עד כמה חשוב מערך הצוללות לביטחון מדינת ישראל? | על אפקט 'המכה השניה' ותרומתן של הצוללות | וכיצד יש לנהוג שצוללת של מדינה זרה חודרת לגבולות ישראל | 'שייטת 7' המסמך המלא

קוראים לזה עולם הדממה הכוונה לחיים מתחת למים. החיים בצוללת מתחת למים מסמלים אולי את מעטה החשאיות השורר סביב מערך הצוללות בצה"ל, תקציבו של חיל הים גדל באופן משמעותי וזאת בעקבות רכישות ופיתוחים שונים במערך הצוללות של הצבא. אך הסיבה לאותה חשאיות גדולה היא התקווה האחרונה הטמונה, על פי פרסומים זרים, ביכולתן של צוללות להנחית את 'המכה השנייה' על מדינת האויב במקרה של התקפה גרעינית. המשמעות של הדוקטרינה הזאת היא, אם אף אחד לא ישרוד על היבשה אחרי הפצצה, האויב יקבל מכה אחת אפים ממקום בלתי צפוי.

קרא עוד:

[postim]

אז איך זה בדיוק עובד? חלק מהצוללות פועלות על מנוע גרעיני, המאפשר להן טווח פעולה ארוך יותר מתחת למים מבלי להזדקק לחידוש אספקה בחוף. בנוסף, עומד לטובת הצוללת נשק המקנה לה את היכולת לפגוע באויב מבלי שהוא יודע מה פגע בו: הטריידנט, למשל. זהו טיל בליסטי המשוגר מצוללת מתחת למים, ממריא לאוויר, מגיע לטווח של 11 אלף קילומטר ויכול לשאת גם ראש קרב גרעיני.

פגיעה ביעדים אסטרטגיים במדינה זרה היא לא תמיד משימה שחיל האוויר יכול לבצע, וכנראה שגם חיילות הרגלים יכולים לבצע. צריך לראות מי בתוך צה"ל צריך ויודע לעשות את העבודה הזאת, ואם לחיל הים יש יתרון מובהק בביצוע משימה מסוימת, כמו פגיעה ברמה האסטרטגית במדינה אחרת, זה הדבר הנכון לעשות. איך מייצרים את יחידת הלחימה שבסופו של דבר תביא לפגיעה באותם יעדים אסטרטגיים? זה כבר עניין של ארגז הכלים שברשותך. אפשר להשתמש בצוללת שתעשה את העבודה מ-א' ועד ת', אפשר להשתמש בצוללת כמבצע ברמת איסוף המודיעין והאבטחה של הכוחות שעומדים להיכנס ולבצע את העבודה הזאת".

מסתבר שכלי המלחמה המשוכלל והסודי וביותר שקיים בידי צה"ל הוא דווקא הצוללת. בכירים במערכת הביטחון מגדירים: "מערך הצוללות מתכונן לכל אירוע שמדינת ישראל הגדירה לצבא שהוא צריך להתמודד איתו". וגם מבהיר ש"אם צוללת אויב תתגלה בישראל – היא תושמד".

עשרות אירועים ביטחוניים, אולי יותר, חלקם לא התפרסמו, התרחשו בזכות פעילות כזאת או אחרת של מערך הצוללות של צה"ל. מדובר באירועים סיכוליים, אבל גם התקפיים. הפעילות שעשתה הצוללת עם כ-50 אנשי צוותה חשאית ותישאר חשאית, על מנת לאפשר לה לחזור ולבצע פעילות דומה בעתיד.

"שייטת 7" היא המופקדת על טיפול בצוללות בראש השייטת עומד קצין בדרגת אלוף משנה ובידי צה"ל מספר צוללות המוכרות ביותר הם 'דולפין' 'לוויתן'. העיסוק במערך הרגיש הזה הוא סודי ביותר. וגם החומר האנושי המרכיב את הטיפול והאיוש בצוללת מורכב מהזן האנושי הגבוה ביותר שיש בצה"ל.

כאמור הצוללות מספקות מערך הגנה והתקפה. ובהם פגיעה ביעדים אסטרטגיים במדינה זרה. מהם אותם יעדים? תחנות כוח, בתי זיקוק או כל פגיעה במתקן אסטרטגי אחר. בהגדרות אותם בנה חיל הים ניתן למצוא שהייעוד של המערך הוא באמת להשמיד כלי שיט. לא רק להטביע ספינת טילים במקום מסוים ולהגיד 'הטבעתי', אלא גם לבדוק מה הערך של ההטבעה. כשאתה מטביע אוניית מחבלים, אמנם מנעת משהו מיידי אבל אנחנו הרבה פעמים צריכים להסתכל על ההשלכות. לא תמיד אכפת למנהיג מדינה אם מטביעים או לא מטביעים לו את הצי. לפעמים פגיעה ביעדים העיקריים שיש במדינה תעשה הרבה יותר נזק מאשר השמדת הצי".

יכולת גרעינית

עולה כי יש בידי ישראל יכולת לפגוע ביעדים שעלולים לסכן אותה בכל מדינה בעולם. על פי פרסומים זרים, בעיקר במספר עיתונים בארצות הברית בנובמבר 2003, לישראל יש יכולת לשגר נשק גרעיני מצוללות הדולפין. לפי הפרסומים, מדובר ביכולת של ביצוע תגובה מהירה, למקרה שבסיסי האטום הקרקעיים של ישראל ייפגעו במתקפת פתע. על פי פרסומים זרים יש למדינת ישראל כל מיני יכולות.

באחד הראיונות אותם העניק מפקדת שייטת 7 לכלי התקשורת הוא אמר: "אנחנו מתבקשים לתאר את הפעילות שלנו לדרגי מטה כללי שונים, אם זה ראש אמ"ן, סגן רמטכ"ל, רמטכ"ל. הפעילויות האלה מוצגות לדרג מדיני מאוד מצומצם. כל פעילות מבצעית של צוללת, הדרג המדיני בדרך כלל מכיר אותה. זה כמובן שונה מאשר יחידות אחרות".

הצוללות משמשת הרתעה, בכירים במערכת הביטחון אומרים עצם העובדה שישנם פרסומים בחו"ל שמתייחסים אל הצוללות כאל גורם הרתעתי, זה אומר משהו. בחלק מהדברים של קיומיות, אתה אמור לשמור על עמימות מסוימת. עצם הפרסומים האלה היא תרומה בתחום הזה". ועוד הוא מוסיף כי בתקופה האחרונה נמנעים בצה"ל מקיום תרגילים משותפים עם ציים זרים, במטרה שלא לחשוף יכולות של הצוללות בכחול-לבן.

לכלים ולאנשים הפועלים 'בשיטת 7' אין דווקא יתרון מובהק בסיוע לסיכול ממוקד שמבצע חיל האוויר ברצועת עזה. לדוגמא: אם מבצעים יירוט על קו החוף באזור עזה, יש יחידות אחרות שיכולות לתת את הצי"ח (ציון ידיעות חשובות) ולעשות את זה בצורה יותר זולה ופשוטה מאשר להפעיל צוללת. אבל יש מקומות שהם לאו דווקא סיכול ממוקד, שאין מישהו אחר בכלל שיכול לספק את המידע הזה למעט צוללת, ושם אתה נדרש להפעיל אותה בצורה מאוד מדויקת ומכוונת, תלוי בנשק שעומדים להפעיל.

לצוללת חשיבות לא רק ברמה ההתקפית אלא היא נותנת גם מענה ביטחוני. בחיל הים מבהירים:" כי קיימת תוכנית מגירה לגיוס קצת יותר רחב של כוח אדם לשייטת, ונבצע את זה לכשנצטרך. יש לנו גם היכולת לקלוט את הכלים ולהפוך אותם למבצעיים בפרק זמן קצר יחסית. בפן המבצעי, אנו מכינים את הצוותים ליכולת לחימה מול כל אויב ובכל תרחיש, החל מעימות מוגבל ועד מלחמה כוללת".

אולם לצד ההצלחות יש גם כישלונות כך קרה שלפני כשנתיים היה אירוע שחיל הים גילה צוללת זרה שחדרה למים הטריטוריאלים של מדינת ישראל מערבית לחיפה. ההישג של הגילוי הוא באמת הישג, הודות לערנות כלי שיט ומערך החוף. אנו מדינה שקולה וגם אם נגלה צוללת, שאינה צוללת אויב, בסבירות מסוימת לא נטיל עליה חימוש. כי בסך הכל מה האיום? פגיעה באגו. אין כאן איום קיומי. כל נאט"ו מחזיקה צוללות. אם הצוללת באה לצלם – תטיל עליה חימוש? תהרוג אותה. זה עשוי להעיב על יחסים עם מדינות. אבל ברור שאם נתפוס צוללת זרה של מדינת אויב שמבצעת פה פעילות ואנחנו נהיה במצב מתוח אם אותה מדינה – אחרי שיהיה זיהוי של אותה צוללת, סביר להניח שתושמד".