אם יש דבר שנצרב יותר מכל במשך כ- 40 שנות כהונתו של המעריך הלאומי האלוף (במיל') אהרון זאבי פרקש שכיהן כראש אמ"ן הוא עוצמתו ואחריותו של החייל הישראלי.
קרא עוד:
[postim]
פרקש מספר בראיון חג מיוחד לכתב JDN על מפגש עם מפקד בצה"ל רגע לפני אחד המבצעים הנועזים ביותר שצה"ל הוציא בתקופת כהונתו: "זה היה מבצע מורכב שדרש אישור של הדרג הבכיר ביותר. ישבתי עם מפקד המשימה לוחם בדרגת סא"ל לארוחת ערב רגע לפני. לאחר שסיימנו את הארוחה, מעבר לפקודות שאתה כמפקד בודק שהכל מתנהל לפי ההוראות והנהלים, רציתי לראות איך הוא חש לפני הכניסה 'ללוע הארי'. ואז הוא פונה אלי ואומר:"המפקד, אני רוצה להודות לך על שבחרת בי לפקד על הפעולה הזאת שהיא חשובה מאוד לביטחון ישראל" אמרתי לו: "אשריך ישראל שאלו בניך", מספר פרקש.
פרקש קרוץ מחומר אחר, הוא אדם חד ושקול. מילותיו לאורך כל הראיון נבררות בקפידה. הוא בן להורים ניצולי שואה, הוא עלה לישראל בגיל 14 ולמד בצעירותו בישיבה התיכונית כפר הרוא"ה. גם היום פרקש רואה את עצמו כדתי עם 'כיפה שקופה'. סמוך לשולחנו נמצאים ספרי הגות ומחשבה יהודית לצד ספרות מקצועית בתחומים שונים.
"כשאימי יצאה מהמחנות נפתחה הדלת והיא רואה שאין עוד גרמנים בסביבה אז היא ערכה את הדיאלוג שלה עם הקב"ה. היא ראתה הכל, את המשרפות, את הילדים והנשים שהולכים למותם והיא שאלה למה? זו שאלה שלאחריה היו כאלו שעזבו הכל אצלה זה היה שונה היא שאלה למה? מדוע נשארתי בעולם? כשקיבלתי את דרגת האלוף בלשכת שר הביטחון היא אמרה עכשיו אני יודעת מה הייתה הזכות שבגללה נשארתי בחיים".
פרקש מילא שורה של תפקידים חשובים ביותר בצה"ל. במהלך השנים הוא פיקד על יחידה 8200, כיהן כראש אט"ל (הטכנולוגיה והלוגיסטיקה) ותפקידו האחרון בצה"ל היה ראש אמ"ן (אגף המודיעין) של צה"ל, תפקיד המוגדר כמעריך הלאומי של מדינת ישראל. הוא השתתף במלחמת ששת הימים, במלחמות התשה, יום כיפור, ומלחמת לבנון, כמו כן השתתף במבצע יהונתן. ולקח חלק פעיל בלחימה באינתיפאדה הראשונה והשנייה.
כשהוא מדבר על סוריה הוא עדיין חי את הנושא, הוא מכיר את האנשים והדמויות שמאחורי מלחמת האזרחים שמתנהלת במדינה ומכיר את השבטים השונים. פרקש היה הראשון שהעריך שנסראללה יתקוף בעורף הישראלי.
איך אתה מעריך שהסיבוב הבא יהיה מול החיזבאללה לנוכח הדיווחים שהוא כרגע מציוד בנשק כימי של סוריה?
"ראשית אני מציע שנהיה זהירים עם קביעת עובדה שיש העברת נשק כימי לחיזבאללה אני חושב שזה לא קיים עדיין. אני חושב שההחלטה להעביר נשק כימי לחיזבאללה היא החלטה אסטרטגית שבשאר אל אסד מבין את המשמעות שלה. יש הבדל בין עשיית שימוש בנשק כימי נגד אזרחי סוריה לבין העברת נשק כימי לחיזבאללה או ארגוני טרור של אל קעידה. לגבי האפשרות הזאת, ישראל צריכה לתת מענה. לגבי השימוש בנשק כימי בסוריה זה נושא שצריך להעסיק את הקהילה הבני"ל".
פרקש חושף: "המידע כרגע מצביע על האפשרות של ריכוז נשק לא קונבנציונאלי באזור המחיה של העלאווים בצפון מערב המדינה. דבר זה יכול לחזק את התפיסה שסוריה הולכת לקנטוניזציה. המשמעות של כך היא: אנחנו נראה שלוש ארבע יחידות מהסוג הזה. אזור עלאווי, אזור סוני, אזור כורדי, ויכול להיות אזור דרוזי בדרום סוריה קרוב יותר לגבול עם ירדן ולא רחוק מהגבול ברמת הגולן". מסביר פרקש את החלוקה שתיתכן בסוריה.
אתה מתאר את המקומות את הכבישים בסוריה כאילו הוא זה עתה חזרת משם הדרכים שם נהרים לך כרחובות תל אביב, אתה היית שם?
"אני מסרב להתייחס לשאלה הזאת" הוא משיב וחוזר לתאר את חלוקת סוריה.
אז בוא נשאל את זה אחרת, האלוף יואב גאלנט אומר שהוא ביקר בכל מדינה במזרח התיכון האם גם אתה יכול לומר דבר כזה?
"אני ביקרתי במספר מדינות במזרח התיכון. כראש אמ"ן אתה חייב להכיר את המדינות עליהם אתה מדבר".
בישראל עוקבים בדאגה אחר הנעשה בסוריה כבר למעלה משנה מתבצע שם טבח. אולם הגבול שהיה כל כך שקט שלא נרשמה בו כל תקריות הופך להיות זירת לחימה פגזים נופלים בשטח ישראל. וישראל משיבה אש מפעם לפעם. לאחרונה דווח כי ישראל העניקה טיפול רפואי ללוחמי המורדים שנפצעו.
ישראל ניצבת בפני סוגיה קשה מי עדיף שישלוט בסוריה אסד או המורדים?
"אסד מחובר לציר הרשע לאיראן ולחיזבאללה בלבנון מין בננה כזו שהולכת מאיראן, דרך הרוב השיעי בעיראק, עובר דרך העלאווים בסוריה ועד לחיזבאללה בלבנון. השיעים מאמינים בפתרון של בעיות דרך אלימות ומלחמה. הם לא מכירים במו"מ כדרך לפתרון בעיות. נפילת של סוריה היא מכה בציר הלחימה נגד ישראל. סוריה חלשה זה אומר חיזבאללה חלש. וגם בעיה לא קטנה לאיראן. החלשות העלאווים בסוריה והפיכת המדינה לסונית. מצד שני, יכול להיות מצב שמי שישלוט על המדינה הסונית הם האחים המוסלמים או ארגונים כמו אל קעידה. שכתוצאה מכך נמצא את עצמנו בגבול הצפוני שלנו עם ארגונים קיצוניים. אני סבור כי המאבק בתוך סוריה ימשך. אני רואה גם יתרון למה שקורה כרגע בסוריה; המהפכה שם היא אמיתית היא דומה למהפכה במצרים. היא תוצאה של תסכול מהמצב הכלכלי הקשה מהבעיות של בורות וחוסר חינוך נמאס לעם הסורי לשאת בנטל כשרוב ההכנסות הולכות לשכבה דקה לזו שלמעלה".
פרקש מסכם את הנושא הסורי בכך שהוא סבור כי אסד לא ימשיך לכהן כנשיא סוריה במתכונות הנוכחית והמוכרת מהעבר. הסיבה לכך, הוא מאבד שליטה מחלקים גדולים במדינה. הוא מעריך שאין להוציא מכלל אפשרות לא רק את נפילתו של אסד, אלא גם אפשרות שתושג לבסוף פשרה והעדה העלאווית ומשפחת אסד ימשיכו לשלוט בחלק העלאווי של המדינה.
גישתו של פרקש היא סוג של סינתזה של מגוון דעות ופרשניות הנמצאות הן באמ"ן והן באקדמיה. לדעתו של פרקש אנו נראה את סוריה הופכת למדינה שבה יש מחוזות וכל מחוז מתנהל בפני עצמו.
אתה מזכיר את המהפכה במצרים. למרות הבחירות ולמרות השלטון החדש אנחנו עדים להמשך של התקוממות, לדעתך תהיה מהפכה נוספת או יציבות שלטונית במדינה?
"המהפכה שהחלה במצרים עדיין לא הסתיימה. עוד ייקח שנים רבות של מאבק בין האחים המוסלמים לבין רוב העם המצרי. במצרים צריך להאכיל כ-90 מליון אנשים, כל שנה מתווספים במצרים כמיליון וחצי אנשים שדורשים עוד עבודה ועוד אוכל. הכלכלה נמצאת שם כרגע על הקרשים. אני אתן לך דוגמא: התיירות לפני המהפכה הכניסה למצרים כ-10 מיליארד דולר. לאחר המהפכה התיירות נפגעה בכ-80% והיא מכניסה סביב ה-2 מליארד דולר. על כן היעד מספר אחד של מורסי הוא לפתור את הבעיות הכלכליות של מצרים".
לפי דבריו של פרקש, השכנות בצפון ובדרום עסוקות בבעיות פנימיות. בסוריה: הלחימה בין המורדים לבין אסד, במצרים: מורסי עסוק היום בפתרון בבעיה מספר אחד שלו, הבעיה הכלכלית.
אם כן מה היא מפת האיומים על ישראל?
"ערב פסח תשע"ג האיום האסטרטגי של מדינת ישראל איננו מלחמה כוללת נגד צבא סוריה או צבא מצרים, הסבירות לכך היא מאוד מאוד נמוכה. אולם האיום בקצוות גדל. הכוונה לאיום הטרור על ידי גורמי ג'יהאד איסלמיים. כמו בחצי האי סיני, חיזבאללה בלבנון. התחזקות החמאס והאסלאם הסוני הרדיקאלי. בקצה השני הוא האיום של נשק לא קונבנציונאלי כמו איראן גרעינית". אולם לצד האיומים פרקש מרגיע: "אני חושב שמדינת ישראל חזקה ויכולה להתמודד היום מול האיומים האלו".
לנוכח המצב במצרים אולי הסכם השלום היה טעות?
"הסכם השלום עם מצרים גרם לשקט של יותר משלושים שנה ואל לנו להקטין בחשיבות של שנים שקטות אלה. עד הסכם השלום ההשקעה בביטחון הייתה כ22% מהתל"ג של מדינת ישראל לאחר הסכם השלום ההשקעה בביטחון ירדה ל 6-7% מהתל"ג. אתה מבין מה הצלחנו לעשות כתוצאה מכך? מדינת ישראל העבירה משאבים לפיתוח בתעשייה, במדע, בכלכלה. אני סבור שהסכם השלום עם מצרים הוא אסטרטגי ויש אינטרס של המצרים לא להפר אותו. לא נראה לי כי בטווח הקרוב והבינוני ההסכם יופר. אלא דווקא הוא יחזיק מעמד. גם במקרה שלא יחזיק מעמד זה היה נכון וחשוב לעשות את זה".
בתקופת ההתנתקות כיהנת כראש אמ"ן. עכשיו במבט לאחור אתה סבור שזה היה צעד חכם או שמא מדובר בטעות ואתה מצטער על זה?
"אני חושב שבכל זמן אדם צריך למצוא את המצפן הנכון בין שלושת השלמויות; ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל. אולי היה ניתן לעשות את זה אחרת לא לוותר למשל על ציר פילדלפי, או לבצע את ההתנתקות בהסכמה עם הפלשתינאים ולא חד צדדי. אני חושב שהחזקת רצועת עזה היה נטל גדול מדי ולא שלא היינו יכולים לעמוד בזה אבל גם אם היינו מחזקים בשטח זה לא היה מקטין את הטרור מהרצועה כך שבהסתכלות כוללת באותו הזמן לדעתי זה היה צעד נכון".
מה הסיכוי להגיע להסדר עם הפלשתינאים?
"הסיכוי להסדר עם הפלשתינאים הוא נמוך מאוד. ראשית, לא דומה עזה ליו"ש. כמו כן, לאור מה שקורה במזרח התיכון אנחנו צרכים לנהל תהליך מדיני ומו"מ, לא נכון מדינית שמדינת ישראל תשלול מו"מ. יש לנו גם היום פתרונות שבעבר לא היו מעזים לדבר עליהם לדוגמא; פתרון של רצועת עזה במשולב עם מצרים ובתווך של ארה"ב או גורמים בינ"ל. ביו"ש הפתרון יכול לבוא במשא ומתן עם הרש"פ,ירדן וארה"ב או גורמים בינ"ל. בעבר זה לא היה עולה מעשי אבל השינויים העוברים מאז ה"סונאמי" במזרח התיכון בהחלט מאפשרים לבחון פתרונות אחרים מאלה העומדים על הפרק היום. אני לא בטוח שהמתווה שעלה על הפרק בהצעות שונות מול הפלשתינאים הוא כיום רלוונטי".
פרקש מעביר ביקורת על הדרך בא מתנהל המו"מ מול הפלשתינאים הוא סבור כי לא ניתן לשגר הצעות שונות סתם, "הצד השני". אומר פרקש, "תמיד יתחיל את המשא ומתן מהמקום בו ויתרנו מקודם ולכן לא חייבים לומר מראש את עמדתנו ועל מה אנחנו מוותרים. כך לא מנהלים משא ומתן בשוק האזור ובבזאר הפרסי".
ואולי מדינת ישראל שולחת את אזרחיה להרפתקאות כאשר היא שולחת אותם לגור בשטחים?
"אני סבור שיש לחזק את גושי ההתיישבות אבל לא נכון לפזר את המאמץ ולהתיישב ללא תכנון וראיה לאומית".
האם תהיה התנתקות ב'?
"לדעתי לא, ביו"ש גרים כ-350,000 איש מדובר בכמות לא מבוטלת של אזרחים של מדינת ישראל. זהו פיתרון לא ריאלי והוא איננו משקף את המציאות שנוצרה באיו"ש".
כראש אמ"ן הוא היה שם בצמתי הדרכים הכי חשובה והכי מרכזית בישראל הוא ישב סביב שולחן הממשלה כמעריך. הוא היה עם ראש הממשלה ושר הביטחון ראש המוסד וראש השב"כ רגע לפני שהם קיבלו את ההחלטות שלהם בנושאים שונים הוא ישב עם מקבלי ההחלטות של מדינת ישראל והופיע בפני וועדות חוץ וביטחון של הכנסת הוא מכיר את הפוליטיקאים ואת מקבלי ההחלטות במדינת ישראל.
לפני מספר חודשים צוטטו מאיר דגן ראש המוסד היוצא ויובל דיסקין ראש השב"כ היוצא שאומרים כי נתניהו ניסה לגנוב מלחמה. הרושם שאין להם אמון בראש הממשלה, לך יש אמון במקבלי ההחלטות במדינת ישראל?
"את בוגי אני מכיר מצוין הוא היה רמטכ"ל כשאני הייתי ראש אמ"ן עבדתי איתו הרבה מאוד שנים ואין לי ספק שהוא יהיה שר ביטחון טוב מאוד למדינת ישראל. יש לו ראיה אסטרטגית רחבה, יכולת תכנון והכרה אינטימית עם השטח ובעיותיו. לגבי השאר אני מעדיף לא להתייחס. יש היום קואליציה חדשה עם מרכיבים חדשים עליהם אני מעדיף לא לדבר, הם אמרו שהם ילמדו ואני מקווה שהם אכן ילמדו והתהליך הזה הוא תהליך העכשווי משמעותי לעם צריך לדאוג לבעיות המרכזיות שכרגע נמצאות על הפרק".
איך אתה רואה את זה שאדם כמו יאיר לפיד שהוא חסר ניסיון צבאי הולך לקבל החלטות חשובות בנושאים כל כך רגישים?
"הוא יהיה חבר בקבינט מדיני בטחוני והוא אמר שהוא ילמד את הנושאים אני לא רואה בזה בעיה, גם ח"כ אלי ישי היה חבר בועדת חוץ וביטחון ולא היה לו ניסיון צבאי עשיר והוא גם היה חבר בקבינט מדיני בטחוני ואני זוכר אותו לטובה מההופעות שלי בפני וועדת החוץ והביטחון. הוא ידע לשאול את השאלות הנכונות והחכמות וכל אדם שלא יודע והוא רוצה ללמוד זה דבר חיובי. הדברים האלו הם רלוונטיים בכל ממשלה שקמה בישראל. חברי הממשלה נשבעו אתמול אמונים למדינת ישראל והם ימלאו את תפקידם על הצד היותר טוב. נאחל להם ולנו בהצלחה".
לדעתו של פרקש, בפני ישראל שישה אתגרים מרכזיים. הוא מאמין בשילוב הנכון שבין 'עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל' בדגש על השילוב שביניהם. "לא ניתן ללכת עד הסוף ולטפל רק בשלמות אחת מבלי לראות ולהתחשב בשלושתם". פרקש סבור כי ששת האתגרים המרכזיים שהמדינה חייבת להתמודד עמם ולהתמקד בהם חייבים לבוא ממציאת נקודת האיזון הנכונה בין שלושת צלעות המשולש הזה. ששת האתגרים לדעתו הם: ביטחון, כלכלה, זהות יהודית, שלטון החוק, צדק חברתי, וחינוך. "אני גם מנחיל את זה לעובדים בחברה", סיפר פרקש, "אני עצמי עוסק בנתינה בצדקה. כל אחד חייב לראות עצמו מחוייב לתת כתף להתמודדות מוצלחת עם אתגרים אלה בעת הזאת. כך למשל אני מוצא זמן להשקיע בחינוך ולתרום לקהילה ולא להסתפק רק בניהול חברה והצלחתה. למשל מאז השחרור שלי מצה"ל אני תורם בחינוך נערים בכפר הנוער הדתי 'בן יקיר' שבכפר הרא"ה. מצוות הכרת הטוב מחייבת כל אחד מאיתנו".
פרקש חושף כי הוצעו לו מספר הצעות ללכת לפוליטיקה אולם הוא דחה אותם לעת עתה. "כרגע אני מעדיף לתרום לחברה ולקהילה בדרכים שבהם אני פועל".
סוגיית השוויון בנטל עולה כעת על השולחן, מה דעתך בנושא?
"משה רבנו פנה לשבט ראובן , גד ולחצי משבט מנשה באומרו "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה"? אני טוען שכל אחד צריך לתרום למדינה כפי יכולתו ועל כן יש למצוא את הדרך הנכונה לעשות זאת. הבעיה של צה"ל שיש מחוסר בלוחמים ויש עודפים בחיילי מנהלה. צריך לתת פתרונות כמו קיצור השירות הצבאי והקלת הנטל על אחרים. ומצד השני אני זוכר בחו"ל שכל אחד תרם כסף על מנת שהתלמיד החכם של העיר יוכל לשבת ולהמשיך ללמוד. אני חושב שזו חובה שנמשיך את המוסרות הזאת. אני חושב שזה חלק חשוב מעם ישראל אבל לא כולם מסוגלים ללמוד ולא כולם תלמידי חכמים. אני סבור שמי שהוא תלמיד חכם יש לאפשר לו ללמוד. אבל מי שלא שילך וייתן שירות הכי טוב לצבא, לקהילה ולחברה".
את עמדתך בנושא פולארד לא שמענו?!
"חשוב לסיים את הטרגדיה האנושית הזו ולהחזיר את פולארד הביתה. פולארד לא הזיק לאמריקה. אוסיף ואומר כי ההתעסקות התקשורתית בעניין פולארד מזיקה ופוגעת בסיכויי שחרורו".
