בג"ץ הוציא צו על תנאי, המורה לשר הפנים לנמק תוך שלושה חודשים מדוע לא יחזור בו מהחלטתו לסרב לאשר לעיריית הרצליה את חוק העזר העירוני. זאת לאחר שחמש עיריות עתרו נגד שר הפנים לאשר להן את חוקי העזר המסדירים פתיחת מרכולים בשבתות.

פירצה בחומות השבת – בית המשפט העליון הוציא הבוקר צו על תנאי המורה לשר הפנים אריה דרעי לנמק מדוע לא אישר חוק עזר עירוני המאפשר פתיחת מרכולים בשבת בהרצליה.

בג"ץ הוציא צו על תנאי, המורה לשר הפנים לנמק בתוך שלושה חודשים מדוע לא יחזור בו מהחלטתו לסרב לאשר לעיריית הרצליה את חוק העזר העירוני. זאת לאחר שחמש עיריות עתרו נגד סירובו של שר הפנים לאשר להן את חוקי העזר המסדירים פתיחת מרכולים בשבתות.

ח"כ אורי מקלב הגיב על צו השבת שהוציא בג"ץ: "מהותו לנסות ולעקוף את תורת ישראל, ולשנות את מהות ותכלית שבת קודש, בצו הבוקר הבג"ץ מראה לנו את כוונתו לבטל את חוק המרכולים, לא ניתן לעריצות השיפוטית לפגוע בשבת, השבת לא תהיה מוחלשת – הבג"ץ הוא זה שנחלש".

כזכור, חוק המרכולים אושר לפני כשנה במליאת הכנסת ברוב של 58 תומכים מול 57 מתנגדים. הצעת החוק נולדה בעקבות פסיקת בג"ץ בשנת 2017, שבמסגרתה הכריע הרכב מורחב כי תתאפשר פתיחת עסקים בתל אביב בשבת – וכך הכשיר למעשה את חוק העזר העירוני בעיר שמתיר פתיחת 164 מכולות וקיוסקים בשבתות רח"ל. ההכרעה ניתנה אז בתום עשור של הליכים משפטיים ויוזמות חקיקה שונות בסוגיה.

על פי החוק בנוסח שאושר, חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה יהיו כפופים להסכמה של שר הפנים לצורך פרסום ברשומות, והסכמתו תינתן רק אם פתיחת העסקים בימי המנוחה כמוצע בחוק העזר נדרשת למלא צרכים שהם חיוניים לדעתו של שר הפנים.

כאמור, במשך התקופה האחרונה הגישו מספר עיריות בקשה לשר הפנים דרעי בבקשה לשנות את חוק העזר העירוני שאוסר על פתיחת חנויות ומכולות בשבת.

דרעי דחה את בקשתם והם עתרו לבג"ץ שהוציא היום צו על תנאי ובו על דרעי לנמק מדוע לא מאפשר לשנות את חוק העזר העירוני.

מהו צו על תנאי?

צו-על-תנאי הוא צו שבו בג"ץ מורה לנמק ולנסות לשכנע את בית המשפט בצדקת פעולותיו של הנתבע (שר הפנים בתביעה הנוכחית). התנאי הוא שאם משרד הפנים לא תשכנע את בית המשפט, הצו-על-תנאי יהפוך מוחלט. פורמלית כל מה שקורה לפני צו-על-תנאי הוא הליך סינון שבו השתתפות המדינה היא וולונטרית: היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה, היא לא חייבת לתמוך את עמדתה בתצהיר, והיא לא מסתכנת בקבלת העתירה, אלא "רק" בקבלת צו-על-תנאי שעליו היא תיתן את התשובה המלאה שלה.

למעשה בעתירות רגילות, הדיון נעשה לעובי הקורה בשלב שלפני הוצאת צו על תנאי, שבו גם נחרץ גורלה של העתירה בהסדר, לרוב לפי ראות עיני השופטים. אם המדינה מסרבת להתקפל בדיון המקדמי לבקשת השופטים, בידם הכלי של צו-על-תנאי, המשמש לרשות "איתות" שעליה להתקפל לקראת הדיון הבא.