יו"ר הועדה לביקורת המדינה אורי אריאל קרא לראש הממשלה לעצור את ההעלאה הצפויה, ודרש ממשרדי האוצר והחקלאות לשתף באופן קבוע נציגי ציבור בוועדות המחירים: "חייבים רפורמה במוצרי החלב כמו בשוק הסלולר"

הועדה לביקורת המדינה, דנה היום (שני) בפיקוח הממשלתי על מחירי החלב. זאת, בעקבות דו"ח מבקר המדינה בעניין, המותח ביקורת חריפה על הסרת הפיקוח מהמחירים ואי תפקודה של ועדת המחירים.

קרא עוד:

[postim]

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) אמר כי "מדי כמה-שנים מסבירים השרים שהעלאת המחיר היא מינורית לכל משפחה ולכל תקופה. אך יש אנשים שלא מתחילים את החודש, כי הם גוררים חובות מחודשים קודמים, ומספרם קרוב לרבע מאוכלוסיית ישראל. רובם הגדול עובדים אלא שהמשכורת איננה מספיקה". אריאל ציין כי נרשמה עלייה במחירי המספוא והמים ויש לתת לכך מענה. "במבחן התוצאה – הממשלה נכשלה. חייבים רפורמה בשוק החלב כמו בשוק הסלולר, ועל ראש הממשלה להתערב ולעצור את העלאתם הצפויה של מוצרי החלב. על משרדי האוצר והחקלאות לשתף באופן קבוע את נציגי הצרכנים, ואנו נקדם הצעת חוק ששיתופם יהיה קבוע בחוק", אמר.

המבקר יוסף שפירא הוסיף כי "המחאה החברתית והקריאה לצדק חברתי הוכיחו שהציבור הישראלי איננו אדיש ודורש מנציגיו לפעול למענו", וציין כי ביום רביעי הקרוב יפורסם דו"ח נוסף על מחירי החשמל לצרכן. צבי ורטיקובסקי, המשנה למנכ"ל מבקר המדינה ומי שכתב את הדו"ח בעניין מחירי מוצרי החלב אמר כי המחירים עלו אך במקביל רמת החיים ירדה בשיעור כפול מזה. לדבריו, וועדת המחירים לא הייתה קשובה לתלונות הציבור ולא ביצעה בדיקה מעמיקה ומסודרת, הועדה לא בדקה את היקף המחירים והרווחיות של היצרנים ורשתות-השיווק הייתה קרוב ל 30 אחוז. הוא ציין כי מדובר ב"כשל בתפקוד ופגיעה קשה באינטרס הצרכנים, וכן מחסור במנגנון שמאפשר להם אפילו להשמיע את קולם. חייבים להבטיח קיום בסיסי בכבוד לאוכלוסייה ולשכבות החלשות במיוחד, ואין מנוס מפיקוח על סל מוצרים מוגדר".

אורי צוק-בר המפקח על המחירים במשרד החקלאות ענה כי שיעור השינוי במחירי המוצרים-שבפיקוח – הוא כמו במוצרים הלא-מפוקחים, וכי הרווחיות לא חרגה מהמקובל. לדבריו, עד שנת 2007 קטנה הריכוזיות ונכנסו מתחרים נוספים, אך יתכן שלא די בהם. הוא הבטיח כי מעתה – בעקבות דו"ח מבקר המדינה – תיבדק רווחיות היצרנים במרווח-זמן קצר יותר. יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה בדיון כי "לחברה הישראלית חייב להיות בסיס מוסרי, וברור לחלוטין שהסרת הפיקוח היא שהביאה להעלאת המחירים. הממשלה רואה את ההעלאה – וכאילו כלום, וממשיכה להסיר את הפיקוח. פתיחת השוק לתחרות נכונה רק אם יש תחרות וכיוון שהיא איננה – לא קיים כלי אחר מלבד פיקוח מחיר". לדבריה, "להמשיך ולהסיר את הפיקוח נובע מאמונה קנאית בדת השוק החופשי" והזהירה כי פתיחת השוק ליבוא תפגע במשתכרי שכר-המינימום במפעלים המקומיים.

אלון אטקין, נציג אגף התקציבים וממלא מקום יו"ר ועדת המחירים באוצר טען בתגובה כי "המבקר התפרץ לדלת פתוחה, והאוצר בעיצומם של תהליכי בדיקת מרווח השיווק, מעמד הקמעונאים, רווחיות מוגזמת ועוד. פיקוח מחירים איננו בהכרח הפתרון המוצלח ביותר לאזרח, ויש עלינו ביקורת גם שאין אנו מאשרים מחיר מספיק ביחס להוצאות היצרן. איש איננו נהנה מהעלאת מחיר, ואנחנו מעדיפים להכניס תחרותיות". למרות לחציו של יו"ר הוועדה – סירב נציג האוצר להתחייב להזמין נציגי ציבור לשימוע בוועדה.

ח"כ אכרם חסון (קדימה) טען כי "איני מופתע שנבחרי-הציבור מהממשלה לא הופיעו כיוון שהאוכלוסיות החלשות לא מעניינות אותם. גם הפקידם הבכירים שכן מגיעים לדיון – אף פעם לא מתנצלים ומודים בטעותם. הטייקונים קיבלו מאות מיליונים של מענקים להקמת המפעלים ובמקום להיטיב עם הציבור הם ממשיכים לעשוק אותו". חסון שאל האם בארצות אחרות אין הוצאות על חשמל, אריזות ודלק, וקרא למבקר המדינה "לבדוק מי מקורב במשרד החקלאות למחלבות". עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, קרא לעגן בחוק הפיקוח על המחירים את הכללים להעמדת פיקוח או הסרתו ולהקמת וועדה בינמשרדית קבועה, בהשתתפות נציג ציבור, שתעקוב אחר המחירים.