יותר מעשור לאחר שהחל מאבקם של לוחמי הקומנדו הימי ולוחמי יחידות אחרות בחיל הים דחה בית המשפט המחוזי בחיפה היום (שני) את עתירתם של 70 תובעים, ביניהם לוחמי השייטת, שטענו כי חלו במחלות קשות לאחר שבמהלך שירותם הצבאי באו במגע עם מי נחל הקישון.
קרא עוד:
[postim]
"טענותיהם של התובעים, שמחלותיהם באו להם מן החומרים המזיקים אליהם נחשפו בעת שבאו במגע עם מי הקישון, לא הוכחו", קבע השופט, ד"ר עדי זרנקין.
בהחלטתו קבע השופט כי "התובעים אינם מהווים קבוצה הומוגנית, הן לגבי סוג פעילותם באזור הקישון, וחשיפתם הנטענת אל מימיו, והן לגבי המחלות בהן חלו".
עוד קבע השופט כי "האמירה, או הטענה, כי מאן דהוא חלה בסרטן, משום שנחשף לחומר מסרטן הינה אמירה פשטנית", והסביר, כי "כל עוד לא נבחן סוג מחלת הסרטן, מהם גורמי הסיכון אשר ידועים למחלה ספציפית זו, מהי תצורת החשיפה הרלוונטית אשר נקשרה כגורם סיכון למחלה זו, באיזה מידה נחשף החולה לחומר המסרטן בתצורתו הרלוונטית, ומהם גורמי הסיכון האחרים הקיימים אצל אותו חולה, לא ניתן לקיים דיון של ממש בשאלת הקשר הסיבתי בין החשיפה למחלה".
בנובמבר 2002 קבעה ועדת שמגר כי לא ניתן למצוא קשר ישיר בין הקישון, הנחל המזוהם והחומצי ביותר בישראל, לבין ריבוי מקרי מחלת הסרטן בקרב צוללים שהתאמנו בו. רק שמגר עצמו, בדעת מיעוט, קבע: "ישנו קשר סיבתי והגיוני בין מצב הקישון למחלת הסרטן אשר פגעה בחיילים".
עם זאת, הוועדה מתחה ביקורת קשה על צה"ל ששלח את הלוחמים להתאמן בנחל והתעלם מהנחיית רשויות הבריאות ואיכות הסביבה שאסרו על כך מפורשות. בעקבות הממצאים הוכרו הלוחמים החולים כנפגעי שיקום.
שש שנים לאחר מכן החליט משרד הביטחון על בדיקה מחודשת לזכאות הפיצויים והקים את ועדת שני. הוועדה הקשיחה את הכללים. ב-2010 נקבע כי צה"ל יכיר רק בצוללנים שהתאמנו במי הקישון במהלך שירותם הצבאי משנת75' ואילך, ושההכרה תינתן רק בתנאי שלקו במחלות ממאירות מסוג ספציפי.
בנוסף לכך, על הנפגעים היה להוכיח שלא היו חשופים לגורמי סיכון אחרים בחייהם האזרחיים, בהם עישון או חומרים מסוכנים. המסקנות עוררו תדהמה וזעם בקרב החולים ומשפחותיהם. תביעות הוגשו לבתי המשפט, ודרך ארוכה ומשפילה הפכה ללחם חוקם של צוללי קישון שהסרטן פרץ בגופם לאחרונה.
