ליצמן מתפטר בתשע"ח
"אם יהיו בחירות חדשות – לא אתמודד, לא אלך לכנסת שוב פעם", הדהים השבוע יו"ר אגודת ישראל ח"כ יעקב ליצמן את המערכת הפוליטית ב'ערוץ כנסת'. למעשה, מרצונו החופשי, יו"ר סיעת יהדות התורה הכריז על עצמו כ"ברווז צולע" שזאת כהונתו האחרונה עלי האדמה הפוליטית.
אמנם הכרזה על פרישה מהכנסת היא חדשה בלקסיקון של ליצמן, ונמתין עד שיתברר עד כמה מדובר בהצהרה כנה שהוא מתכוון לממש, אבל מי שזוכר קצת את ההיסטוריה הפוליטית של האיש, לא הופתע מהמגינה הזאת, שחזרה על עצמה לא פעם.
ההתפטרות ברכבת, והחזרה כסגן
בתשע"ח הודיע לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו כי יתפטר מתפקיד שר הבריאות באם יהיו חילולי שבת בעבודות הרכבת. המשבר עמו נפתר זמנית אחרי שנתניהו ושר העבודה והרווחה חיים כץ סיכמו כי העבודות יבוצעו על ידי עובדים שאינם יהודים. אבל לא לזמן רב.
לבסוף מימש את האיום. "אני מאוכזב מעצמי שלא הצלחתי לעצור את חילולי השבת", אמר ליצמן לאחר ההתפטרות. במכתב ההתפטרות שהגיש לנתניהו, כתב ליצמן: "איני יכול לקחת אחריות על חילולי שבת – הפוגעים בערכי מסורת ישראל, מנוגדים לסטטוס קוו ומהווים קו אדום מבחינתי. כידוע לך, ניסיתי למנוע את חילולי השבת ברכבת ישראל בכל דרך, אך משלא הצלחתי, לא אוכל עוד לשאת באחריות מיניסטריאלית לפגיעה קשה באחד מערכי הנצח של העם היהודי, שהוא יום השבת".
בכדי להביא את הפלונטר על פתרונו, אושרה הצעת חוק ששינתה את חוק יסוד הממשלה, ואפשרה לליצמן לכהן כסגן שר (אחרי שבעבר בג"ץ מנע את המנהג החרדי הקבוע של סגן שר במעמד שר). הוא חזר מיד אחרי אישור החוק לסגן שר הבריאות, כשהשר הרשמי מעליו הוא נתניהו, ללא אחריות מיניסטריאלית על חילולי השבת.
אבל זה לא נגמר כאן. חלפו שנתיים, הוגש כתב אישום נגד נתניהו והוא לא יכל להחזיק יותר בתפקידי השרים. ואז חזר ליצמן לתפקיד שר הבריאות, בהתאם לאישור מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
ההתפטרות, הסגר והחזרה המהירה
בשולי שנת תש"פ איים להתפטר מתפקידו כשר השיכון אם יוטל סגר בחגים. "יכולת לעשות סגר באוגוסט ונמנעת, דווקא בחגים אתה סוגר", הטיח בראש הממשלה דאז.
גם הפעם מימש את האיום. הממשלה לא שמעה לו והוא הגיש לנתניהו מכתב התפטרות. "ההחלטה להטלת סגר מלא בחגים תוכננה מראש וזאת מחוסר הערכה לחגי ישראל. לפיכך לא אוכל להמשיך בתפקידי כשר, וכי החלטתי להתפטר מהממשלה ואחזור לכהן כחבר הכנסת לפי החוק הנורבגי".
האיום בעקבות חוק הגיוס
אבל לא לזמן רב. חודשיים אחר כך חזר לתפקיד לשר הבינוי והשיכון. ליצמן היה אמור להתמנות לסגן שר השיכון, תחת איציק כהן מש"ס, שמונה לשר במשרד האוצר וגם לשר השיכון. כהן היה אמור לכהן כשר במשרד השיכון, אך בפועל ליצמן היה אמור לנהל את המשרד כסגן השר. אבל אחרי תקופה קצרה בתפקיד התפטר כהן מתפקידו כשר השיכון לאחר שחש שאינו יכול להשפיע במשרד.
למעשה היה מדובר בהפרת הבטחה בוטה. "לא לוקחים אותי ברצינות גם עכשיו כשהתפטרתי. אני שומע אפילו שמדברים על חברים שלי במפלגה שלא לוקחים אותי ברצינות, שצוחקים ממני, שאומרים שזה זמני, שאני אחזור. בסדר, שיגידו", סיפר בראיון ל'ישראל היום ' אחרי ההתפטרות. כתב 'ישראל היום' יהודה שליזנגר שאל: לא תחזור? "לא", השיב ליצמן. אך שלזינגר התעקש: כלומר, יעקב ליצמן לא יהיה עוד שר במדינת ישראל?: "לא". הודיע בנחרצות. שלזינגר הוסיף ותהה: באמת נגמר עידן ליצמן בממשלה?, וליצמן השיב: "תראה כמה פעמים אתה שואל, גם אתה לא מאמין לי". כנראה שהייתה לו סיבה לא להאמין…
האיומים שלא מומשו
לצד זה היו לא מעט איומים שלא מומשו. למען האמת, האיום המפתיע ביותר ממנו הגיע על מינוי די משמים. נתניהו רצה למנות תשע"ז את החשבת הכללית לשעבר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, לנציבת שירות המדינה – ליצמן ממש לא אהב את זה. ב'דה מרקר' דווח אז שאיים להתפטר אם המינוי ייצא לפועל.
בתשע"ח, לא הרבה זמן אחרי שחזר כסגן שר בעקבות פרשיית הרכבת, שוב איים – הפעם בגלל חוק הגיוס. "אם חוק הגיוס יעבור בקריאה שלישית – נפרוש מהקואליציה", אמר בדיון במליאת הכנסת.
בעיצומה של שנת תש"פ, זמן קצר אחרי שנכנס לתפקיד שר הבינוי והשיכון, איים להתפטר מהתפקיד. בדיון אצל הראשון לציון הרב יצחק יוסף בעקבות הדיווחים על הכוונה לפתוח מסלול בחינות מקביל לבחינות ההסמכה לרבנות, שיהיה פתוח גם לנשים, סיפר לנוכחים שאיים להתפטר אם הרבנות הראשית תחויב לפתוח לנשים את בחינות ההסמכה שהיא עורכת.
גם בהתפטרויות הקודמות היו מי שקישרו בין מצבו המשפטי של לעזיבת הממשלה, פעם אחר פעם, אבל הוא טען אז כמו היום שאין קשר. "זה לא שייך לתיקים נגדי, אין לי שום הסדר טיעון. החלטתי מזמן כבר לא להתמודד בקדנציה הבאה. צריך לתת לכוחות צעירים להיכנס", אמר השבוע. נחיה ונראה.
