נעים לה(ח")כיר • החכי"ם שלא הכרתם

"כמה מביך"… סיפר אחד מהעוזרים הפרלמנטרים של אחד מחברי הכנסת המככבים בכתבה זו את הסיפור הבא: "לפני מספר חודשים הוזמן הבוס שלי מתוקף תפקידו לפגישה עם אחד מבכירי המשק בישראל. הפגישה נערכה במשרד ממשלתי בה מכהן אותו בכיר בתפקיד בעל משמעות. ומזכירתו של הבכיר טלפנה אלי לאשר את ההגעה של ח"כ. כמובן שאישרנו ואז היא שאלה לסדר לכם אישור כניסה עם הרכב? הבוס שעמד לידי אמר שלא ובכך תמה השיחה. בסיום השיחה הסביר לי הח"כ אני ח"כ וזכאי להיכנס למקום עם הרכב מכוח החוק… ביום הפגישה אני נהגתי כשהגענו לשער המשרד השוער סירב להכניס אותנו הח"כ הוציא את ראשו ואמר לשוער שלום אתה יכול לפתוח את השער השוער השיב בנימוס לא. האם אתה לא מזהה אותי? שאל הח"כ, לא. השיב השוער. אני חבר הכנסת… אדוני אני לא מכיר אותך. אמר השוער גם לאחר ששלף הח"כ את תעודת חבר הכנסת לא הסכים השוער לפתוח את השער"… זהו הסיפור שהוליד את הכתבה הבאה.

קרא עוד:

[postim]

בכנסת מכהנים 120 חברי כנסת. ובכנסת ה-18 צורפו בשלב מאוחר יותר עוד 4 שרים שאינם חברי כנסת (חלקם פרשו לתפקידים אחרים היה זה מתן וילנאי שפרש מהכנסת ונהפך לשגריר ישראל בסין. מאוחר יותר היה זה יוסי פלד שפרש לטובת קצא"א. כרגע מכהנים יעקב נאמן ואבי דיכטר כשרים שאינם חברי כנסת.)

בכנסת ה-19 אנו צפויים להתרעננות הצפי הוא כי לפחות כ- 30 חכי"ם חדשים יכהנו בכנסת הבאה. אולם עד שתכנס המשמרת החדשה. האם אתם בכלל מכירים את חברי הכנסת של הכנסת ה-18? מה אומרים לכם השמות הבאים: דורון אביטל, נינו אבסדזה, אללי אדמסו, אחמד דבאח, רוברט טיבייב, מסעוד גנאים, יובל צלנר, ציון פינאן, חאמד עמאר, אכרם חסון. למי שלא יודע אלו חברי כנסת המכהנים בכנסת ה-18. חלקם פעילים מאוד וחלקם נכנסו אל הכנסת כאלמונים ויצאו ממנה כאלמונים.

לאחר סקר שערך JDN בקרב 200 אנשים בגילאי 18-50 הרכבנו עבורכם את רשימת האלמונים. עשרה חברי הכנסת האלמונים שגם אם תיתקלו בהם בקניון ברחוב בהפגנה או אפילו בכנסת תתקשו לזהות שמדובר בחבר כנסת.

ח"כ דורון אביטל (קדימה)

אביטל (53). שירת בצה"ל כלוחם בצנחנים והשתתף במספר קרבות בלבנון. ולאחר מכן הגיע לתפקיד מפקד סיירת מטכ"ל והיה ממפקדי המבצע בו נחטף מוסטפא דיראני מצה"ל השתחרר בדרגת סגן אלוף.

הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב, ותואר שני (בהצטיינות יתרה) בהיסטוריה ובפילוסופיה של המדעים, שניהם מאוניברסיטת תל אביב, ותואר דוקטור בלוגיקה ובפילוסופיה מאוניברסיטת קולומביה.

לכנסת נכנס לפני כשנה עם פטירתו של ח"כ זאב בוים.

הנשאלים לא שמעו את שמו ועבורם מדובר בדמות אלמונית לכל דבר. אבל מתוך בדיקה על פעילותו מתברר כי דורון אביטל לא בדיוק לוקח את תפקידו ברצינות אתר כנסת פתוחה מציג כי נוכחותו של הח"כ הנכבד דלה במשכן הוא נוכח רק 12.1 ש"ש בממוצע בבנין. והשתתפותו בוועדות מוגדרת על פי האתר כנמוכה מאוד אביטל השתתף רק ב- 0.25 בדיונים בוועדות הכנסת. ובכנסת הציע 14 הצעות חוק שרק 2 מתוכם אושרו.

גם מצבו התקשורתי לא ממש מזהיר כמות האזכורים שלו בגוגל עומדת על 8560 וזאת לאחר שחיפשנו את שמו כך :"ח"כ דורון אביטל". אז JDN כבר עכשיו מעניק לו את תרומתו הצנועה ומספק לקוראים הצצה לדמותו ופרצופו של הח"כ האלמוני שככל הנראה לא תיתקלו בו בכנסת הבאה.

ח"כ נינו אבסדזה (בעבר קדימה. כיום עבודה)

שם נוסף שעלה מבין הנשאלים הייתה ח"כ נינו אבזדסה. במדד גוגל תחת החיפוש "ח"כ נינו אבסדזה" היא זוכה ל 23500 אזכורים. ובכך היא אגב מובילה ברשימת האזכורים על פני חברי כנסת המופיעים ברשימת האלמונים. אז מי היא ח"כ נינו אבסדזה (47) אבסדזה נולדה בטביליסי, לאם יהודייה ולאב גוי. הייתה חברת תנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית. לאחר שסיימה לימודי קולנוע באוניברסיטה הפתוחה של גאורגיה, עברה ללמוד באוניברסיטה הממלכתית של טביליסי, סיימה תארים ראשון ושני בספרות רוסית ובבלשנות.

בגיל 23 החלה לעבוד בטלוויזיה הממלכתית של גאורגיה. בגיל 25, בתקופת מלחמת האזרחים הגאורגית, מונתה למגישת חדשות הערב בטלוויזיה הממלכתית של גאורגיה. בתפקיד זה ראיינה בין היתר את בוריס ילצין ואת האשמי רפסנג'אני.

בכנסת היא מכהנת כבר כשנתיים והיא נכנסה לכנסת במקומו של ח"כ צחי הנגבי. כמו חכי"ם נוספים בקדימה נינו עזבה את קדימה ועברה למפלגת העבודה.

ובמשכן היא לא מרבה לבקר לפי הנתונים המוצגים באתר כנסת פתוחה עולה כי ח"כ אבסדזה נוכחת רק 13.0 ש"ש במשכן מה שמוגדר כנוכחות נמוכה. והיא נטלה חלק רק ב- 0.57% דיונים בוועדות הכנסת היא הגישה 26 הצעות חוק ורק 1 עברה בקריאה טרומית.

דעתי ככתב המסקר את עבודת הכנסת כי אבסדזה כן מוכרת ולא בשל עבודתה כחברת כנסת אלא דווקא בשל מספר גימיקים שעשתה במהלך הכהונה שלה. אני מתקשה לזכור נאום או איזה הברקה של ח"כ הנכבדה אבל בכל אופן JDN שולח לה מתנה ומעניק לה 240 מילה כתובה ובכך גואל אותה מהאלמוניות בה היא שרויה.

אללי אדמסו (ליכוד)

זה לא נכון להכליל אותו ברשימה כי אצל אללי זה בהחלט זכיה בלוטו פרישתו של השר יוסי פלד הובילה את אללי הישר מלשכת ראש הממשלה כיועץ ראש הממשלה למגזר האתיופי לכנסת לתפקיד עליו חלם וגם נלחם. לרוע מזלו הוא נכנס בתקופה לא טובה הוא הושבע לכנסת באותו יום שהכנסת פוזרה. ואני לא בא בתלונות למשיבים לסקר שלא הכירו אותו גם השומרים בכנסת לא מכירם אותו ותמונתו הופצה בשערי הכנסת בכדי למנוע מבוכה. אז לטובת הקוראים שלא בדיוק יודעים עליו הנה בקצרה קורות החיים של אדמסו (49) נולד באתיופיה ועלה לישראל ללא משפחתו בשנת 1983 הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב.

שירת בצה"ל כקצין בחיל החינוך והנוער בתפקיד הדרכה ובמסגרת הצבאית השתתף גם במבצע שלמה. לאחר השחרור מצה"ל, שימש שליח בארצות הברית להסברה בנושאי קליטת עלייה ואחר כך עבד במשך 14 שנים במשרד התמ"ת, כאחראי להכשרה מקצועית ותעסוקה לעולי אתיופיה.

לאחר הפריימריז בליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-18 שובץ אדמסו במקום ה-28 של רשימת הליכוד. ולדימיר שקלאר, מועמד שעלה מרוסיה, שכמו אדמסו התמודד על משבצת העולה החדש של רשימת הליכוד לכנסת ה-18, הגיע מקום אחד בלבד אחרי אדמסו. שקלאר פיגר אחרי אדמסו ב-50 קולות בלבד.

שקלאר הגיש עתירה יחד עם אסיה אנטוב (מועמדת נוספת למשבצת העולה) לוועדת הבחירות של הליכוד באמצעות עורך הדין יעקב נאמן כנגד שיבוצו במקום ה-28 של אדמסו. טיעוניו של שקלאר סבבו סביב הנקודה שאדמסו עלה לארץ בשנת 1983 בעוד בחוקה של הליכוד כתוב במפורש כי עולה חדש מוגדר כמישהו שעלה לארץ משנת 1985 והלאה. בהחלטת ועדת הבחירות של הליכוד נקבע כי אדמסו אכן נמצא לא מתאים למשבצת העולה החדש וניתנה ההוראה להדיחו ולהחזיר לו את הסכום ששילם על אגרת בחירות.

אדמסו הגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין של הליכוד. בערעורו טען אדמסו כי אין בסמכותה של ועדת הבחירות לדון בעתירה של שקלאר וכן כי העתירה הוגשה באיחור. לאחר המאבק המשפטי בית הדין של התנועה קבע כי אדמסו יוצב במקום ה-28 וכי לא היה פגם בהתנהגותו בהציעו עצמו למשבצת העולים.

אז לא רק השומרים בכנסת יזהו את הח"כ החדש אלא גם קוראי JDN מצורפת לקוראים תמונתו של אללי וכבר בכתיבת שורות אלו נקפיץ את כמות האזכורים על הח"כ הטרי שכן בגוגל אללי מוזכר רק 467 עם הכתבה הזאת יהיה זה האזכור 468 ובכך תרומתנו הצנועה להוצאתו לאור של החבר הכנסת אללי אדמסו.

ח"כ אחמד דבאח (קדימה)

כמו קודמו גם כאן זה יהיה לא נכון להכליל אותו ברשימה כי גם אצל אחמד מדובר בזכייה בלוטו פרישתו של הח"כ אבי דיכטר הובילה את דבאח לכנסת מעסקיו הוא מכהן בסך הכל מספר חודשים כחבר כנסת גם בגוגל הוא מוזכר בצורה מינורית רק 874 פעמים בלבד בין השאר הוא מוזכר כפוקד גדול 'במגזר' דבר שהוא מכחיש. אז מי אתה אחמד דבאח בצעירותו היה דבאח מורה בבית ספר יסודי דבאח היה מנכ״ל חברת "סאלח דבאח ובניו", הכוללת רשת סופרמרקטים, חווה לגידול ושיווק בשר, והוא מקימו של קניון דבאח בדייר אל־אסד. בבעלות משפחתו יש משחטה עליה נמתחה ביקורת רבה.

בשנת 1992 הצטרף דבאח לליכוד. עבר לקדימה עם הקמתה. בבחירות לכנסת השבע עשרה הוצב במקום ה־51 ברשימת קדימה‏ ובבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצב במקום ה־36. לאחר התפטרותו של אבי דיכטר מהכנסת התמנה דבאח לחבר הכנסת. דבאח היה מתומכיה של ציפי לבני בבחירות 2008 ובשנת 2012 העביר את תמיכתו לשאול מופז.‏.

דבאח פקד אנשים רבים לקדימה ובשל כך יש שמכנים אותו "קבלן קולות".

אז למי מקוראי JDN שירצה להתמודד בפריימריז בקדימה מצ"ב תמונתו של דבאח אנא נהגו בכבוד 'ח"כ (אלמוני) לפניך'.

ח"כ רוברט טיבייב (קדימה)

גם את שמו של ח"כ רוברט טיבייב בחרו הנשאלים לצרף לרשימה 'המוכבדת' אז זה נכון שלא יזההו אותו בקניון או בשוק. אבל בכנסת השומרים מכירים אותו. אז זה שבקניון לא יודעים מי האיש זה בעיה של האיש בקניון. במדד גוגל תחת החיפוש "ח"כ רוברט טיבייב" הוא זוכה ל 10,000 אזכורים. אז מי אתה ח"כ רוברט טיבייב 'JDN' שופך לכם קצת אור לפנים האלמוניות של הח"כ מאופקים. טיבייב (51) נולד בדרבנט שבדגסטן, אז בברית המועצות. שירת כקצין בדרגת סרן בחיל הקשר של הצבא האדום. בשנת 1994 עלה לישראל והתיישב באופקים.

במסגרת פעילותו הציבורית היה חבר מועצת העיר אופקים והממונה על תיק הקליטה במועצה, חבר מועצת הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון וחבר ועדת היגוי לפרויקטים קהילתיים מטעם ג'וינט ישראל. בנוסף, הוא מכהן כיו"ר הנהלת קרן "התחייה", העוסקת בהעלאת יהודי ברית המועצות לשעבר לישראל.

טיבייב היה פעיל מפלגת ישראל ביתנו ולאחר מכן הצטרף למפלגת קדימה. בבחירות המקדימות למועמדי קדימה לכנסת, שנערכו בדצמבר 2008, הגיע למקום ה-20 ברשימה לכנסת ונבחר לכנסת ה-18. כחבר כנסת, טיבייב הינו חבר ועדת הכלכלה, ועדת המדע והטכנולוגיה, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וממלא-מקום בועדת הפנים והגנת הסביבה (חבר ללא זכות הצבעה).

טיבייב הוא בעל תואר שני בהנדסת חשמל. בכנסת יזכר הודות לכך שבמהלך נאום שנא במליאת הכנסת הגיש טיבייב לראש הממשלה שוט ריבלין זעם והוציא אותו מהאולם. הפעלול הזה זיכה אותו במספר דקות שידור אולם לאחר מכן שוב שקע טיבייב באלמוניות . טיבייב נחשב כח"כ חרוץ והוא נמצא כ 15.4 ש"ש במשכן הכנסת כמו כן הוא נוטל חלק פעיל בדיונים בוועדות הכנסת ולפי אתר כנסת פתוחה הוא השתתף בכ% 6.8 מהדיונים כמו כן הוא הגיש 105 הצעות חוק מתוכם 3 נכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל.

ח"כ מסעוד גנאים (רע"מ תע"ל)

לא רבים מכירים את גנאים ולא מהסיבה שמדובר בח"כ ערבי ממפלגה ערבית כי את חבריו זועבי טיבי וזחלקה ברכה ועפו אגרביה כן מכירים. גם בגוגל שמו מופיע רק 3630 פעמים בלבד דבר המעיד על אנמיות ואלמוניות תקשורתית. גנאים (47), נחשב לאדם מלומד והוא בוגר תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה, החל את פעילותו הציבורית כחבר הוועדה העממית בסח'נין. בשנים 1999 – 2001 שימש מנכ"ל המרכז התרבותי בעיר. הוא היה חבר המועצה המרכזית בתנועה האיסלאמית, בשנים 2000 – 2007 כיהן כיו"ר התנועה בסח'נין, ובשנים 2003 – 2005 היה חבר המועצה המקומית.

עבד כמורה להיסטוריה ועסק בהוראה ובחינוך חברתי בתיכון בסח'נין.

גנאים מוקם בבחירות לכנסת השמונה עשרה במקום הרביעי ברשימת רע"מ- תע"ל, ונבחר לכהונה בכנסת ה-18 . ועבורו מדובר בכהונה ראשונה בכנסת

בכנסת ה-18 חבר גנאים בוועדת החינוך, התרבות והספורט ובוועדת המשנה לנושאי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. והוא נכח במשכן בממוצע 16.1 ש"ש במשכן הכנסת הוא הגיש 20 הצעות חוק ואף אחת מהן לא אושרה ולא עברה קריאה טרומית. דבר המוכיח על חוסר ניסיון פרלמנטרי. אז לכם קוראים יקרים מצ"ב את תמונתו של המחוקק שלא הצליח אפילו לחוקק חוק אחד בכל מהלך כהונתו בכנסת.וכנראה 183 מילים על המחוקק שלא חוקק יהיו בבחינת מתנת חסד שמעניק 'יום ליום' לחבר הכנסת מסעוד גנאים.

ח"כ יובל צלנר (קדימה)

צלנר אולי מוכר במחוזות אחרים אומרים שבתל אביב הוא דמות מוכרת אולם הנשאלים שלנו לא מכירים אותו ושלחו אותו אחר כבוד לרשימה המכובדת של החכי"ם האלמונים. גם בגוגל הוא מוזכר רק 4930 פעמים דבר המעיד על אלמוניות. חשוב לציין כי צלנר מכהן רק מספר חודשים בכנסת ולכן לא בטוח שזה הוגן לשבץ אותו ברשימה אז מי הח"כ צלנר שנכנס לכנסת במקומה של ציפי ליבני ו ואף הספיק להתחתן השנה צלנר (34) החל את דרכו הפוליטית כאחד מעוזריו של חיים רמון בעת שרמון שימש שר במשרד ראש הממשלה, ממלא מקום שר הפנים בממשלת ברק והממונה על ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל בשנת 2000. השתתף בפרויקט שיקומם של אנשי צד"ל. היה ראש מטהו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של אריאל שרון וניהל את תחום התשתיות במועצה לביטחון לאומי. היה סמנכ"ל קדימה ויו"ר מטה הבחירות של ראש עיריית גבעתיים ראובן בן שחר. ייעץ להקמת פעילות תמ"א 38 בתל אביב-יפו. ניהל את אחד המטות של שאול מופז בבחירות לראשות קדימה בשנת 2008. שימש כמנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח רמת השרון ממאי 2011 עד לכניסתו לכנסת.

צלנר הוסמך כעורך דין והוא דוקטורנט למדע המדינה. ואת שירותו הצבאי עשה בסיירת צנחנים. מתוני כנסת פתוחה לומדים כי הוא לא מרבה לשהות במשכן הכנסת לפי הנתונים עולה כי צלנר נמצא רק 11 ש"ש בממוצע אז אנו מצרפים לכם תמונה של הח"כ ואם מישהו מכם מוצא אותו הוא מוזמן לשלוח אותו לשהות קצת יותר במשכן הכנסת.

ח"כ ציון פיניאן (ליכוד)

הנשאלים בסקר שלחו את הח"כ ציון פיניאן לרשימת האלמונים אני סבור שלא בצדק. לפי נתוני כנסת פתוחה פיניאן דווקא ח"כ משקיען הוא נמצא בתדירות גבוה גם במשכן הכנסת וגם בוועדות מדובר באדם פעיל הוא הגיש 136 הצעות חוק 7 מהם נכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל. הוא נחשב ליעיל וחרוץ אבל כנראה שפיניאן ותקשורות לא הולכים ביחד גם בגוגל פיניאן מופיע רק 3920 פעמים. אז אנו נתרום עבור פיניאן תרומה צנועה של אזכור נוסף ובכך נגאל אותו מאלמוניות שלא בצדק.

מי אתה ציון פיניאן שלא כולם מכירים?

פניאן (61) זכה בפריימריז כנציג מחוז גליל ועמקים בשיחה שקיים עם כתבים לאחר בחירתו אמר: "נבחרתי כנציג הגליל והעמקים ותושבי האזור נמצאים בראש מעיני", אמר והבטיח לקדם חוק שיפטור את דמי ההבראה מתשלומי מס הכנסה, במקרה שעובד ישתמש בכספים לצורך חופשה בצפון".

הוא נלחם על ההכרה בנכי פוליו שלא נולדו במדינת ישראל. חבריו של פניאן אומרים כי מדובר באיש שטח מובהק שאינו מתייאש. "הוא מהאנשים הבולטים בטבריה ונמצא בעשייה הציבורית מאז ומעולם. אין איש בליכוד שלא מכיר אותו. הוא כמו תושב קבע במצודת זאב".

ציון נולד במרוקו והוא נשוי לחנה, העובדת כגננת, ואב לשישה ילדים. ב-1956 עלה לישראל עם הוריו, שקבעו את מושבם בעיר שעל שפת הכנרת. במהלך השנים למד מתמטיקה ולשון עברית, ופנה להוראה. ב-1986 פנה אליו שר השיכון דאז, דוד לוי, וביקש ממנו לנהל את פרויקט שיקום השכונות ברחבי הצפון. הוא קיבל על עצמו את המשימה ואף זכה בפרס נשיא המדינה על פועלו.

ב-1989 מונה לסגן ראש העיר טבריה, וכיהן בתפקיד 15 שנה. בליכוד הפך להיות לאחד מאנשיו המובהקים של בינימין נתניהו, וב-1996 הצליח לפקוד 8,000 איש בטבריה בלבד. בבחירות אז הפסיד ב-41 קולות בלבד לשר הקליטה אלי אפללו, ובבחירות האחרונות התמודד שוב והגיע למקום ה-24, "אלא שאז, הליכוד היה זה שהפסיד". אז זה נכון שהוא לא מוכר והתקשורות לא גמלה איתו חסד .

חמד עמאר (ישראל ביתנו)

עמאר (48) מכהן בכנסת ה-18 מטעם מפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן.

עבורו מדובר בקדנציה ראשונה. ולא בטוח שגם האחרונה. עמאר הוא דרוזי תושב שפרעם, בעל תואר ראשון במדעי החברה ממכללת צפת. סיים לימודי משפטים במכללת שערי משפט. הוא נשוי ואב לשלושה ילדים.

שירת בצה"ל עבד כעוזרו של אביגדור ליברמן בעת שזה כיהן כשר התשתיות הלאומיות ושר התחבורה. ב-1998 היה חבר מועצת עיריית שפרעם. ייסד את עמותת תנועת הנוער הדרוזי בישראל ואת העמותה לאמנויות לחימה בישראל, והוא קראטיסט בעל חגורה שחורה דאן 5, עבד ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אז זה לא רק שהנשאלים שלנו לא מכירים אותו גם בגוגל שמעו עליו רק 481 פעם בלבד. וזאת חרף העובדה שמדובר בח"כ פעיל ונוכח לפי אתר כנסת פתוחה הוא שוהה בכנסת בממוצע של 20 ש"ש הוא הגיש כ-60 הצעות חוק ו-3 אושרו ונכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל. דבר המוכיח כי המחוקק לוקח את תפקידו ביתר רצינות אז עם 150 מילה שכתבנו על המחוקק הנכבד משפרעם אולי נתקן את המעוות.

אכרם חסון (קדימה)

גם את אכרם לא מכירים הנשאלים והם שיגרו אותו אחר כבוד לרשימת החכי"ם האלמונים. אכרם נמצא בכנסת מספר חודשים לכנסת נכנס בעקבות פטירתו של ח"כ גדעון עזרא. כזככור ח"כ גדעון עזרא נפטר לאחר מחלה וחסון שהוא בן העדה הדרוזית מחליף.

חסון ( 56) למד בתיכון "סנט ג'וזף" בדאלית אל כרמל ושירת בצה"ל. בוגר מכון וינגייט ולימודי תעודה באוניברסיטת חיפה. ב-1996 סיים תואר ראשון בחינוך ושנה לאחר מכן השלים תואר שני במנהל חינוכי ומנהל עסקים. בשנת 1983 החל לעבוד כמורה בתיכון בדאלית אל כרמל ובשנת 1986 מונה למנהל המתנ"ס המקומי.

בשנת 1989 נבחר לראשונה למועצה המקומית דאלית אל כרמל, ועד 1998 היה ממלא מקום יושב ראש המועצה. באותן שנים החל בפעילות ציבורית ארצית, ושימש כחבר המועצה העליונה לספורט בישראל (1993-1998) ויושב ראש בית הסופר הדרוזי בישראל (1998-2003). בשנים 1995-2002 עמד בראש הסניף המקומי בדאלית אל כרמל למלחמה בתאונות הדרכים. בשנת 1999 היה ממייסדי מכללת הכרמל ושימש כנשיא המכללה.

בשנים 2003-2008 כיהן כראש העיר הראשון של עיר הכרמל. במסגרת תפקידו היה חבר ועדת התכנון והבנייה של מחוז חיפה ונבחר לסגן יושב ראש מרכז השלטון המקומי. בשנת 2005 מונה לחבר בוועדה לבחינת שינוי שיטת הממשל בישראל.

בשנת 2005, לאחר 22 שנים כחבר מרכז הליכוד, החליט חסון ללכת בעקבות אריאל שרון ולהתמודד ברשימת מפלגת קדימה לכנסת ה-18 וזאת כאמור בעקבות פטירתו של גדעון עזרא.

חסון חיבר ארבעה ספרים העוסקים בחקר המורשת הדרוזית בישראל, וכמו כן פרסם עשרות מאמרים אקדמיים בנושא.

על אף שהוא רק מספר חודשים בכנסת הוא הספיק להופיע במשכן כ 20 ש"ש והוא עסוק בעיקר בעבודת הכנסת כמו חקיקה וכיו"ב גוגל מפרגן לח"כ החדש והוא מוזכר כ-9700 פעמים. גם ברמת החקיקה הוא הספיק להניח 5 הצעות חוק במספר נושאים. JDN מנדב את תמונת הח"כ של המגזר הדרוזי גזור ושמור לעת הצורך.