חיפושית זעירה הנוגסת בגזע העץ ומביאה לנפילתו מאיימת על שלום הציבור | העצים שבכל הערים מחדרה וצפונה לוקים בתופעה הגורמת לעצים להתמוטט ללא כל הודעה מוקדמת | כיצד נלחמים בתופעה?

העץ נראה נטוע במקומו, בעל גזע עבות המצמיד אותו אל הקרקע, ואז, בלי כל הודעה מוקדמת וללא סימנים מאיימים, הוא נעקר ממקומו ונופל ארצה בקול רעש גדול. נשמע לכם הזוי? זה קרה בכמה מערי הארץ וכעת מתברר כי מדובר בתופעה מתפשטת המהווה סיכון מוחשי על כל מי שעובר בסמוך לעצים.

קרא עוד:

[postim]

משרד החקלאות מתריע כי בערים שונות בישראל, עלולים בכל רגע ליפול עצים על עוברים ושבים. לדברי משרד החקלאות, זה עניין של זמן עד שעץ ייפול, והכל בגלל חיפושית אחת קטנה שאוכלת את העץ מבפנים, עד שהוא נרקב וקורס. לחיפושית קוראים חדקונית הדקל והיא תוקפת בעיקר עצי תמר, הנפוצים במיוחד ברחובות הערים השונות.

החיפושית הינה מין פולש שהגיע לארץ מהמזרח הרחוק. המדובר בחיפושית חומה עם חדק מוארך ובולט באורך 3.5 ס"מ לערך, הנחשבת לאחד המזיקים הקשים של עצי הדקל. זחלי החיפושית (שלב ההתפתחות שבין ביצה לחיפושית בוגרת) גורמים לעץ נזק קשה וממיתים אותו, נזק שאף קשה לגלות ולהתמודד עמו בזמן, היות ושלבי הנגיעות הראשוניים של העץ לרוב אינם ניתנים לגילוי. נקבת החדקונית נוחתת על צמרת הדקל, מכרסמת את אחת מכפותיו ויורדת לקודקוד הצמיחה, שם תטיל כמה מאות ביצים, מהם יבקעו הזחלים אשר יכרסמו את ליבת העץ עד לכדי השמדה, ריקבון וקריסה.

מקורה של החיפושית בדרום מזרח אסיה, משם התפשטה למרבית אזורי גידול דקל התמר ודקלי הנוי במדינות המזרח התיכון ואגן הים התיכון. התפשטות החדקונית מתרחשת בעיקר על ידי האדם בשל העברת חומר צמחי נגוע (חוטרים ודקלי נוי). זחלי החדקונית מכרסמים בתוך הגזע ובכתר הדקל, וגורמים נזק קשה ביותר, עד כדי נפילת כותרות או עצים שלמים וחיסול מטעים, פארקים ושדרות נוי. החיפושית מזיקה כאמור בעיקר לדקל הקנרי, אך היא החלה להזיק גם לעצי דקל אחרים דוגמת דקל התמר ודקלי קוקוס ופוטנציאל הנזק שלה גדול. תחילת מסעה של החיפושית בארץ היה במטעי התמרים בבקעה לפני כעשור ובאזורים האורבניים משנת 2009 עת נצפתה בנהריה.

משרד החקלאות מיפה את הערים שנמצאות בסיכון ממשי בשל התפשטות המזיק. על פי מומחי המשרד חיפה, נהריה, עכו, קריית שמונה, קריית טבעון ועמק החולה נמצאות בסיכון ממשי. ובעצם כל האזור מצפון לחדרה נתון למתקפה של חדקוניות, ולכן כל עצי התמר, ובעיקר עצי התמר הקנרי חייבים בטיפול ללא בדיקה מוקדמת. החדקונית נצפתה גם ביישובי עוטף עזה, וגם שם רצוי לטפל בעצים ללא בדיקה מוקדמת.

בצפון הארץ נרשמו מקרים שבהם חיפושיות נדדו לתמר המצוי (השכיח יותר בארצנו) חדרו לבסיס הגזע והפילו עצים במקומות רגישים ביותר.

אין המדובר איפוא בנבואות זעם, עצי תמר מצוי כבר קרסו ובמזל לא נפגעו עוברים ושבים. במהלך השנה שעברה (2012) החלו עצי תמר מצוי לקרוס, לדוגמה: בכניסה לקניון בקריית ביאליק, בחוף אכזיב ובקיבוץ כפר מסריק, לשמחתנו ללא נפגעים. בשל ההתפשטות ה"צונאמי" של חיפושיות שכאלה במהלך הקיץ הקרוב, חושש משרד החקלאות מהתגברות הקריסות של עצי התמר המצוי ברחבי הארץ.

כיצד מזיקה החדקונית? החיפושית מטילה בקודקוד הדקל כ- 300 ביצים. הזחלים שבוקעים מהביצים מכרסמים בבסיסי כפות התמרים עד לקריסתם והתייבשותם. עץ נגוע ללא טיפול יגיע למצב של מוות מלא ללא אפשרות שיקום בתוך 3 חודשים בלבד. מכל עץ כזה יופצו חיפושיות מזיקות נוספות. הזחלים הם באורך 3 ס"מ ללא רגליים בצבע צהוב עם ראש חום ומבריק.

כיצד כל אחד מאתנו יכול לזהות עץ נגוע? עצי דקל נחשבים כעצים סימטריים מאוד. כותרת של עץ נגוע נטויה על צידה, ולמעשה נפגעת הסימטריות הייחודית של הדקל. סימן בולט הוא התייבשות כותרת העץ. עץ פגוע קשות או מת ייראה כסתור ולא מסורק, ענפיו שמוטים על הקרקע כמו מטרייה סגורה. בעץ שהחל להיפגע ייראו כפות דקל שמוטות, כרסום בבסיס הכפות, ולעיתים פקעות גולם בבסיס הכפות.

איך מטפלים? ניתן להציל את העצים בטיפול נקודתי יעיל במסגרתו מרססים את קודקוד העץ בנקודת מוצאן של כפות התמרים. הרשויות המקומיות, במסגרת הטיפול בעצי העיר, אמונות גם על הטיפול המניעתי בחדקונית.
שמעון ביטון, מדריך הגנת הצומח בשה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע) במשרד החקלאות: "יש סימנים מקדימים שהעץ נגוע ושהוא עומד ליפול, ורצוי שהציבור יכיר את הסימנים, כך שיוכל להתריע בפני הרשות המקומית".

 

חדקונית מגיחה מפקעת גולם (צילום: שמעון ביטון)

חדקונית מגיחה מפקעת גולם_שמעון ביטון