זעם בימין: תושבי יצהר מתלוננים על התנכלות משטרתית ועיכובים בשעות הלילה בכניסה לישוב תוך אטימות מופגנת. איש הימים אלחנן גרונר בטור זועם טוען "הניסיון לחנך מחדש את הציבור האמוני הוא חלק ממשנה סדורה ולא סדרת צירופי מקרים"

אליהו חזר מחתונתו עם כלתו, שמחים ונרגשים. חבר טוב נהג ברכב, והדרך לביתם החדש בישוב יצהר שבו לומד אליהו בכולל, עברה במהירות. אלא שבצומת הכניסה לישוב עמדה ניידת משטרה.

את השוטרים לא עניין הרכב המקושט או שמלת הכלה. הם הצמידו פנסים לרכב דקות ארוכות, עיכבו את יושביו, ולמרות תחנוני החתן והכלה, רק כעבור כרבע שעה הם שוחררו לדרכם. "בדיקה שגרתית", טענו השוטרים.

המקרה הזה, שהתרחש לפני מספר חודשים, יחד עם שורת התנכלויות חוזרות ונשנות של שוטרי מחוז ש"י לתושבי יצהר, הביאו השבוע את חה"כ בצלאל סמוטריץ' לכנות את המשטרה "אפסים", ולעורר סערה ציבורית סביב הנושא.

במשטרה ובשב"כ ניסו לטעון כי מדובר בתגבור אכיפה מחשש ל"תג מחיר" בזמן חודש הרמדאן המוסלמי, ופיגועי טרור ערבי. אך צריך להבין שמעבר לשקר העובדתי, שכן התנכלויות אלו קיימות ביצהר חודשים ארוכים, מה שמדאיג הוא ההיגיון המעוות של מערכת הביטחון.

אין צורך להזכיר שערבים רצחו יהודים, ובפרט ברמדאן, עוד לפני שבא לעולם "תג מחיר". ב"יומן האינתיפאדה המושתקת" שאותו אנו מפעילים באתר הקול היהודי, נרשמים מדי יום אירועי טרור ערבי ברחבי הארץ.

אלא שיתרה מזאת, אם סוקרים את פעילות מערכת הביטחון ברמדאן מגלים שצה"ל ומשרד הביטחון מתגאים בהקלות נרחבות לערבים בשלל תחומים, זאת בזמן שביצהר מופעלת ענישה קולקטיבית ו"תג מחיר משטרתי".

התנהלות דומה ניתן לראות גם ביחס המשטרה לפשיעה החמורה ועבירות הנשק בקרב הערבים בישראל או השתוללות הבדואים בדרום.

בכירי המשטרה ישאפו כמעט תמיד להגיע להבנות עם נכבדי "המגזר". התרבות הבדואית של נקמת דם וסולחות בין חמולות זוכים לכמעט מעמד משפטי בתיקי רצח.

לעומת זאת את רב הישוב יצהר הרב דודקביץ' חסמו שוטרים בגסות בדרכו לבית משפחת הרב רזיאל שבח הי"ד, זמן קצר לאחר הירצחו. גם תינוק צורח ב-12 בלילה בצומת יצהר השבוע, לא גרם לניד עפעף אצל השוטרים שעיכבו לבדיקה את הוריו בצומת הכניסה לישוב.

אז איך זה שאת הערבים מכבדים ואת תושבי יצהר רודפים בצורה אובססיבית?

אם נתבונן לרגע באירוע נוסף שהתרחש השבוע נקבל זווית שונה על המתרחש. פרופסור פנינה פרי תועדה כשהיא מגדפת בצורה בוטה חסיד חב"ד שהניח תפילין לאחד הנוסעים בנתב"ג. ערוץ 20 דיווח כי פרי היא פרופסור לחינוך ותרבות ואף ערכה ספר בשם "חינוך בחברה רבת תרבויות: פלורליזם ונקודות מפגש בין שסעים תרבותיים".

כשנתקלה פרי בתפילין, לפתע נעלם הפלורליזם כלא היה, ונותר רק שסע תרבותי. בעלה הוא פרופסור יורם פרי, שכיהן בעבר כנשיא הקרן לישראל חדשה. אותה קרן שארגוניה הליברליים והפלורליסטים שלחו זרועות לכל חלקה טובה בשירות הציבורי ובפרט במערכת הביטחון, שם חינכו במסגרות שונות דורות של קציני צבא ומשטרה ל"רב תרבותיות" ו"פלורליזם".

כנראה הסדנאות והקורסים שכפי שחשף ארגון 'לביא' הועברו לקצינים בידי ארגונים כמו 'קרן אברהם' במשטרה, ו'בינה' ומכון הרטמן בצבא, מחלחלים ועובדים.

מול האויב מתגלה הכלה וסובלנות, ומול תושבי יצהר, שליח חב"ד או התבטאות מפי הראשל"צ הרב יצחק יוסף בנושא שאינו לרוחם, יופיע מיד הר געש מתפרץ של בריונות, השמצות ורדיפות.

עלינו להבין כי הניסיון לחנך מחדש את הציבור האמוני הוא חלק ממשנה סדורה ולא סדרת צירופי מקרים.

קו אחד עובר בין רדיפת תושבי יצהר, ובין סתימת הפיות לרבנים. בין עתירות הרפורמים נגד ארגון להב"ה הנאבק בהתבוללות, לבין עלילות ה"הדתה" וניסיונות הגיוס בכפייה של בני הישיבות.

גם מוסר הלחימה המעוות שחדר לצה"ל, בשמו מוקרבים טובי בנינו כדי שלא לפגוע באזרחי האויב, ואזרחי הדרום מופקרים תחת מתקפות הרקטות, הוא פרי של אותה מדיניות.

על ציבור שלומי אמוני ישראל להבין את המתרחש, לקום ולהתאחד מול המבקשים להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, ואת עם ישראל לעם ככל העמים חלילה, וליטול חלק במערכה על שמירת הצביון היהודי, שלמות העם והארץ וחיזוק התורה ולומדיה.

הכותב הוא תושב יצהר ועורך אתר הקול היהודי. הטור פורסם בעיתון 'יום ליום' והיינו על דעת הכותב בלבד

בגלל התעמרות בתושבי יצהר: סמוטריץ' כינה את המשטרה "אפסים" וחולל סערה