מחקר ענק קובע: הסיכוי לדלקת שריר הלב אחרי החיסון לקורונה – נדיר

במחקר משותף למערך הקרדיולוגיה בביה"ח בילינסון ולמכון כללית למחקר הראשון מסוגו בעולם הכולל מעקב משולב בתי״ח וקהילה עולה כי היארעות דלקת בשריר הלב לאחר חיסון קורונה נדירה אפילו בקבוצה הנמצאת בסיכון המוגבר ביותר – גברים צעירים.

המחקר שמבוסס על ניתוח נתונים אנונימיים של 2.5 מיליון מטופלי כללית שחוסנו כנגד קורונה בחיסון של פייזר, כש94% מהם קיבלו 2 מנות חיסון, מצא שברוב המוחלט של המקרים שאותרו המחלה היתה קלה, לא נמצאו השפעות משמעותיות על התפקוד הלבבי

מקרב 2.5 מליון מחוסנים מעל גיל 16, אותרו 54 מטופלים שחלו בדלקת שריר הלב במהלך תקופה של עד 42 ימים לאחר קבלת החיסון (51 מתוכם גברים ו-3 נשים). הדבר מבטא היארעות של 2.13 מקרים לכל 100,000 מחוסנים (4.12 בגברים ו-0.23 בנשים).

נמצא כי תופעת הלוואי הופיעה יותר לאחר מנת החיסון השניה (69%) מאשר הראשונה, בקרב גברים מאשר בנשים, ויותר בגילאי 16-29 ביחס למחוסנים מעל גיל 30. היארעות דלקת שריר הלב בקבוצה בה נצפתה השכיחות המירבית – גברים בגילאים 16-29, הגיעה ל- 10.7 מקרים לכל 100,000 מחוסנים.

מחקר המתפרסם בכתב העת הרפואי המוביל England Journal of Medicine New, אשר נערך על ידי מערך הקרדיולוגיה בבית חולים בילינסון ומכון כללית למחקר, בחן את שכיחות דלקת בשריר הלב ואת חומרתה לאחר קבלת חיסון קורונה במנה ראשונה ושניה. מטרת המחקר הייתה לאפיין את ההופעה של דלקת בשריר הלב לאחר חיסון כנגד נגיף הקורונה בשני מישורים: מה היארעות תופעת הלוואי: כלומר, כמה מבין כל 100,000 מחוסנים חוו תופעת לוואי זו? ומה מהלך המחלה: כלומר, עד כמה תופעת הלוואי הזו קשה מבחינת המהלך ל-3 חודשים לאחר השחרור?

במחקר נותחו רשומות אלקטרוניות אנונימיות של 2.5 מליון מטופלי כללית אשר חוסנו בחיסון כנגד נגיף הקורונה (Pfizer/BioNTech BNT162b2). המחקר שילב ניתוח עומק של נתוני תיקי חולים אשר פיתחו דלקת בשריר הלב, על ידי קרדיולוגים של ביה"ח בילינסון בראשות פרופ' רן קורנובסקי.

לראשונה נעשה איסוף וניתוח של מידע על כל מטופל, הכולל תוצאות מעבדה, הדמיות, טיפול תרופתי ועוד, לאורך תקופה שכללה את זמן הופעת המחלה וכ-12 שבועות לאחר השחרור מבית החולים – ובכך ייחודו. נתונים אלו נבדקו ונותחו על ידי קרדיולוגים מומחים, תיק אחר תיק באופן פרטני, על מנת לאמת את האבחנה ותאריך הופעתה, וכדי לבחון ולתאר את את מהלך המחלה ואת חומרתה בכלים מקובלים בעולם הקרדיולוגיה.