נס חותם פך השמן: רשות העתיקות גילתה חותם אבן מיוחד, אשר עליו חרוטות המילים ההסטוריות, שיצרו את נס החנוכה: "טהור להשם". החותם כתוב בארמית ומתאים לכל תיאורי הגמרא והתלמוד כיצד נשמרו פכי השמן בטהרה.
קרא עוד:
[postim]
הממצאים המדהימים ועוד יותר בשל תזמונם המופלא, התגלו בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות מתחת לקשת רובינסון שבגן הארכיאולוגי של ירושלים. שם נחפרו שכבות העפר שכיסו את יסודות הכותל המערבי, כ-15 מ' מצפון לפינה הדרומית מערבית של הר הבית. שכבת עפר זו, שמעליה הונח ריצוף הרחוב ההרודיאני – הוא הרחוב הראשי של ירושלים בימי הבית השני – מתוארכת לשלהי ימי בית שני.
לפתע נמצא: "טהור להשם"
וכמו בסיפר נס החנוכה, בתוך החפירות, לפתע הוא נמצא: במהלך הסינון התגלה חפץ זעיר בגודל כפתור, כשני סנטימטרים קטרו, עשוי טין, ועליו טבועה כתובת בארמית המורכבת משתי שורות – בשורה העליונה "דכא", ומתחתיה "ליה" = טהור להשם. ("דכא" או "דכי", טהור בארמית)
ככל הנראה, טביעת חותם זו היא כנראה מן הסוג המכונה במשנה (שקלים פרק ה א-ה) בשם 'חותם'. "ככל הידוע לנו, זו הפעם הראשונה שחפץ כזה או דומה לו מתגלה בחפירות ארכיאולוגיות, והוא מהווה עדות ארכיאולוגית ישירה לעבודת המקדש בימי הבית השני". טוענים מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, הארכיאולוגים אלי שוקרון מרשות העתיקות ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה.
מסכת שקלים מספרת על החותם: "מי שהוא מבקש נסכים, הולך לו אצל יוחנן שהוא ממונה על החותמות, נותן לו מעות ומקבל ממנו חותם, בא לו אצל אחיה שהוא ממונה על הנסכים ונותן לן חותם ומקבל ממנו נסכים". אין ספק כי מדובר בממצא מרגש ביותר."
ארבע חותמות
המשנה במסכת שקלים מוסיפה ואומרת כי "ארבעה חותמות היו במקדש, וכתוב עליהן: עגל, זכר, גדי, חוטא. בן עזאי אומר: חמישה היו, וארמית כתוב עליהן".
במסכת שבת פרק ב: דף כ"א מתואר נס פך השמן עם מציאתו הניסית של חותם שכזה. פך השמן היחיד הטהור שהתגלה במקדש לאחר ניצחון החשמונאים על היוונים, היה 'מונח בחותמו של כהן גדול' – כלומר: החותמת העידה על כך שהשמן טהור וניתן להשתמש בו בבית המקדש. פך שמן זה היווה בסיס לנס חנוכה בכך שהספיק להדלקת המנורה למשך שמונה ימים.
בנוסף לחותם המדהים, התגלו במקום ממצאים נוספים המתוארכים לימי הבית השני, חלקם אף קדומים והם מימי החשמונאים – כגון נרות שמן, סירי בישול עשויים חרס ופכית כישור-שהכילה שמנים ובשמים, וכן מטבעות של רבי יוחנן הורקנוס ולהבדיל, אלכסנדר ינאי .
