פרסום ראשון: בית המשפט זיכה בחור ישיבה שהואשם בהתפרעות בהפגנה

בדיון שהתקיים אתמול בבית המשפט השלום בירושלים זיכה השופט אילן סלע את שלום יעקב פ. שהואשם בהתפרעות ועבירה של סיכום דרכים במהלך הפגנה שהתקיימה סמוך לביתו. את הנאשם ייצגו עורך הדין שלום בן שבת ועסקן העדה החרדית הרב שמעון שישא.

על פי כתב האישום נטען כי בהפגנה שהתקיימה ברחוב שבטי ישראל בירושלים ביום ה-9/2/17, הנאשם נטל חלק בהתפרעות זו, ובמהלכה הוא הסיט, בסיוע אחרים שזהותם אינה ידועה, פח צפרדע לאמצע הכביש והצית את תכולתו.

כתב האישום התבסס על עדותם של שלושה שוטרים, מתנדב המשטרה מתן מאמו, והשוטרים דוד כהן וישמבל איילה. אך מתנדב המשטרה מתן מאמו לא זכר בעדותו בבית המשט ולו פרט קטן כלשהו מהאירוע. כל השאלות הנוגעות לאירוע במהלך הדיון בבית המשפט נענו ב"איני זוכר". לטענתו נכח בלפחות 20 הפגנות כאלה ולכן הוא לא זוכר את פרטי האירוע שעליו העיד במשטרה.

בעדותו במשטרה 50 דקות לאחר האירוע מסר מתנדב המשטרה כי הוא הבחין בהתארגנות על רח' שבטי ישראל פינת בתי הונגרין לגרירת פח צפרדע לעבר מרכז הכביש במטרה לחסום הכביש. הוא הבחין באדם אחד (שלפי הטענה הוא הנאשם) שהחל, בסיוע של אחרים, לדחוף את הפח למרכז הכביש, תוך כדי שכלי הרכב סוטים מהכביש ועולים על המדרכה להמשך דרכם. בשלב זה, טוען מאמו בעדותו בתחנת המשטרה, הנאשם בסיוע אדם נוסף הרימו עיתון שהיה מונח על הרצפה, הנאשם הוציא מצית מפלסטיק והבעיר את העיתון. האדם הנוסף שהחזיק בעיתון השליך אותו לתוך הפח.

מתנדב מאמו הוסיף בהודעתו כי הוא נצמד לחשוד הנזכר (שלפי הטענה הוא הנאשם) שהתקדם מכיוון הפח על רח' שבטי ישראל אל עבר כביש מספר 1, תוך כדי שמירת קשר עין רציף אתו. בשלב זה הוא עלה בקשר מול הכוחות על מנת שיזהו את הנאשם ויעצרו אותו. צוות הבילוש שנכח בקרבת מקום זיהה את הנאשם לאחר שהוא הצביע עליו וביצעו את מעצרו, תוך כדי שהוא מוודא במהלך כל המעצר והפעילות שמדובר באדם שאכן דרדר את הפח והבעיר אותו. בהמשך, לשאלת החוקר ציי כי שמר על קשר עין ממרחק קרוב של לא יותר מ-10 מטר.

בהודעתו תאר מתנדב המשטרה את הנאשם כ"נראה בשנות ה-40 לחייו, לבוש חליפה ארוכה בצבע שחור וכן כובע חסידי בצבע שחור, שיער בזק קצת מאפיר, וזהו". כשהוצגו בפניו שני מציתים שנתפסו על הנאשם ציין כי הוא מזהה את אחד מהם וציין: "כן, מדובר במצית הלבנה עם הריבועים הכתומים".

הנאשם טען להגנתו כי הוא מתגורר בסמוך והוא הלך לכיוון רחוב שבטי ישראל והבחין בהתקהלות אנשים ו"זה היה מעניין". הוא פגש במקום חבר הלומד אתו בישיבה והוא שוחח עמו כרבע שעה ואז נעצר. להגנתו טען כי החזיק מציתים כיוון שהוא מעשן.

החבר אף חיזק את טענת חברו וסיפר כי היה בדרך מבתו לישיבת מיר והבחין בהפגנה ושוחח עם הנאשם על המדרכה ותוך כדי השיחה הוא נעצר על ידי השוטרים.

בפסק הדין כותב השופט סלע כי גרסת כתב האישום נתמכה רק בהודעה שמסר מתנדב המשטרה מאמו בתחנת המשטרה ממנה לא זכר מאומה באולם בית המשפט. "כאמור, המתנדב מאמו לא זוכר ולו פרט קטן מהאירוע. אכן, הוא טען כי היה שותף באירועים רבים. לטעמי, גם בנסיבות שכאלו, קשה לקבל את הטענה כי הוא אינו זוכר ולו פרט קטן אחד. אין מדובר במעצר של אדם שכל שעשה היה השתתפות בהתפרעות, חסם כביש וכיוצא בזה. עיון בהודעתו של המתנדב מאמו מלמדת כי בזמן אמת הוא ראה את האירוע לפרטים. הבחין בנאשם ואדם נוסף מרימים עיתון, מציתים אותו, ומשליכים לפח. מעדותו עולה כי אף ידע לזהות את צבע המצית והריבועים הכתומים על גביו".

"הוא צעד אחרי הנאשם כשהוא צופה בו מקרוב במשך 10 דקות עד שחברו אליו השוטרים ועצרו את הנאשם. ספק בעיני", כותב השופט, "כמה אירועים מהסוג הזה נצפו על ידי המתנדב מאמו במסגרת שירותו במשטרה, וקשה לקבל כי הוא אינו זוכר דבר כלשהו מהאירוע. תמים דעים אני עם בא כוחו של הנאשם כי קבלת ההודעה כראיה בנסיבות אלו תהא מרחיקת לכת".

עוד כותב השופט בפסק הדין כי "מעבר לצורך אציין כי גם אם הייתי סבור כי מדובר בראייה קבילה, לאמור יש לקבל את את עדותו של העד במשטרה במקום עדותו בבית המשפט במסגרתה זכרונו בגד בו, הרי שהמשקל שיש לייחס לעדותו במשטרה, היא נמוכה ביותר, וודאי שלא ניתן לבסס עליה, ולמעשה עליה לבד, הרשעה בפלילים".

"מקום בו בית המשפט אינו יכול לקבוע מהימנות אודות העדות המושמעת בפניו מאחר ולמעשה היא ריקה מכל תוכן, והוא נדרש לייחס מהימנות לעדות כתובה שניתנה לפני זמן רב, אחד הכלים של בית המשפט לקבוע את מהימנות אותה עדות היא גם", ולו במידת מה, על המהימנות שיוחסה לעד שרשם אותה בהליכים אחרים".

"במקרה זה, לצד הקביעה כי לא קשה לקבל את גרסת העד בפני כי הוא אינו זוכר פרט כלשהו מהאירוע, עומד פסק דין שנית בהליך פלילי אחר, גם בו העד מסר עדות על אירוע שארע בהפגנה דומה של חרדים שחסמו כבישים ואחד מהמפגינים הואשם בעבירת התפרעות לאחר הוראת התפזרות ותקיפת שוטר, ובית המשפט קבע בהכרעת הדין כי עדותו של העד (כמו גם של יתר השוטרים שהעידו באותו עניין): "לא הייתה אמת".

"לצד זאת, בחינת הודעתו של המתנדב מאמו אל מול העדויות האחרות מגלה קיומן של סתירות ביניהם. כך, למשל, בעוד המתנדב מאמו העיד במשטרה בתשובה לשאלת החוקר האם הנאשם התנגד למעצרו, כי הוא "ניסה להימלט מהבלש דודו" השוטר דודו עצמו ציין בעדותו בבית המשפט כי הנאשם לא התנגד למעצר. גם בהודעתו שנרשמה סמוך לאירוע על ידי השוטר דודו לא נזכרה התנגדות של הנאשם למעצר גם בהודעתו של השוטר גיל יוגב שעצר את הנאשם ובדו"ח הפעולה שערך , אין איזכור כלשהו להתנגדות של הנאשם למעצר וודאי לא לניסיון בריחה שלו. גם השוטר ישמבל ציין בעדותו כי הבחין במעצר מרחוק והוא לא היה "עדין"".

"גם עדותו של המתנדב מאמו במשטרה כי מרגע הצתת הפח ועד מעצר הנאשם חלפו דקות במהלכם נסעו כלי רכב ברחוב שנאלצו לעקוף את הפח בנסיעה על המדרכה או לבלום לפניו, בעייתית. שכן, אם בשלב ההצתה של הפח, רח' שבטי ישראל היה חסום על ידי מפגינים, הטענה בדבר נסיעת כלי רכב אינה יכולה לעמוד. אם בשלב זה הכביש היה פנוי ממפגינים" אזי עדותו של הנאשם" כי עמד במקום" בו לא הייתה הפגנה מתחזקת".

"אציין עוד" כותב השופט סלע, "כי גם קיימת אפשרות שהזיהוי של המתנדב מאמו את הנאשם כמי שהסיט את הפח לכביש בטעות יסודה. העד תאר את הנאשם כ"נראה בשנות ה 40 לחייו, לבוש חליפה ארוכה בצבע שחור וכן כובע חסידי בצבע שחור, שיער בזק קצת מאפיר" תיאור שאינו מאפיין את הנאשם כי אם רבים ממשתפי ההפגנה. אכן, לטענת המתנדב מאמו הוא שמר על קשר עין רציף עם הנאשם למשך 10 דקות [דבר בעייתי כשלעצמו בהתחשב בכך שלפי עדות המתנדב מאמו, הנאשם החל בצעידה לעבר כביש מספר 1 מיד עם הצתת הפח ועד למקום מעצרו מדובר במרחק של דקות בודדות בלבד וגם המרחק מהמקום בו עמדו השוטרים שנקראו לסייע במעצר ועד למקום מעצרו הוא מרחק הליכה של דקה או שתיים לכל היותר] ממרחק של כ -10 מטרים, כשלפי הטענה במקום היו מפגינים רבים והכביש היה חסום. ואולם, בנסיבות אלו ייתכן בסבירות לא מבוטלת שהעד טעה בזיהוי, ובשים לב לכך שלא ניתן היה להעביר את עדותו בכור המבחן של החקירה הנגדית נוכח אי זכירתו דבר מהאירוע, המשקל שיש לייחס לעדותו, גם מטעם זה, הוא נמוך ביותר. ובהיות הודעתו העדות היחידה אודות ביצוע העבירה, לא ניתן לבסס עליה הרשעה".

לסיום כותב השופט "אני מזכה את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום".

עורך הדין שלום בן שבת שייצג את הנאשם בבית המשפט מסר לJDN כי "כתב אישום זה מוטב היה לו לא היה מוגש, ומשהוגש היה לה לפרקליטות מחוז ירושלים ללמוד מלקחי העבר ולחזור בה הימנו אף אם "בלב כבד". זהו מקרה נוסף שביהמ"ש לא הלך שבי אחר התזה המרשיעה אותה הגתה המדינה, ולאחר בחינת חומר הראיות זיכה את הנאשם – זיכוי מלא – מהעבירות המיוחסות לו. אנו שמחים גם הפעם שעלה בידינו בסיעתא דישמיא לסייע לאברך חשוב ולהוציא את האמת לאור". עוד הוסיף עורך הדין בן שבת כי "זה המקום להודות לרב שמעון שישא אשר סייע למן תחילת ההליך ועד לתוצאה המשמחת".

עסקני העדה החרדית אמרו לJDN "פעם אחרי פעם נתפסת המשטרה בשקריה כשהם "תופרים" תיקים על בסיס קבוע לאברכים המשתתפים בהפגנות כדי לדכא את המחאות, ומנסים ע"י כך לשבור את רוחינו ואת מסירות הנפש של המוחים למען כבוד התורה ולומדיה"