דוח של ה-OECD מציג נתונים מעודדים על רמת הרפואה בארץ אך מעלה כי שיעור הרופאים והאחיות נמוך מהממוצע: כ-50% מהרופאים בישראל עברו את גיל 55 ומתקרבים לגיל הפנסיה. עוד בדו"ח: קצב עליית תוחלת החיים הואט

ההשקעה במערכת הבריאות בישראל היא מהנמוכות ביותר בקרב מדינות ה-OECD, כך עולה מדוח חדש של הארגון הבינלאומי שפורסם היום (חמישי) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי הדוח, ההוצאה לבריאות בישראל עמדה על 7.5% מהתמ"ג, מה שמצביע על כך שהיא נמוכה מהשיעור הממוצע במדינות ה-OECD, שעמד על 8.8% מהתמ"ג.

לפי הדוח, תוחלת החיים בכל מדינות הארגון עלתה דרמטית מאז 1970, והיא כיום כמעט 81 שנים. ישראל אומנם מתבלטת לטובה בהשוואה לשאר המדינות בתוחלת החיים הגבוהה של אזרחיה, 82.6 שנים – נתון גבוה יותר מממוצע OECD, אך לפי הדוח, "נרשמה בשנים האחרונות האטה בקצב העלייה בתוחלת החיים". תוחלת החיים הגבוהה ביותר מיוחסת ליפן (84.2) ולאחר מכן לשווייץ (83.6).

נתונים נוספים שהתפרסמו בדוח מראים בישראל עלייה מדאיגה בשימוש במשככי כאבים בשנים האחרונות. עם זאת, עדיין אין לכך ביטוי משמעותי בתמותה. מנתונים הנוגעים להרגלי עישון שפורסמו בדוח, עולה כי בישראל מעשנים מדי יום 21.3% מהגברים. שיעור העישון בקרב בני 15 ומעלה עומד על 17%. כמו כן, עולה מנתוני הדוח שצריכת האלכוהול במדינה היא 2.6 ליטרים לנפש. זאת, לעומת ממוצע מדינות הארגון שעומד על 9 ליטרים, כמאה בקבוקי יין.

במערכת הבריאות ובשירותים החברתיים שבמדינות הארגון, מועסקים כיום יותר עובדים מאשר אי פעם – כעשירית מכלל המשרות במדינות הן בתחומים אלה. עם זאת, שיעור הרופאים והאחיות בישראל נמוך בהשוואה ל-OECD. בישראל עומד שיעור הרופאים על 3.1 ל-1,000 נפש לעומת 3.5 בממוצע ה-OECD. שיעור האחיות עומד על 5.1 לעומת 8.8 בממוצע ה-OECD.

אחד הנתונים המדאיגים שעולים מן הדו"ח נוגע לשיעור הרופאים בגיל 55 ומעלה מבין כלל הרופאים במדינה. ישראל נמצאת במקום השני אחרי איטליה, עם 50% מהרופאים שעברו את גיל 55, מה שמלמד על מחסור קיים שצפוי להתרחב, שכן חלקם נמצאים בפנסיה או קרובים ליציאה לפנסיה. מדובר בפער אדיר בהשוואה למצב ב-2000 – אז רק 27% מהרופאים בישראל היו מעל גיל 55 – ולא קיימת עתודה צעירה מספקת.

אחת המסקנות שעלו מהדוח היא שנדרשות רפורמות כדי לאפשר קיימות פיננסית למערכת הבריאות בטווח הארוך, והוצעו כמה תחומים שבהם ההוצאה יכולה להיות יעילה יותר: שימוש בתרופות גנריות, העברת משימות מהרופאים לאחיות ולבעלי מקצוע אחרים בתחום הבריאות יכולה להקל על העומס הכלכלי ולשפר את היעילות וחסכון בעלויות על ידי צמצום האירועים החריגים לשמירה על בטיחות המטופל.

במשרד הבריאות בוחרים כמובן להדגיש את החלקים החיוביים ומציינים כי, נתוני הבריאות של ישראל מציגות תמונה מורכבת של מערכת הבריאות הישראלית: תוצאי הבריאות של ישראל גבוהים מאוד במגוון מדדים – תוחלת החיים בישראל עומדת על 82.6 שנים בעוד תוחלת החיים הממוצעת ב- OECD היא 80.7 שנים בלבד. בנוסף, ב-OECD, 9.1% מהחולים שאושפזו עקב התקף לב, ימותו בתוך 30 ימים, זאת לעומת השיעור בישראל, שעומד רק על 7.5% מהחולים.

נתונים חיוביים אלו מושגים באמצעים כספיים פחותים משמעותית ביחס לשאר מדינות ה- OECD, מה שמראה על יעילות גבוהה במיוחד מערכת הבריאות: המשמעות היא, שבעוד שבישראל ההוצאה לבריאות על כל נפש הוא 2,780 דולר בממוצע, אזי בממוצע מדינות ה- OECD, סכום ההוצאה לנפש עומד על כ- 4,000 דולר בשנה. בדומה, גם שיעור הרופאים והאחיות בישראל, על אף השיפור המשמעותי בשיעור האחיות בשנים האחרונות.

בנוסף לבחינת נתוני הבריאות בעשור החולף, הדוח מציג גם את המגמות העתידיות במדינה. כאן, התמונה מציגה את האתגרים הגדולים של המערכת בשנים הקרובות. רמת התשתיות הנמוכה, יחד עם רמת הנצילות הגבוהה במיוחד ביחס למדינות ה- OECD עלולה לייצר מחסור משאבים אקוטי במערכת הבריאות בעשור הקרוב, ובעיקר במקרה של גידול פתאומי בתחלואה, בתקופת החורף או במקרה חירום, ככל שלא תהיה היערכות לאומית להזדקנות האוכלוסייה.

סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, הגיב לנתוני ה- OECD: "אני מברך על ממצאי הדוח המצביעים שוב על מצוינות המערכת, כמו גם על האתגרים הצפויים בשנים הקרובות. אני סמוך ובטוח כי בכוחנו לתת מענה לאתגרים אלה באמצעות יישום התכנית הלאומית שגיבשנו במשרד. אני מחויב לפעול ליישומה עם כינון הממשלה החדשה."

מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב אמר כי: "הדוח מוכיח שוב את המצוינות והיעילות של מערכת הבריאות הישראלית ועל כך שמעבר לצורך בהיערכות לאומית לאתגרי העשור הקרוב, ניתן באמצעות תוספת משאבים של מיליארדים בודדים, לחזק את המערכת ולשפר משמעותית את השירות לאזרחים".