סוגיית הממ"ח (מרכז מיון חרדי) שישמש "בקו"ם חרדי" עוררה סערה בקרב הציבור התורני, גדולי ישראל יצאו בהכרזות חדות נגד החלטת הצבא להקים מרכז ל"שטיפת מוח ציונית" לבחורים המתייצבים לצו ראשון.
על פי התוכנית המקורית היו הבחורים אמורים לצפות בסרטוני הסברה ותדמית שיופקו במיוחד עבור בני הנוער החרדי תלמידי הישיבות.
לאחר שנוכחו בהתנגדות העזה, נערכה סדרת פגישות בין בכירים בצה"ל ועסקני הציבור החרדי, במסגרת ההבנות השקטות בין הצדדים סוכם כי כל עוד לא יפעלו הממ"חים יתירו הרבנים את התייצבותם של בחורי הישיבות לצו ראשון.
מאחורי הקלעים המשיך צה"ל לבנות חלופות לשכנוע הצעירים החרדים להתגייס, מתכונת הממ"ח שונתה ועודנה: קצינים מיוחדים שיעברו הכשרה יערכו ראיון אישי עם המלש"בים החרדים ובמהלכו ינסו לשכנעם ולהשפיע עליהם להתגייס לצה"ל.
התוכנית המוגמרת נחשפת היום: החל מהחודש הבא, יוצבו בלשכות הגיוס מראיינים ייעודיים שישוחחו עם המלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) המשתייכים למגזר החרדי.
שני אע"צים (אזרחים עובדי צה"ל), בוגרי תואר במדעי ההתנהגות ובעלי קירבה אישית למגזר החרדי, יוצבו בלשכת גיוס תל השומר ולשכת הגיוס ירושלים, שם ישוחחו עם הצעירים בשפה המותאמת לעולמם במסגרת הריאיון המתבצע לבנים בצו הראשון.
"פיתחנו את הראיון המיוחד בכדי שיחליף את הראיון האישי, ויהיה מותאם להוויה של בוגר ישיבה, שהוא מלש"ב בעל עולם מושגים אחר משל נער חילוני בן גילו", סיפרה לאתר צה"ל רע"ן פיתוח מערכות מיון בממד"ה (מחלקת מדעי התנהגות), סא"ל פישר.
שני המראיינים החדשים עברו הכשרה מיוחדת שנבנתה עבורם, ואף סייעו בבניית כלים ומדרגים תואמים לאוכלוסייה הייחודית. "הראיון הזה נועד לבדוק את ההסתגלות הצפויה לשירות הצבאי", הסבירה סא"ל פישר.
זהו העיקרון העומד גם מאחורי הראיון האישי אותו עובר כל גבר בהגיעו לצו הראשון – בדיקת פוטנציאל ההסתגלות לשירות, והתאמתו למסלול קרבי כתוצאה מכך. ההבדל בין הראיונות טמון רובו ככולו בדרך ניהולו.
קרא עוד:
[postim]
"המראיין יפעל מתוך היכרות עם עולם המושגים שלהם", ציינה רע"ן פיתוח מערכות מיון. "לדוגמה, בעולם הישיבות החרדי כל דבר שאינו תורה נחשב ביטול תורה. זה משתנה מחצר לחצר, אך ישנן חצרות בהן אסור גם לעסוק בספורט", פירטה סא"ל פישר.
עוד התייחסה רע"ן פיתוח מערכות מיון בממד"ה לנטיית בחורי הישיבה להעדיף את דעת הרבנים. "לא בהכרח יש להם דעה עצמאית, במובן שהרצון האישי הוא משני להנחיות והתוויות הרב. אם אשאל נער כזה מה דעתו בנושא מסוים, תשובתו תהיה 'דעת הרב'", הסבירה. לכן עלה הצורך להתאים את אופן הריאיון, את המראיין ואת תוכן השיחה.
לאחר תקופת החגים הקרובה יחלו האזרחים את עבודתם בלשכות הגיוס – אחת היא הגדולה ביותר בארץ והשנייה קולטת רבים מבני המגזר החרדי. "זה ראיון מיוחד עם אוכלוסייה מיוחדת. לכן נדרשים לנו אנשים מסוימים שנבחרו בקפידה", סיכמה סא"ל פישר.
אשר יגורנו בא, כעת מובן יותר ויותר דעת הרבנים לאסור כליל את ההתיצבות בלשכותיהם של המנסים לצוד את נפשינו.
אתה באמת חושב שלא יקחו את זה בחשבון גדולי ישראל? תפסיק להיות תמים, אם יראו בזה בעיה יורו באמת לא להתייצב, ואלו שנוטלים לולב בר"ח אלול לא אמורים להיות "גדולי ישראל" יש זמן ועת לכל חפץ, ותמיד יוכלו להורות לא להתייצב לכשיצטרכו.
מי אתה בכלל להחליט על דעת הרבנים בצד זה או בצד זה?
האם שאר הרבנים לא ידעו שיש אפשרות שיעשו פעולות והשתדלות לתפוס בחורי ישיבות לצבא? הלא כל מה שאמרו ש"בינתיים" כן יתייצבו!
ומה זה שונה מכל מחלוקת בין הפוסקים, האם אתה יכול להכריע בין ר' מאיר ור' יהודה?
ולמה בכל ויכוח בין גדולים נעשה מזה פוליטיקה? יש לנו כבר בעיות מספיק, ולמה לנו גם החורבן של המחלוקת?
אנא לא להיגרר לשוליים ואנשי תקשורת ומחרחרי ריב, הרוצים ללבות אש המחלוקת במחנינו !!
האם הרבנים שלך חשבו מה זה לבחור ישיבה לשהות אפילו רק שבועיים בכלא עם חילונים מתועבים שכל דיבורם הוא זוהמא וניבול פה? אפשר להתקלקל מזה יותר מאשר משירות צבאי.
אתה צודק שיש כאן מחלוקת בין רבנים אבל יש כלל הלך אחר הרוב וכמעט כל גדולי הדור הורו לה תיצב וזה יהודה התכוון לא להכריע אלא לומר יחיד ןרבים הלכה כרבים
למגיב האחרון על יחיד ורבים, בררתי אצל יודעי הקורות, וגם בזמנו של הרב קוק היה הגרי"ח זוננפלד מהמיעוט, ורוב ככל אנשי הישן תמך בהרב קוק [ביניהם הגאון רבי דוד בהר"ן] וגם גדולי תורה ענקיים כהאור שמח והגרצ"פ פרנק ועוד רבים וטובים תמכו בו, והמיעוט של הגרי"ח זוננפלד היה מוגדר כקיצוני ועוד כינויים מפליגים. כך שיתכן מאד וההיסטוריה חוזרת על עצמה.
תמוה מאוד מה שכתבת שיש כאן יחיד ורבים, כי איך בדיוק זה נמדד? האם לקחת בחשבון כל הרבנים שבצד זה או בצד זה?
ולמעשה כל אחד חייב לנהוג כדעת רבותיו, וכל אחד יבין שזה פשוט וויכוח איך לנהוג, ואלו ואלו דברי אלקים חיים. וככה הכל על מקומו יבוא בשלום, וחסל סדר המחלוקת.