האם זה יכול לקרות גם לכם? האם אפשר למנוע מקרי הונאה בכשרות? >> הפועל שהביא שומן כבש מהכפר, העופות שמתו משפעת העופות ובעל החנות שנקלע לקשיים כלכליים וביקש לעגל פינות >> מערכות הכשרות מתקשות להתמודד עם מקרי מכירת והאכלת טריפות וטוענות: המדינה צריכה להקצות תקנים למפקחי כשרות >> וגם: כך משפיע ההבדל בין כשרות הרבנות לכשרויות הפרטיות על מקרי ההונאה.

זה התחיל כמו תמיד. ביקורת שגרתית של אנשי יחידת האכיפה של מחלקת ההונאה בכשרות ברבנות הראשית לישראל יצאה לדרך בעקבות טיפ אמין שקיבלה ופשטה על חנויות הבשר בקרית גת במטרה לוודא את מקורות הבשר שהן מוכרות. אבל שום דבר בתוצאות שהתגלו, לא היה שגרתי. בפשיטה שנערכה על אטליז "עוף גת" בעיר התגלו במקרריו כשלוש מאות קילוגרמים של בשר טרף שמקורו ברשות הפלסטינית, בשר שנמכר לתושבי העיר היהודיים והכשיל רבים מהם במהלך התקופה האחרונה באכילת בשר פיגולים.

קרא עוד:

[postim]

למרות חשיפת הבשר הטרף בחנות, נודע ל'משפחה' כי עד אתמול תעודת הכשרות מטעם הרבנות הראשית לקרית גת  נשארה תלויה על הקיר במקום. ביום שישי האחרון הגיע לבעלי החנות המכתב הרשמי על הסרת הכשרות, אבל גם הוא לא הבטיח את הסרת התעודה על ידי בעלי האטליז.

ועדיין הסיפור המלא חמור לכאורה הרבה יותר. לטענת גורמים במערכת הכשרות קיימת בעיה כללית של בעלי חנויות שמערימים על הרבנות בעיר. לטענת שמואל גובנר, אחד מעסקני העיר, הסיבה היא חוסר בכח אדם וקיומו של משגיח אחד בלבד על עסקים רבים: "זה תקופה ארוכה אני מתריע על כך שהכשרות שמעניקה הרבנות הראשית בעייתית" הוא אומר "יש לי הוכחות ברורות לקביעה הזו, המגובים גם בדו"ח מפורט של הרבנות הראשית. בעלי עסקים בעיר הנמצאים בהשגחת הרבנות הראשית, מספרים על משגיח אחד ויחיד שחולש לבדו על כחמישה עשר עסקים בעיר מה שגורר מצב שבפועל אין השגחה צמודה על מרבית העסקים בעיר. מזה תקופה ארוכה אנחנו מבקשים מכל מי שיכול לפעול בנושא, שיוביל מהפכה במערכת הכשרות בעיר אך לצערי הדבר לא קרה עד לרגע זה".

לדבריו, כבר לפני כחודש, נשלח מכתב מפורט בנושא, כולל מידע בדוק לגבי אטליז 'עוף גת' לרב הראשי לישראל, הגאון רבי דוד לאו, האחראי על תחום הכשרות. בישיבה מיוחדת שנערכה בנושא הוחלט למנות אחראים חדשים על תחום הכשרות אבל רק אם תהיה הוכחה ברורה שאכן מדובר במכשול כשרותי לכל דבר או שתתרחש מעידה נוספת. "אבל למרות שכבר אז היה מדובר בחשד סביר, הם לא מיהרו להגיע למקום כדי לאשש או לבטל את החשדות הללו, ורק לאחר שהגיע אליהם מידע מהימן הם הגיעו לאטליז ואכן ראו מה שראו".

ניסינו להשיג את תגובת רב העיר האחראי על מחלקת הכשרות, הרב שלמה בן חמו, לדברים, אך הוא שיחה טלפונית שקיימנו עמו העלתה שהוא אינו  חש בטוב ולכן לא יכול לשוחח בנושא.

זיו מאור, דובר הרבנות הראשית לישראל, מסר בתגובה: "המכתב שהתקבל משמואל גובנר נשא את התאריך ז' בכסלו והגיע ללשכת הרב הראשי בטז' בכסלו. יום למחרת הוא הועבר לראש אגף הכשרות, הרב יעקב סבג. הרבנות נקטה שורה של פעילויות  כדי לברר את הדברים, ובין היתר נשלחו פקחים והועברו דו"חות לרבנות קרית גת, ואז התפוצץ הסיפור עם האטליז. חשוב לציין כי גם לפני שהמכתב הגיע לידינו היו דו"חות ובקרות של הרבנות הראשית שנשלחו לרבנות קרית גת, והרב סבג העביר מכתב דחוף לרב הראשי הרב דוד לאו למנות מפקח במשרה מלאה בקרית גת, תוך שההנחה שלנו היא שהדבר יפתור את בעיות הכשרות בעיר. לאחר שהתגלה הבשר הטרף באטליז עוף גת, הכשרות הוסרה והתעודה נלקחה מהמקום על ידי האנשים שלנו על פי הנוהל המקובל. בעקבות האירוע החמור של האטליז התקבלה המלצתו של הרב יעקב סבג למנות למחלקת הכשרות קרית גת מפקח כשרות קבוע. אנחנו מאמינים שתוספת כח אדם זו תביא לשיפור ניכר של מערך הכשרות בעיר".

בשר שהתעלם

בסמיכות מקרים התברר השבוע האחרון כשבוע רווי שערוריות כשרות. מספר ימים לאחר גילוי הבשר הטרף בקרית גת, נתפסו ביום רביעי האחרון, עופות ופרגיות בעלי כיתוב ערבי באולמי ארגמן, הנמצאים ברחוב בית הדפוס בשכונת גבעת שאול בירושלים. האריזות בעלות בשר הפיגולים נמצאו בידיו של אחד הפועלים הערבים העובדים באולם שניסה להבריח את הסחורה מתחת לאפם של המשגיחים ששהו במקום, מטעם בד"צ 'בני ציון' ומטעם הרבנות ירושלים. בעל האולם שהוזמן לשימוע טען בתחילה שמדובר בבשר לשימוש אישי של הפועל הערבי, אך גרסתו לא התקבלה ושתי תעודות הכשרות שלו נשללו על אתר.

 "לבעל אולמי ארגמן לא הייתה בשנים האחרונות כל תעודת כשרות של רבנות ירושלים", אומר ל'משפחה' הגאון רבי אליהו שלזינגר, הרב הפוסק ברבנות ירושלים. "הוא הסתפק בהכשר שהעניק לו בד"צ 'בני ציון' של הגאון רבי בן ציון מוצפי, ולמעשה עבר על החוק שמחייב קודם כל קבלת תעודת כשרות מהרבנות לפני כל פניה לבד"צ פרטי. בעל האולם קיבל קנסות רבים בשל כך, ולכן הוא פנה לפני מספר חודשים לרבנות ירושלים ובקש תעודת כשרות רגילה, לא מהדרין. חתמנו עמו על חוזה, והכנסנו משגיח מצוין לעבודה באולם, שאכן תפס על חם, ביחד עם המשגיח השני של 'בני ציון', את הפועל הערבי שהביא שקיות של עופות בעלות הכיתוב הערבי. ממידע שהגיע אלינו מקורות שונים התקבלה תמונה לפיה בעל העסק נקלע לקשיים כספיים ולא יכול היה לקבל בשר מהספקים המורשים, ולכן חיפש דרכים אחרות. כמובן, תעודת הכשרות שלו נשללה מיד גם על ידינו וגם על ידי הרב מוצפי".

התרמית החמורה הזו מעלה שאלות קשות: האם מדובר בעשב שוטה, בודד, שהתגלה מיד, או שזה תקופה ארוכה הציבור נכשל בשוגג במאכלי טרפה, רק שבעל העסק עדיין לא נתפס? ומה שיותר משמעותי: האם מדובר בקצה הקרחון של בעלי עסקים נוספים המבריחים מתחת לאפם של המשגיחים בשר פיגולים או מוצרים אחרים ללא כשרות?

"אני מאמין ומקווה מאוד שזו הייתה הפעם הראשונה והיחידה", משיב הרב שלזינגר. "בהחלט יש מצב של מאה אחוזים בכשרות. בעצם זוהי המהות של כשרות, כי 99% בלבד זה לא כשרות בכלל. יש לנו משגיחי כשרות בכל האולמות בירושלים, והם עובדים במשמרות לפני הצהריים ואחרי הצהריים, כאשר במקרים רבים ישנם מדי יום שלושה משגיחים, המכסים את כל שעות הפעילות. בעלי האולמות והמסעדות חותמים על חוזה משפטי לכל דבר, המחייב אותם לשמור שבת וכשרות ברמה הגבוהה ביותר, ויש הקפדה חסרת פשרות על כל מה שהמשגיח דורש. אי אפשר לפקח בצורה הדוקה יותר. גם הציבור הרחב מסייע לנו מאוד, ומתריע באוזנינו על כל מכשול, או משהו שנראה כמכשול, ואנו מטפלים בכך מיד. משגיח טוב בודק את כל הסחורה ולא מסתפק רק בבדיקה מדגמית או שטחית, והמציאות מוכיחה שמי שמרמה פעם ופעמיים ייתפס לכל המאוחר בפעם הנוספת שהוא יעז להסתכן. יתרה מכך: בעלי האולמות ברובם הגדול יודעים היטב שאם ייתפסו פעם אחת הכשרות תישלל מהם לחלוטין ולמעשה הם יסתמו את הגולל על פרנסתם.  אפילו עיכוב קל במתן תעודת כשרות, לעיתים בשל סיבה טכנית גרידא,  גורם לבעלי העסקים נזק של אלפי שקלים, והם באים אלינו בדמעות ומתחננים שנחזיר להם את התעודה.

"לגבי אולם ארגמן, מדובר אכן בקשיים כספיים שהובילו אדם למחוזות הללו. אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, ואין שטות גדולה ממעשה כזה".

>>>איך מונעים מצבים כאלו?

"במקום שישנו חשד יש אמצעים. אפשר לשים מנעולים על המקררים למשל וישנם מקומות רבים שאכן אנחנו נוקטים דרך כזו, בעיקר כאשר ישנו חוסר אמון בין המשגיח לבעל העסק. במקרה של אולם ארגמן לא היה מצב שהצביע לכאורה על חשד, אבל בהחלט ייתכן שנחליט על נוהל כזה בכל המקומות שאנו משגיחים בהם".

>>> מה גורם לבעלי עסקים לנסות לרמות? בתקשורת החילונית יש טענה שמחירי הכשרות הגבוהים אחראים לתופעות כאלו…

"אכן, מדובר בסוגיה קשה. מוצרי הבשר בכשרות מהדרין יקרים הרבה יותר מאשר בכשרות רגילה, אבל יש לכך סיבה. יש צורך בעוד אנשי צוות רבים, מפקחים ובודקים, ואפילו משגיחים לפני השחיטה, שלא יזרקו את העופות. גם הליין הוא יותר איטי, וכל אנשי הצוות הרבים זקוקים למשכורת, והכל נופל בסוף על הצרכן. בשונה מאחרים, לנו ברבנות אין כל רווח כלכלי ממחירי השחיטה, אבל כדי להוזיל עלויות הנהגנו סוג שלישי של תעודת כשרות למוצרי בשר: כשרות מהודרת, בשונה מכשרות רגילה וכשרות מהדרין. כשרות מהודרת פירושה – שכל העסק הוא בכשרות מהדרין, חוץ ממוצרי הבשר שהם בכשרות מהודרת של רבנות. חשוב גם לציין שמקרי תרמית קרו גם בבד"צים, אבל הפרסום שלהם היה נקודתי יותר, רק לציבור החרדי, בעוד אנחנו מחויבים לפרסם בכל הערוצים הכלליים כדי להציל את הציבור הרחב ממכשול".

 דעת בעל בית

ומה אומרים ברבנות הראשית לישראל על הממצאים החמורים הללו?

"לגבי קרית גת, אנחנו ממתינים עדיין להודעה רשמית של הרבנות, אך על פניו מדובר בממצאים קשים", אומר ל'משפחה' הרב רפי יוחאי, מנהל תחום האכיפה בכשרות ברבנות הראשית לישראל. "כדי למדוד עד כמה מדובר בתופעה שולית או חלילה רחבת היקף, מומלץ להביט בעדכוני הכשרות שאנו מוציאים מדי תקופה. הממצאים מעידים שהמקומות שנתפסו כמוכרי בשר פיגולים  נספרים על אצבעות יד אחת בשנה, אם כי כמובן באשר למוצרים אחרים ישנן רמאויות רבות נוספות. כשהדברים מתגלים, הדבר נעשה הודות למערכת של הזנה הדדית של הרבנות המקומית והארצית, כולל גם משגיחי כשרות חיצוניים של בד"צים וכמובן פניות של אזרחים ששואלים שאלות, מציבים עובדות וכך אנחנו מגיעים למידע חשוב ומבררים אותו".

>>>איך קורה שעסק בהשגחה מהודרת מעז לעשות דבר כזה?

"לא פעם מדובר בלחץ כלכלי של בעל העסק, כפי שארע באולמי ארגמן. גם הסיפור של בשר הפיגולים שהוגש לאורחי בית הנשיא באירוע לפני שנה וחצי היה בשל לחץ של זמן, שהביא את השף להשלים ציוד ממטבח באבו גוש. אין ספק שהמחיר של הבשר הטרף לעומת הכשר הוא פרמטר לא מבוטל. בכל משחטה ובית מטבחיים ישנו גם בשר טרף, השאלה היא מה עושים עם הטרף הזה. ככל שיש קליינטורה גדולה יותר שתקלוט אותו  כך יש חשש מועט יותר מהונאה. לכן, הצבנו שורה של בדיקות ותנאים שעומדים בפני בעל עסק שמתעסק בבשר, כמו תעודות משלוח חתומות, חותם בתוך חותם ועוד, כאשר כל סטייה מגלה ישר את התרמית".

>>> האם העובדה שבעלי העסקים הם המעסיקים הישירים של משגיחי הכשרות מטעם הרבנות, מונעת מהם לדווח על חריגות מחשש שהם יאבדו את מקור פרנסתם?

"ללא ספק, ממשגיח כשרות נדרשת מסירות נפש לא פשוטה ויום יומית, כאשר העובדה שהוא עלול לאבד את פרנסתו היא ניסיון לא פשוט. יש בכך בעיה מובנית ולא פשוטה, אבל רוב רובם של המשגיחים לא יהססו לוותר ביודעין על פרנסתם ובלבד לא להכשיל את הרבים, אם כי ייתכן מאוד שיהיה "עיגול פינות" ברמה מנהלית בלבד, כמו מספר שעות ההשגחה וכדומה.

"לעצם העניין, אין לנו כרגע אפשרות להעסיק את כל המשגיחים כעובדים של מערכת הכשרות ולא של בעלי העסקים, למרות שללא ספק זה יהיה הדבר הטוב ביותר. אבל זה לא אפשרי כיוון שיש צורך עבור כך בתוספת תקנים של עובדי מדינה. כרגע המדינה לא מאפשרת לנו לקבל כל כך הרבה תקנים, ולכן אנחנו מחפשים נוסחה אחרת, להעסיק את המשגיחים בצורה שתבטיח את עצמאותם המלאה. חשוב לציין שגם בבד"צים המשגיחים תלויים רבות בבעל העסק, מכיוון שלא תמיד הם מקבלים את שכרם מהבד"צ, וגם במקרים שכן, אם העסק נסגר הם יישארו לעתים ללא פרנסה".

שאלה של כסף

ואכן, בדיקה שערכנו בקרב משגיחי כשרות מעלה שיש הרבה מאוד מקום לרמאויות, למרות ההשגחה שמנסה לסתום את כל הפרצות.

"אף פעם אי אפשר לדעת כשבעל עסק נתפס האם מדובר ברמאות בפעם הראשונה עבורו", מספר לנו משגיח כשרות ותיק העובד בעיקר בשטח המלונאות. "אני בעצמי תפסתי לא פעם בשר פיגולים שהוברח מהמשולש על ידי הפועלים הערביים, והגיע ישירות למטבח המלון עליו אני משגיח. באחת הפעמים היה זה שומן לשווארמה, שבאותה העת היה מחסור ממנו. הפועל הערבי הבטיח לשף לדאוג לו לשומן כבש מהכפר, וכבר למחרת הוא הביא את הסחורה ברכבו הפרטי. קרו לי מקרים שבהם תפסתי ברגע האחרון ממש עופות שאפילו לא נשחטו אלא הומתו בצורה אחרת, אם זה משפעת העופות או מחיסולים. לולא הערנות שלנו האורחים היו משלמים גם מחיר בריאותי כבד, בלי לדעת אפילו על כך".

"הכל שאלה של כסף", אומר המשגיח ללא היסוס. "ההבדל בין בשר חלק לטרף או אפילו לכשר בהשגחה רגילה – גדול. מדובר בפער ענק של מאות אחוזים במחיר, מה שהופך את העסק למשתלם הרבה יותר. יש גם מקרים שבהם יש אורחים לא צפויים במלון, והטבח פותח את המקרר ומגלה לחרדתו שאין מספיק סחורה. אם זה קורה ביום שישי בבקר, והמלון ממוקם אי שם בגליל או בצפון, הדבר הפשוט ביותר הוא לפנות ליצרן מקומי ולרכוש את הסחורה, במקום לספקים בבני ברק".

"טעות גם לחשוב שהבעיה נעוצה רק בבשר", הוא ממהר להדגיש. "לא פעם תפסנו את הפועל הערבי מדליק את האש ומכשיל את כל האורחים בבישולי עכו"ם. היו גם מקרים רבים שבהם התערבבו כלי הבשר והחלב, וגילינו זאת רק לאחר שהאורחים חיסלו את המלאי בצלחות בחדר האוכל. במקרים אחרים, מדובר בירקות עליים מגידול מיוחד שהם יקרים למדי, ומנהלי המטבח מנצלים רגע שהמשגיח יוצא ומוציאים חבילת עלי ירק מגידול רגיל".

תקופת צינון

"לא עכברא גנב אלא חורא גנב", מגדיר את הבעיה הרב רפאל מנת מכשרות 'שארית ישראל'. "הדברים הללו קורים בדרך כלל במקומות שעומדים בהשגחת הרבנות, כאשר גם בכשרות הזו ישנן רבנויות מחמירות יותר או פחות. גם אם המשגיח נמצא במקום עד שעות הצהריים וחוזר בערב, לאירוע, עדיין ישנן הרבה שעות של אי השגחה, ואז בעל העסק יכול לעשות דברים רבים אסורים. לעומת זאת, בבד"צים בדרך כלל יש משגיח צמוד כל זמן שהמטבח פתוח, ואז אפשרויות ההברחה נעשות קשות יותר ויותר, אם כי מדי יום אנחנו תופסים רמאויות שונות, ברמות פחותות אמנם, אך משגיח שיאמר שאצלו הכל חלק הוא פשוט לא משגיח. אני אישית גם תפסתי פעם בשר פיגולים שהוברח למטבח של מלון על ידי פועל ערבי".

" משגיח צריך להיות אדם חזק, שאינו חת מפני איש" אומר מנת. "בפועל, אם למשגיח יש גיבוי ממנהלי המערכת הוא לא יהסס להתריע, אבל במקרים רבים, גם כאשר המשכורת שלו משולמת ישירות מהבד"צ, ייתכן שהוא יישאר מחוסר עבודה זמן רב עד שיימצא עבורו מקום חלופי, ובהחלט יש בכך ניסיון לא פשוט".

"פרצה קוראת לגנב", מסכים עם הדברים גם הרב רפי יוחאי. "היו לנו מקרים נוספים שבהם תפסנו רמאויות חמורות מצד יצרנים או בעלי שירותי הסעדה. פרסמנו זאת כמובן, אבל לא תמיד הפרסום הזה מגיע לכותרות הראשיות, כפי שהיה השבוע. אנו חייבים להדגיש שמדובר כמובן במיעוט, אבל הוא קיים.

>>> להערכתך, ישנם מקרים רבים מאוד שפשוט לא נתפסים?

"התורה לא ניתנה למלאכי השרת. ברגע שאנו מקבלים דיווח, אנו נכנסים מיד לפעולה, כפי שעשינו השבוע. לצערי, לפעמים מדובר רק לאחר מעשה, לאחר שאנשים נכשלים.

>>>  אחרי שתעודת הכשרות של הקייטרינג נשללה, הם יכולים לנסות להשיג תעודה חלופית, אולי של כשרות אחרת?

"כאן הדברים ברורים וחד משמעיים. בכל מקרה של שלילה בעקבות החדרת מוצרי טרפה אין החזרה מיידית. העסק  צריך לעבור תקופת צינון משמעותית עם שינויים פרסונליים בתוך העסק, ורק אז הדברים נשקלים במלוא הרצינות. בכל מקרה כזה הדברים מגיעים אלינו, כך שאין אפשרות לעקוף את הרבנות שנתנה את הכשרות ולפנות לרבנות אחרת".