קשה להיזכר מתי בהיסטוריה זכתה מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) לשבחים מאיזשהו קהל בישראל, נראה שהארגון מקפיד לטייח לשמחתם הרבה של מפקדי משטרת ישראל כל עוולה אפשרית הנעשית תחת שרביטם, ועד שיש מקרה אחד שיש קונצנזוס על חוסר הצורך בחקירתו – או אז מתעוררת המחלקה מתרדמת החורף.
אתמול זה קרה. זמן קצר אחרי שהמחבל המתועב מוחמד סלימה דקר ופצע את הצעיר החרדי אברהם אלמליח, וחוסל ביעילות ובמהירות על ידי צמד לוחמי מג"ב נחושים שהיו בסמוך – התפרסם סרטון קצר ומעוות ממנו נראה לרגע שהמחבל שוכב כביכול חסר ישע על הקרקע ונורה שוב על ידי השוטרים שלמעשה מקבעים את מותו.
רגע לפני שהתקרית הופכת ל"פרשת אלאור אזריה 2" מיהרו במשטרה לפרסם את הסרטון המלא מהפיגוע, כפי שתועד במצלמת אבטחה סמוכה, ולא הותירו ספק כמעט לאף אזרח בישראל לגבי פעולתם הנכונה והמדויקת של השוטרים. "כמעט" כי לצד ח"כ עופר כסף מהרשימה המשותפת, גם ראש מח"ש עו"ד קרן בר מנחם ראתה לנכון לזמן את הלוחמים לחקירה באזהרה, עוד באותו ערב, בחדרי החקירות של המחלקה במשרד המשפטים.
הקמת המחלקה
רגע לפני שנצלול מעט לגוף הזה, נבין איך הכל התחיל. בעבר חקירת האשמות וחשדות פליליים בקרב שוטרי ישראל נערכה על ידי היחידה המשטרתית לחקירות פנים. במהלך השנים הצטברה ביקורת הולכת וגוברת על כך שהמשטרה חוקרת את עצמה. בעקבות דו"ח של מבקר המדינה שמתח ביקורת נוקבת על פעולתה של היחידה המשטרתית לחקירות פנים וביקורת ציבורית שנתלוותה לדו"ח המבקר, הוקמה ועדת היגוי על ידי שר המשפטים דן מרידור, ושר המשטרה רוני מילוא, שהוטל עליה לבחון את נושא החקירות הפנימיות במשטרה. הוועדה המליצה על הקמת מחלקה חדשה במשרד המשפטים, שתאמץ את סמכויותה של היחידה לחקירות פנים, ותורכב מחוקרים שיושאלו מהמשטרה. כמו כן המליצה הוועדה שניהול המחלקה יהיה בידי אנשי הפרקליטות.
בשנת 1992 הוקמה, על פי המלצות אלה, מח"ש וסמכויותיה הוקנו לה מכוח סעיפים 49ט ו-49יא לנוסח החדש של פקודת המשטרה משנת 1971. לרוב עוסקת המחלקה בחקירת עבירות פליליות בלבד שבביצוען חשודים אנשי משטרה.
מח"ש עוסקת ככלל בחקירת עבירות פליליות שהעונש הקבוע בגינן בחוק עולה על שנת מאסר, ושהחשודים בביצוען הם שוטרים (כולל שוטרי מג"ב) או אזרחים ביחד עם שוטרים. רוב החקירות מתמקדות בעבירות של טוהר המידות, וחקירת מקרים של שימוש בכח שלא כדין מצד שוטרים כלפי אזרחים.
סגל המחלקה כולל פרקליטים, אנשי מנהלה וחוקרים, בעלי סמכויות של אנשי משטרה לצורך ביצוע החקירות. בראש המחלקה עומד פרקליט מפרקליטות המדינה, עם סמכויות של פרקליט מחוז, ובעל סמכות להורות על העמדת שוטרים ואזרחים שביצעו עבירה ביחד עם שוטרים לדין פלילי, או להורות על העמדת שוטרים לדין משמעתי, בכל הנוגע לשימוש בכח שלא כדין.
רפורמה ממוחזרת
הניסיונות לטפל בבעייתיות של מח"ש כשלו פעם אחר פעם. כך למשל, החליטה ממשלת ישראל ב-2020 להקים ועדת בדיקה ממשלתית בנושא התנהלות המחלקה ביוזמת השר דאז אמיר אוחנה. בהמשך אותו חודש הורה בג"ץ על התליית מינוי הוועדה ואסר על המשך פעילותה עד לקבלת החלטה אחרת.
ב- 2005 הוחלט לאזרח את המחלקה לחקירות שוטרים באופן מלא, במטרה לבצע הפרדה בין אנשי המשטרה (המושאלים למחלקה) לבין עמיתיהם השוטרים, הנחקרים. בשנת 2009 החל להתבצע תהליך האזרוח בפועל.
נשמע טוב, נכון? אבל עשור וחצי אחר כך הושקה רפורמה עם אותה כותרת בדיוק. שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן הכריז יחד עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וראש מח"ש בר-מנחם על "הרפורמה במחלקה לחקירות שוטרים" שכוללת החלטה לאזרח את מח"ש ולהפסיק להעסיק בה שוטרים.
פרשן 'ישראל היום' איציק סבן מסביר את מחזור הכותרת: "לא יותר מאחיזת עיניים שמטרתה העיקרית היא לקבור את דרישת השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה וסגנו להקים ועדת בדיקה ממשלתית להתנהלות המחלקה ולהוציאה מאחריות הפרקליטות ומשרד המשפטים".
עו"ד פיני פישלר, לשעבר קצין חקירות ביחידה הארצית לחקירות הונאה, מגדיר את מח"ש ככר פורה לשערוריות, המחפה על תיקים ומטייחת אותם. העובדה שברפורמה המדוברת מדובר באזרוח של מחלקת החקירות בלבד, ובמחלקת המודיעין ימשיכו לשרת 16 שוטרים, מאששת את טענותיו. הוא קורא כבר שנים להקמת גוף חיצוני שאינו תלוי בפרקליטות או במשטרה, בראשות שופט בדימוס שישפוט את השוטרים.
מח"ש מעסיקה 3 ראשי צוותים שהינם קצינים במשטרה, למרות שהיא אמורה להיות גוף שחוקר את המשטרה, כך נחשף בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה ב-2020. "רוב כל החוקרים במח"ש הם אזרחים, למעט 3 ראשי צוותים שעדיין במשטרה, אחד מהם במח"ש כבר 20 שנה", אמר רונן יצחק, מנהל מחלקת פרקליטים במח"ש.
קבורת חמור
וכך פעם אחר פעם מח"ש מוצאת את עצמה בעין הסערה ומדרדרת מדחי אל דחי בחוסר באימון הציבורי.
רק לאחרונה גברה הביקורת הציבורית על המחלקה, בעיקר בקרב הימין, בעקבות טיוח חקירת מות הנער אהוביה סנדק ז"ל במהלך מרדף משטרתי. אפילו השופט בדימוס דוד רוזן, המשמש כנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות במשרד המשפטים, מתח ביקורת על התנהלות ראש מח"ש עו"ד קרן בר מנחם לאחר האירוע.
במח"ש קברו פעם אחר פעם מקרים של אלימות משטרתית נגד חרדים, מתנחלים, ערבים אתיופים ועוד. הבין היתר, המחלקה סגרה את התיק נגד השוטרים שהיכו בל"ג בעומר לפני שנתיים את הנער החרדי האוטיסט עד זוב דם, במהלך מעצר.
התביעה שחושפת
מי שהביא לאחרונה לחשיפת ההתנהלות הרקובה במח"ש הוא לא אחר מסגן ראש מח"ש, עו"ד משה סעדה, שניסה להביא לארגון גישה אחרת. הפתרון לבעיה הייתה לזמן אותו לשימוע לפני פיטורין.
בעקבות כך הגיש לאחרונה סעדה תביעה נגד משרד המשפטים, מנהלת מח"ש, עו"ד קרן בן מנחם, ופרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, על סך חצי מיליון שקלים, זאת בגין טענות להתעמרות בו בדרכים מגוונות.
בכתב התביעה הוא מאשים את מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך בשיבוש חקירת פרשת אום אל-חיראן ובגיבוי שהעניקו לו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה על מנת לא לפגוע בחקירות שהתנהלו באותה עת נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.
על פי התביעה, במהלך השנים 2017-2015 נחקרו במח"ש קצינים רבים במשטרה, לרבות כמה ניצבים. עוד נטען כי באותה עת, על מנת להבטיח "שקט תעשייתי" במערכת, הופעלו לחצים על מח"ש מצד עו"ד ניצן, ובכלל זה בעניינם של סמפכ"ל המשטרה ניסים מור, ניצב (בדימוס) חגי דותן. זאת, במסגרת חקירת רשת ריטמן (בין היתר, ביחס לחקירתו כעד של המפכ"ל דאז דנינו) וחקירת עו"ד רונאל פישר ועו"ד רות דוד, ובפרשיות נוספות.
פרקליטות פח משטרה פח בג"ץ פח ומח"ש פח