היועמ"ש בהחלטה בעניין תעודות הכשרות קובע אסור לבית עסק להציג תעודת כשרות של גוף פרטי, לבית העסק יהיה מותר לכתוב נתונים עובדתיים על הסטנדרטיים הכשרותיים. בנוסף, יהיה מותר לו לכתוב שהוא מפוקח על ידי גוף חיצוני אך אסור יהיה לו להציג אישור או תעודה או שימוש בלוגו של גוף כשרות ובכל מקרה הוא נדרש לציין במפורש בצורה בולטת כי המקום אינו מפוקח על ידי הרבנות הראשית לישראל.
הרבנות הראשית לישראל הודיע כי "היא מברכת על חוות דעת היועמ"ש לממשלה שהגבילה את אפשרויות הצגתו של פיקוח מטעם גופי כשרות פרטיים, בבתי עסק שאינם מחזיקים בתעודת הכשר מטעם הרבנות, ובכך הקטינה באופן משמעותי את הסיכון להטעיית הצרכן שומר הכשרות. חוסר הבהירות של פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון, הגיע היום לסיומו עם מתן חוות הדעת מטעם היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט. בכך נסתם הגולל על ניסיונות לפרשנות מוטעית של פסק הדין מצד גורמים כאלה ואחרים, באופן שהוביל לחשש משמעותי להטעיית הציבור".
בחוות דעתו, קיבל היועץ המשפטי את עמדתה של הרבנות הראשית לפיה מתן אפשרות להציג אישור פיקוח מטעם גוף כשרות חיצוני, יוביל להטעיית הציבור שומרי הכשרות. הצגת אישורי כשרות לבית עסק מטעם גופי כשרות חיצוניים יכולה להיעשות אך ורק כתוספת על תעודת הכשרות הממלכתית של הרבנות אך לא במקומה.
בפסק הדין שניתן פתחה הנשיאה נאור "שער שלישי" שאליו יוכלו להיכנס בעלי בתי אוכל שאין בידם תעודת כשרות של הרבנות וקבעה כי על אף שאסור לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר להציג כל מצג כשרותי, מותר לו להציג מצג אמת בדבר הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד ואופן הפיקוח על שמירתם, תוך הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר של הרבנות.
לאחר שהרבנות הראשית פנתה ליועמ"ש לממשלה לקבל הבהרות בנוגע לפס"ד ולאופן האכיפה הנדרש, קבע היועמ"ש לממשלה כי בהתאם לפס"ד, בעל בית האוכל יכול לציין בעצמו כי הוא נתון לפיקוח מטעם גורם כשרות חיצוני , אולם הוא לא יוכל להציג בפומבי בבית העסק אישור מטעם הגורם המפקח עליו."
ברבנות הראשית הוסיפו כי "הרבנות הראשית לישראל מתנהלת בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות ונתונה בידה הסמכות לאכוף הונאות כשרות והטעיות צרכניות. בדנג"ץ גיני שב בית המשפט והבהיר כי מתן תעודת כשרות אלטרנטיבית על ידי גופי כשרות חיצוניים הינה עבירה לפי חוק איסור הונאה בכשרות".
"מערך הכשרות הממלכתי במדינת ישראל עומד בפני שיפור משמעותי שיתקן את הליקויים שעלו, בין השאר, בדו"ח מבקר המדינה. הרבנות הראשית שוקדת זה תקופה ארוכה על שיפור מערך הכשרות והשקיעה בכך רבות עד כה, וזאת, במטרה להצעיד את הכשרות קדימה ולהתאימה לפעילות בעידן מודרני לטובת צרכני הכשרות, כך שכל רצון ל"אתגור" הרבנות מבחוץ בתחום הכשרות מעורר תמיהה. מערך הכשרות הארצי הינו מערך מורכב ומסועף בעל השלכות על מיליוני אנשים במדינת ישראל הצורכים אוכל כשר".
הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הגר״ד לאו בירך על חוות דעתו של היועץ המשפטי "בחוות הדעת מובהר כי גופים ועמותות פרטיות לא יוכלו להציג מצב של כשרות כביכול אף שאינם מורשים ומאושרים מטעם הרבנות הראשית לישראל".
"הנסיונות של גופים שונים לחבל במערך הכשרות הרשמי של הרבנות הראשית לא יצלחו. הרבנות הראשית תמשיך לדאוג לכשרות איכותית ומקצועית בסטנדרטים הטובים ביותר".
בעקבות החלטת היועמ"ש אומר מזכ"ל האיחוד הלאומי אופיר סופר:"החלטת היועמש שמה קץ להרפתקאת צוהר שעלולה הייתה להוביל למציאות בה כל ארגון פיראטי היה מוציא תעודת כשרות ומכאן הסוף ברור. החלטת היועמש מחזירה לרבנות הראשית לישראל את הסמכות לקבוע מהו בית עסק כשר ולמנוע מקרי הונאה רבים. בימים אלה עלינו לחזק את הרבנות הראשית לישראל שנתונה למתקפה חסרת תקדים במגוון תחומים על ידי גורמים אינטרסנטים שרוצים לפרק את היהדות הממלכתית אם זה בנושא כשרות, גיור, נישואין וגירושין. יחד נשמור על זהותה של המדינה".
