האם מוזיאון 'יד ושם' הסיר את תמונת המפגש בין המופתי חאג' אמין אל חוסיני להיטלר ימ"ש, ואיך לטענת אנשי הימין קשור ארגון שוברים שתיקה לסיפור? במקביל: ב'יד ושם' הסירו את הכיתוב "אנשי המשטרה הפולנית" מתצלום מגטו לודג' לבקשת הממשלה הפולנית

מאת: שמואל בן צבי, 'יום ליום'

"יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, מופקד על תיעוד תולדותיו של העם היהודי בתקופת השואה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של כל אחד מששת מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים באמצעות הארכיונים, הספרייה, בית הספר המרכזי להוראת השואה, המכון הבין-לאומי לחקר השואה והמוזיאונים ועל ידי הכרה בחסידי אומות העולם". כך מגדיר 'יד ושם' את ייעודו באתר הרשמי של הארגון.

אלא שמתלונות שהועלו בימים האחרונים וחלק מהן הגיעו לידי 'יום ליום' עולה שאלה סביב הגדרה זו ומעוררת תמיהה רבתי.

התמונה של המופתי עם היטלר

כידוע, המופתי של ירושלים בתקופת השואה, חאג' אמין אל חוסיני, שיתף פעולה עם הצורר הנאצי אדלוף היטלר ימ"ש. הוא נודע באנטישמיות שלו ובהתנגדותו הגורפת לציונות והיה אחראי לפרעות ולמתקפות על היישוב היהודי בארץ ישראל ובארצות ערב. הוא היה מנהיג ערביי ארץ ישראל בזמן מלחמת העצמאות והנכבה. הוא השפיע יותר מכל מנהיג אחר על עיצובה של האידיאולוגיה השוללת את זכותה של המדינה היהודית להתקיים, ובין השאר נפגש המופתי עם היטלר ימ"ש בברלין.

על פי העדויות שהגיעו כאמור בחלק מהן לידי 'יום ליום', בעוד בעבר תמונה מהמפגש נתלתה בתצוגה של מוזיאון יד ושם כדי להוכיח את הקשר בין המופתי לגרמניה הנאצית. כיום התמונה הזאת כבר לא בתצוגה של המוזיאון ולטענת 'יד ושם' ל'יום ליום', התמונה מעולם לא הוצגה.

פגישתם של היטלר והמופתי, חאג' אמין אל חוסייני

מי שעורר את העניין היה חיים יואבי רבינוביץ, שהלך לחפש את התמונה הידועה וכתב על כך פוסט שאותו פרסם ברשתות החברתיות: "לאחרונה פרסמתי, שהתמונה המפורסמת של פגישת חאג' אמין אל חוסיני עם היטלר, הוסרה מהתצוגה ביד ושם. את המידע קיבלתי מעיתונאי מסוים. בעקבות פרסומי, פנו ליד ושם העיתונאי מנחם רהט וערוץ 20, ובתגובה 'יד ושם' דיווח, שיש בתצוגה שתי תמונות של המופתי, מבלי לגלות במפורש שהתמונה של המופתי עם היטלר, אכן הוסרה מהתצוגה".

"נסעתי למוזיאון 'יד ושם' לראות את התמונה, שאותה אני זוכר שראיתי במוזיאון 'יד ושם' יותר מפעם אחת", כותב רבינוביץ. "ואני יכול להכריז בכאב, התמונה של פגישת המופתי עם היטלר, אינה מוצגת עוד ביד ושם. ואיני יודע מתי היא הוסרה.

"שעתיים הסתובבתי ביד ושם, ולא מצאתי את התמונות, שדובר יד ושם התגאה בהן. המדריכים של יד ושם שהסתובבו בשטח, לא הצליחו לעזור לי, לבסוף, מדריך חיצוני הוביל אותי אל התמונות המדוברות".

"מסתבר", כותב רבינוביץ, כי "במקום נידח, מוצגות שתי תמונות קטנות (קצת יותר גדולות מגלויה) ואף אחת מהן אינה זאת עם היטלר. מי שיחפש בגוגל, ימצא עשרות תמונות של המופתי עם היטלר, עם הימלר, עם קצינים נאצים נוספים. בתמונה אחת שמוצגת, מופיע המופתי סוקר משמר כבוד של מוסלמים, כנראה בבוסניה. ובתמונה השנייה הוא מצולם עם שלושה אנשים, שלא הצלחתי לזהותם. קשה לזהות בתמונות אלה, קשר מובהק של המופתי עם השואה".

מתחת התמונות מופיע כיתוב קטן, "נזקקתי למשקפי קריאה", אומר רבינוביץ, ובו נכתב כדלקמן: "חאג' אמין אל חוסייני, המופתי של ירושלים, הסית את ערביי ארץ־ישראל נגד הבריטים והיהודים. כבר ב־1933 הביע תמיכה במשטר הנאצי. באוקטובר 1939 נמלט חוסייני לעירק, שם נטל חלק מרכזי בארגון המרד הפרו־נאצי באפריל 1941. לאחר דיכוי המרד גלה לגרמניה ושירת את מדינות הציר במלחמתם בבעלות הברית. חוסייני ניהל תעמולה ארסית נגד היהודים וניסה להשפיע על כוחות הציר להרחיב את תוכניות ההשמדה גם למזרח התיכון ולצפון אפריקה. באביב 1943 גייס וארגן יחידות מוסלמיות בוסניות בקרואטיה, שלחמו במסגרת הס"ס בבוסניה ובהונגריה".

התמונות שתולות כיום

'יד ושם' בשירות 'שוברים שתיקה'

בשיחה ל'יום ליום' אומר רבינוביץ כי ראה בוודאות את התמונה של המופתי עם היטלר מוצגת בעבר במוזיאון, אך לא זוכר האם זה היה במוזיאון הישן לפני 13 שנה או גם במוזיאון החדש.

לעומת זאת גורמי ימין אחראים טוענים בתוקף כי התמונה הוצגה במוזיאון החדש והוסרה בסביבות שנת 2013. ולטענתם יש לכך קשר לזה שלתפקיד מנכ"לית 'יד ושם' מונתה הגב' דורית נובק, אמה של יולי נובק, לשעבר מנכ"לית בארגון השמאל הקיצוני 'שוברים שתיקה', ורצונם הוא להסתיר את שיתוף הפעולה בין הפלסטינים לנאצים ימ"ש.

לדברי רבינוביץ ל'יום ליום', גם בעת שהתמונה הייתה תלויה, הכיתוב בסמוך המעיט בחלקו של המופתי בשואה: "התלוננתי על כך שהתמונה אינה משקפת את כל מה שהיה שם, מהתמונה התרשמתי שזה היה ביקור חד פעמי של המופתי אצל היטלר. הסתבר לי אחר כך שהוא ישב שם ארבע שנים וישב לאייכמן ולהימלר על הווריד שלא יוותרו. בעיקר לקראת תום המלחמה, כשהיה ברור שהנאצים מפסידים. הוא ישב להם על הווריד. וכל הדברים האלה לא באים לידי ביטוי, כבר אז התלוננתי שזה לא בא לידי ביטוי".

על התמונות שתלויות כיום במוזיאון אומר רבינוביץ: "אין קשר בין היטלר לבין המופתי, אתה רואה שם את המופתי סוקר איזה משמר של המוסלמים ואתה לא מקשר בין אחד לשני, גם במלל הדל והפשוט לא מספרים את גודל האסון שם. הרי התוכנית שלו הייתה להקים בעמק דותן מחנה השמדה לכל ארצות המזרח".

פולין דרשה ו'יד ושם' נענתה

כאילו כל זה לא מספיק, ב'יד ושם' הסירו לאחרונה את המילים: "אנשי המשטרה הפולנית" מכיתוב תצלום מגטו לודג', בעקבות מחאה חריגה שהגיש משרד החוץ הפולני. לדברי המוסד, ההתייחסות למשטרה הפולנית הושמטה בגלל שבגטו הזה, בניגוד לגטאות ולמחנות אחרים, לא פעלו שוטרים פולנים. אנדז'יי פבלוש'ק, מזכירו של ראש ממשלת פולין, שביקר השבוע ב"יד ושם" עם סגן ראש הממשלה הפולני ירוסלב גובין, צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "סוף סוף הטקסט שונה".

בתמונה נראים יהודים בגטו לודג' ולצדם לובש מדים נאצי עם צלב קרס על מדיו. ברקע נראה שלט אזהרה בגרמנית שעליו כתוב: "אזור מגורים של יהודים. הכניסה אסורה". בכיתוב התמונה המקורי נכתב: "שער הכניסה לגטו לודג'. חיילים גרמניים ואנשי המשטרה הפולנית שמרו עליו כל שעות היום והלילה". כעת הכיתוב מתייחס ל"כוחות שיטור גרמניים" בלבד.

תגובת 'יד ושם'

מ'יד ושם' נמסר בתגובה ל'יום ליום' כי בניגוד לפרסומים, לא חל שום שינוי בתצוגת התצלומים של המופתי במוזיאון לתולדות השואה ביד ושם מעולם:

אנחנו דוחים בשאט נפש את האמירות חסרות הבסיס כאילו יד ושם שוקל שיקולים פוליטיים בהחלטותיו לגבי התצוגה במוזיאון או לגבי כל פעולה אחרת שבתחום אחריותו.

במוזיאון לתולדות השואה ביד ושם מופיעים שני תצלומים של המופתי. התצלומים מציגים את פעילותו של המופתי בהקשר של רצח יהודי יוגוסלביה, שבו היה למופתי חלק פעיל.

התצלומים שמוצגים כיום במוזיאון לתולדות השואה ואשר מוצגים בו מיום פתיחתו בשנת 2005 הם: התצלום של המופתי בפגישה עם הימלר ותצלום מביקורו ביחידת המוסלמים הבוסניים בשירות הנאצים.

תצלומים אלה, הם אותם התצלומים שהופיעו גם במוזיאון ההיסטורי הקודם ביד ושם.

הבחירה שבהם נבעה מהרצון להציג את המופתי בהקשר של השותפות הפעילה שלו עם המרצחים הגרמנים הנאצים. (זאת בעוד על פי המחקר לפגישה עם היטלר לא היו השפעות מעשיות על המדיניות הנאצית).

להלן הטקסט המופיע במוזיאון מתחת לתצלומים: חאג' אמין אל חוסייני, המופתי של ירושלים, הסית את ערביי ארץ ישראל נגד הבריטים והיהודים. כבר ב־1933 הביע תמיכה במשטר הנאצי. באוקטובר 1939 נמלט חוסייני לעיראק, שם נטל חלק מרכזי בארגון המרד הפרו־נאצי באפריל 1941. לאחר דיכוי המרד גלה לגרמניה ושירת את מדינות הציר במלחמתם בבעלות הברית. חוסייני ניהל תעמולה ארסית נגד היהודים וניסה להשפיע על כוחות הציר להרחיב את תוכניות ההשמדה גם למזרח התיכון ולצפון אפריקה. באביב 1943 גייס וארגן יחידות מוסלמיות בוסניות בקרואטיה, שלחמו במסגרת הס"ס בבוסניה ובהונגריה. הטקסט הזה מופיע גם באנגלית.

מיום היווסדו של יד ושם ועד היום לא הוצגה בשום מוזיאון היסטורי של יד ושם התמונה של פגישת המופתי והיטלר. ביד ושם היה מוזיאון היסטורי שנפתח ב-1973 ונסגר ב-2005 ובו לא הוצגה התמונה הזו. במוזיאון לתולדות השואה שנפתח ב-2005, לא מוצגת התמונה הזו ולא הוצגה מעולם. יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, לא קיימה מוזיאון היסטורי עד 1973.

באתר האינטרנט של יד ושם מאמרים, ערכי אנציקלופדיה ודפי תוכן המזכירים את חאג' אמין אל חוסייני ובין היתר מוצגים בו תצלומו של חאג' אמין אל חוסייני בעת סקירת יחידה של מוסלמים בשירות הנאצים וכן תצלום פגישתם של המופתי והיטלר:

בכתב העת המחקרי "יד ושם: קובץ מחקרים" ל"ה: 1 שיצא לאור בשנת 2007 פרסמנו מאמר על האיינזצקומנדו שהיה אמור להיכנס לארץ ישראל ולרצוח את היהודים בשיתוף פעולה עם הערבים המקומיים. המאמר דן בהרחבה גם במופתי ובערביי הארץ.

כמו כן, בימים אלה (אביב 2018) מפרסם מכון המחקר של יד ושם חוברת בסדרת "עיון וחקר" שבה מאמר פרי מחקרו של פרופ' דן מיכמן שעוסק בנושא המופתי בשואה.

באשר לתיקון הכיתוב במוזיאון על השוטרים הפולנים אומרים ביד ושם ל'יום ליום' כי בכיתוב שהופיע במוזיאון באזור שמציג את גטו לודז' נכתב כי משטרה פולנית שמרה על גטו לודז'. אלא שבפועל משטרה זו פעלה באותם ימים, אם כי לא שם אלא באזורים אחרים. הכיתוב המעודכן מדייק ואומר: "כוחות שיטור גרמניים" (שבהם שירתו גם אחרים בנוסף לגרמנים).

בניגוד לרושם שמנסים ליצור, לא הופעל שום לחץ על ידי איש. הגיעה פנייה בנושא, היא נבדקה על ידי ההיסטוריונים של יד ושם ובעקבות המלצתם תוקן הכיתוב כאמור. יד ושם גאה להיות גוף החורט על דגלו דיוק היסטורי ושאינו פועל ממניעים פוליטיים.