יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין הדליק הערב (ב') יחד עם בני משפחת פוגל ובן ישי את נרות חנוכה בהיכל הישיבה באיתמר. ריבלין העלה על נס את דמותם של אודי ורותי פוגל ואמר: "שמונה נרות האירו במנורה של משפחת פוגל. נותרנו עם שלושה נרות דולקים ועם אורם של חמשת הנרות שכבו באותו ליל שבת מר ונמהר.
קרא עוד:
[postim]
גם אחרי הגירוש מגוש קטיף כאשר אודי ורותי עמדו נוכח ההרס ותילי החורבות הם לא הרימו ידיים. הם המשיכו לבנות במרץ. הם לא נתנו לחושך לתפוס מקום וחלילה להתנחל בלבבות גם כאשר רבים בתוכנו איבדו את היכולת, להאמין בעם ישראל, במדינת ישראל, חלקם אפילו מאסו בצבא ההגנה לישראל, אודי ורותי לא ידעו טעם של ייאוש. הם הציתו מחדש את האש בלבבות".
בנאומו, שלל ריבלין כל בנייה בהתנחלויות כפעולת תגמול על מהלך מדיני או התקפת טרור, ואמר כי "אנו בונים את מולדתנו לא כפעולת תגמול ולא כתג מחיר. איתמר איננה פעולת תגמול, כך גם הבנייה ב- E1, או בכל מקום אחר איננה צריכה להיות פעולת תגמול אלא כדבר הנובע מזכותנו על הארץ. כששבנו לארץ ישראל, לירושלים, ליפו, לשכם, לחברון, ולאיתמר לא עשינו זאת בחמסנות לא מתוך תאוות נקם או תוך שאיפה לשלול את זכות הקיום של תושבי הארץ הזו. אנו מאמינים שבנין הבית הלאומי שלנו, לא דורש מאיתנו להחריב את ביתם של אחרים. אנו בונים את ארץ ישראל כולה באמונה שלא ארץ נכריה לקחנו".
יו"ר הכנסת התייחס לדברי הנשיא פרס ורה"מ נתניהו באשר למו"מ עם אבו מאזן, ואמר: "לא אנחנו אלו שצריכים להכריע בשאלה זו אלא מי שחולק איתנו את האדמה הזו. אבו מאזן צריך להכריע האם מכיר הוא בקיומנו ובזכותנו על הארץ, או חותר לבטל את מדינת ישראל. האם פניו לשלום או למלחמה. האם הוא בגדה או ברצועה. שמעתי את דברי ההסתה והשטנה שנשמעו מעזה, ועל שאיפתם להשליט חשיכה איסלאמיסטית בין הים לירדן, ולהופכה לחלק בלתי נפרד מהאומה הערבית, ואין בעולם החופשי פוצה פה ומתקומם. מי שחושב שיבוא יום ואנחנו נעלם, או שנברח תחת התקפות כאלה או אחרות, לא הכיר את בני משפחת פוגל, לא הכיר את איתמר ואת אנשיה, את הישיבה, את רבניה ותלמידיה. איומים והפרעות לא יפחידו אותנו ולא יזיזו אותנו כמלוא הנימה".
