האנטישמיות בצרפת מרימה ראש, והעלייה בתקריות על רקע האנטישמי מגיעות גם לבתי הספר הציבוריים במדינה, לשם נהגו היהודים הלא דתיים לשלוח את ילדיהם במשך עשרות שנים.
על פי דיווח בג'רוזלם פוסט, בעקבות האירועים האלימים כלפי התלמידים היהודים, גם הורים שלמדו בעצמם במערכת החינוך הציבורית הצרפתית, בוחרים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר יהודים.
סטפן טיאר, שסיים תיכון בפריז לפני 25 שנים, אומר שיש לו זיכרונות טובים מהתקופה הזו, אבל את בנו וביתו הוא שלח למוסדות יהודים, למרות שכר הלימוד הגבוה. "לשלוח ילד יהודי לבית ספר ציבורי היה נורמלי כשהייתי ילד", אומר טיאר. "אבל היום – תשכחו מזה. זה פשוט בלתי אפשרי. הבריונות האנטישמית כלפי התלמידים היהודים תהיה פשוט מידי מזיקה לכל ילד יהודי שיירשם לבית ספר ציבורי".
הנתונים הרשמיים מוכיחים כי בעוד לפני 30 שנה רוב יהודי צרפת שלחו את ילדיהם לבתי ספר ציבוריים, היום רק שליש מיהודי צרפת עושים זאת. השאר הולכים לבתי ספר יהודים או לבתי ספר פרטיים אחרים, כך אומרת פרנסיס קאליפט, הנשיא החדש של הקרי"ף, ארגון הגג של הקהילות היהודיות בצרפת.
"השינוי היה דרמטי במיוחד באזור פריז, שבה מתגוררים כ-350,000 יהודים, שהם 65% מכלל יהודי צרפת", אומרת קאליפט. "באזור פריז, פשוט אי אפשר למצוא כבר תלמידים יהודים בבתי ספר צרפתיים". היא מייחסת את התופעה הזו לאווירה עוינת של עלבונות והתקפות נגד יהודים בבתי ספר ציבוריים, מחד, ולפריחתם של מוסדות חינוכיים יהודים, מאידך.
יצוין כי בעוד שהמתקפה הזכורה ביותר כנגד תלמידים יהודים בצרפת היא הפיגוע בטולוז, בא נרצחו מורה ושני ילדיו וכן ביתו של מנהל בית הספר, הרי שמאז דווקא בתי ספר יהודיים נתפסים על ידי הורים כבטוחים יותר: ממשלת צרפת מאבטחת את כל בתי הספר היהודיים, רובם על ידי חיילים חמושים ברובים אוטומטיים.
סטפן טיאר רואה גם צד חיובי בהתפתחויות שמנעו ממנו לשלוח את ילדיו לחינוך ציבורי. "זה שהורים כמוני למעשה לא יכולים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ציבוריים – זה דבר טרגי", הוא אומר. "ההיבט החיובי היחיד שאני יכול לראות הוא הוא ששנאה אנטישמית מניעה אותה לספוג את העלות הפיננסית של בית ספר יהודי ולגדל דור עם הרבה יותר ידע יהודי ממה שיש לדור שלנו".
