבחירות לנשיאות צרפת שייערכו באפריל הקרוב, הצליח בימים האחרונים להוריד מעט מסיכוייו, בעקבות התבטאויות שונות שהמאיסו אותו על חלק מהציבור.
זמור, יהודי ממוצא אלג'יראי, נחשב לאיש ימין קיצוני ולכוח עולה בפוליטיקה הצרפתית. הוא נתפס כמי שמאגף מימין את מרין לה פן, שנחשבה במשך שנים למנהיגת הימין הקיצוני הצרפתי, והוא נוהג להשמיע עמדות נוקשות משלה בכל הנוגע להגירה ולאסלאם במדינה.
אף שזמור הוא יהודי, כמה ממבקריו הגדולים ביותר באים מהקהילה היהודית בצרפת. בין השאר הם טוענים כי "שנאת המוסלמים" שהוא מקדם לכאורה מקשה עליהם להסביר לפוליטיקאים המקומיים שבצרפת נשקפת ליהודים סכנה מצד אנטישמיות אסלאמיסטית גוברת. מנגד, יש בקהילה מי שסבורים כי עליית זמור תוכל לחזק את ביטחונה, בעזרת פעילות תקיפה יותר נגד חוסר ההשתלבות של מוסלמים בחברה החילונית הצרפתית.
חבר הפרלמנט הצרפתי מאיר חביב אמר לאחרונה בריאיון לאולפן ynet כי זמור, שאותו הגדיר "איש מוכשר באופן יוצא דופן", איננו מפלצת, וכי יש לו גם כמה רעיונות נכונים, אבל הדגיש כי יש לו איתו מחלוקות עמוקות, בכלל זה העובדה שהוא, זמור, איננו ציוני. הוא ציין כי אם "איסור השמות הלא-צרפתיים" שמבקש זמור להחיל אכן ייכנס לתוקף, גם יהודים לא יוכלו לקרוא לילדיהם בשמות יהודיים כמו זה שלו, "מאיר".
בשבועות האחרונים הסתמן כי זמור מאבד מכוחו: לפי סקר עדכני של Elable שפורסם השבוע, בשבועיים האחרונים הוא איבד כ-2% תמיכה, בעוד יריבתו המרכזית לה פן התחזקה ב-4-2%. לפי הסקר, כעת זוכה לה פן לתמיכה של 22-20% ואילו זמור ל-15-12%. הכרסום בכוחו של זמור החל לפני כ-10 ימים, אחרי ביקור בבריטניה שבו התכוון לחזר אחר משקיעים: הביקור השתבש, כשהמכון המלכותי של לונדון ביטל אירוע בהשתתפותו.
זמור טרם הגיש רשמית מועמדות לנשיאות, אבל הוא צפוי לעשות זאת במהלך השבוע הקרוב.
זמור, כאמור, עורר במהלך השנים ביקורת חריפה בקהילה היהודית. כך היה למשל כשבריאיון שהעניק בספטמבר טען כי לא המחבל שביצע את הפיגוע בבית הספר היהודי בטולוז ב-2012 ולא שלושת הילדים שנרצחו בו, היו צרפתים באמת, משום שכולם נקברו מחוץ לצרפת (המחבל מוחמד מראח נקבר באלג'יריה, הילדים שנרצחו נקברו בישראל).
זמור גם הטיל ספק בחפותו של הקצין היהודי אלפרד דרייפוס. "הרבה אנשים ממהרים לטהר את שמו של דרייפוס, אבל הפרשה הזו עמומה", אמר בשנה שעברה. "אנחנו לעולם לא נדע", הוא הוסיף באשר לעמדה המקובלת כיום על ידי ההיסטוריונים שדרייפוס הופלל בשקריהם של קצינים בצבא צרפת – תוך שהוא מדגיש כי חפותו של דרייפוס "אינה ברורה".
