בעוד אלפי חיילי צה"ל פועלים ברצועת עזה כנגד ארגוני הטרור, ראובן (רובי) ריבלין הושבע בטקס צנוע לתפקיד נשיא המדינה העשירי של מדינת ישראל. ריבלין החליף את הנשיא היוצא שמעון פרס, שכיהן בתפקיד במשך שבע שנים. הח"כים הערבים החרימו את הטקס.

נשיא חדש: ראובן רובי ריבלין הושבע הערב (חמישי) לתפקיד נשיא המדינה והחל באופן רשמי לכהן כנשיא העשירי של מדינת ישראל. שמעון פרס סיים את תפקידו ויחזור לתל אביב.

בשעה 17:30 צעד ריבלין בטקס מצומצם למשכן הכנסת כאשר סקר את משמר הכבוד ומשם נכנס לפגישה עם הנשיא היוצא שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר האופוזיציה בוז'י הרצוג ויו"ר הכנסת יואל יולי אדלשטיין.

בין היתר משתתפים בכינוס: רבה של תל אביב הגאון רבי ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו, רבה של מגדל העמק הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן וכל סגל א' של מדינת ישראל. יצויין, חברי הכנסת הערבים החליטו להחרים את טקס ההשבעה.
.

כזכור בעקבות מבצע "צוק איתן" שנמצא ביומו ה-17, החליטו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והנשיא הנבחר ריבלין לצמצם באופן משמעותי את אירוע הצהרת האמונים. בעקבות ההחלטה, טקס משמר הכבוד לנשיא הנבחר ברחבת הכנסת במתכונת מצומצמת. לאחריו, כאמור, תתקיים הצהרת האמונים במליאת הכנסת – במלואה וכמתוכנן. החלק השלישי של הטקס בטרקלין שאגאל – שבמסגרתו היה אמור להתקיים גם קוקטייל חגיגי – בוטל.

בשעה 18:30 נכנסו הנשיא הנבחר והנשיא היוצא מלווים ביו"ר הכנסת למליאת הכנסת כאשר כל חברי הכנסת נעמדו ומחו כפיים לכבודם. לאחר מכן פתח יו"ר הכנסת יואל יולי אדלשטיין את נאומו ב"מי שברך" לחיילי
צה"ל הנלחמים בשעות אלו ברחבי רצועת עזה.

אדלשטיין התייחס בפתח נאומו למבצע' צוק איתן': "יצאנו למערכה צודקת מאין כמותה. מטרתה להביא לקצה, את הפגיעה המתמשכת בחיי אזרחים ישראלים, בשלומם ובביטחונם. אנו מאמצים את חיילינו אל ליבנו, ומחזקים את ידי בני המשפחות".

יו"ר הכנסת התייחס גם לכינוס המליאה במהלך המבצע הצבאי: "אנו מתכנסים, כאן, בכנסת בכובד ראש, באוזן קשובה ובלב דואג לנעשה בחזית הדרום. מעמד חילופי הנשיאים הוא מהמשמעותיים ביותר במשטר דמוקרטי. בפעם הזאת קשה עלינו העיתוי, ומטבע הדברים בחרנו למעט בחגיגות. אבל דווקא ישיבת מליאה מיוחדת זו, אין כמותה כדי לבטא – דווקא עכשיו – את היותה של ישראל דמוקרטיה למופת, אי של יציבות ופיכחון, בתוך ים גועש של משטרים מתערערים".

באשר לתפקיד נשיא המדינה אמר אדלשטיין: "בישראל, נודע לנשיא תפקיד סגולי, ייחודי – וחיוני. אל נשיא המדינה נשואות עיניי הציבור בשעות הרות גורל, ברגעים של רוממות רוח, כמו גם בעיתות משבר. כינוס מיוחד זה של מליאת הכנסת, מתקיים לא רק בשם החוק, כי אם גם בשם הציפייה של העם כולו לקול המיוחד השמור לנשיא המדינה – קול העידוד והתמיכה, קול התקווה והאמונה, קול האחדות והערבות ההדדית".

אדלשטיין פנה בדבריו לנשיא היוצא פרס: "קרוב לשישים שנה היית חלק מהמערכת הפוליטית, כאן בכנסת. הבעת עמדות נחרצות. קידמת סדר – יום מובחן ומובהק. מרגע בחירתך, השארת את המחויבות הפוליטית בצד ונעשית איש של העם, איש של כולם. אמרת את המילים הנכונות. הבעת את התחושות המדויקות. היית אדם של תקווה ואיש של עתיד".

לאחר מכן פנה לנשיא הנבחר ריבלין ואמר: "המערכה הזאת תעבור. ועל כתפיך תוטל המשימה הקשה מכול: לעסוק באיחוי הקרעים והשברים של החברה הישראלית כולה; לשוב ולרקום את המארג החברתי, לרכך את הכאב ולהרגיע את הזעם. בהכירי אותך, אני יודע שאתה כבר מתכונן ליום הזה – היום שאחרי המערכה. על הנשיא מוטל עול כבד. אם הכנסת היא בית הוויכוח והדיון, בית הנשיא הוא מקום הפשרה והשלום".

יו"ר הכנסת סיכם את דבריו: "מכובדיי, הנשיא היוצא והנשיא הנכנס, בשעת חילופי משמרות בבית המקדש, היה המשמר היוצא מברך את המשמר הנכנס, בזו הלשון: "מי ששיכן את שמו בבית הזה, ישכין ביניכם אהבה, אחווה, שלום ורעות". זוהי גם תפילתי כאן היום: מי ייתן וישכנו בינינו אהבה, אחווה, שלום ורעות".

נשיא המדינה היוצא שמעון פרס אמר בנאום הפרידה שלו בפני מליאת הכנסת: "אני נפרד מתפקידי מבלי להיפרד מאמונתי. אשרת את המדינה כנושא אמונה עמוקה, שישראל תהא מדינת מופת."

פרס התייחס בנאומו בהרחבה למערכה בדרום ואמר: "לא שערתי שבימים האחרונים לכהונתי אלך, כפי שנהגתי ללכת, לנחם משפחות שכולות. דמעה בעינם. ואמונה בליבם. לא תיארתי לעצמי שגם הפעם לאחר שספגנו טילים, שנועדו לפגוע בחיי אזרחים דורשי טוב. ולאחר שחשפנו מנהרות רצח מוסתרות, שנועדו לחדירה ללב יישובים אזרחים ולהמטיר אש על אימהות וילדים, נצטרך להתריע באוזני העולם על סכנת הטירוף הטרוריסטי. הטרור מנסה לשפוך את דמינו. ובפועל גורם לנהרות דם הזורמים בכיכרות ארצו".

לדבריו, "מעולם לא פורר מיעוט קטן כזה, את רקמת חיי עמים שלמים, ושלח באכזריות תינוקות לשמש מגן לפשעיו. חמאס שוב הכניס את מאות אלפי אזרחי עזה לשדה אש ומוות. הטרוריסטים הפכו את עזה, שהיא בת יותר משלושת אלפים שנה, לטרגדיה מעשה אדם. לימים פינינו אותה מרצוננו מנוכחות ישראלית ואף סייענו לה להשתקם. לרוע המזל. לרוע מזלה. השתלטו עליה קנאים טרוריסטים, שנטלו את האמצעים שנועדו לשיקומה, והשקיעו אותם במנגנוני טרור ורצח".

"אין ישראל אויבת של תושבי עזה. נהפוך הוא, ישראל בנתה את מעבר ארז כדי לפתוח שער לפיתוחה. מעולם לא פתחנו באש נגד עזה, השבנו אש רק כאשר האש נפתחה נגדנו. השתלטנו על המחבלים כדי להבטיח את שלום אזרחינו. הם גם התאכזרו לבני עמם בגוזלם את מזונם של תינוקות כדי לפרנס את הטרור המדיני שלהם. הם זרעו מוות וקצרו מוות. הם כפו על ילדיהם לשמש כמגני אש, ושלחו אותם להישרף באש הזו".

"אני חוזר ואומר הערבים אינם אויבים בעינינו. מדיניות הרצח היא האויב. היא גם הסכנה הגדולה ביותר לשלום העולם הערבי. חמאס יורה ואינו מסוגל להשיב על שתי שאלות פשוטות. מה הסיבה ליריותיו? הרי עזה אינה תחת כיבוש. והיא פתוחה כשהיא אינה יורה. מה ברצונם להשיג ביריות? כאשר למדו שאפשר להשיג דברים בלי אש ולהפסיד כשפותחים באש".

הנשיא פרס התייחס בדבריו להחלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם להקים ועדת חקירה ואמר "מתמיהה היא גם העובדה שהמועצה הנושאת את השם המחייב כל כך, "מועצה לזכויות אדם", החליטה להקים ועדת חקירה שתבדוק מי צודק. האם הרוצחים או אלה המסרבים להירצח? אם הזכות להישאר בחיים אינה הזכות הראשונה בזכויות האדם, מה הטעם בזכויות נוספות אם זו אינה קיימת? הטרוריסטים מנסים לסכן גם את חופש התנועה האווירית. אין להיכנע להם. הממשלות צריכות לשתק את הטרור ולא לשתק את התעופה. במדינות חוק, השמיים צריכים להיות פתוחים והיורים עצורים. ובלית דין אין דיין."

הנשיא פרס התייחס לסיכוי להשגת שלום ואמר: "גם כאשר השלום נראה כמתחמק מידינו, ידינו אמונות דיין כדי להשיגו. ראינו זאת בעבר. על מנת להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ישראל אימצה את הפתרון המושתת על שתי מדינות לשני עמים. מדינה יהודית-ישראל. ומדינה ערבית לפלשתינאים. פתרון זה מקובל גם על רוב עמי העולם, ועל רוב בעולם הערבי."

לסיכום כהונתו אמר פרס: "אני נפרד מתפקידי כנשיא אבל לא מחובותיי כאזרח. הייתי נשיא אוהב את עמו ומעתה אני אזרח מאוהב בעמו. לא אוותר על זכותי לשרת את העם ואת המדינה. אפעל באמונה עמוקה להמשיך ולתרום לבנייתה. שישראל תדע ביטחון ותדע שלום. ישראל שתקיים צדק חברתי ותישא את עיניה להגשמת חזון נביאיה. שישראל תוסיף להיות יהודית במורשתה ודמוקרטית באורחותיה.

"ביראה ובענווה, אני ניגש בשמכם ובמצוותכם, למלא באמונה את תפקידי כנשיאה העשירי של מדינת ישראל", אמר ריבלין בפתח דבריו. מיד הוא הפנה בנאומו את תשומת הלב למבצע "צוק איתן". "אנו מתכנסים כאן היום כשעינינו נשואות בדאגה אל חיילי צה"ל וכוחות הביטחון הניצבים בשעה זו דרוכים ונכונים להגן על אזרחי ישראל. מכאן, מכנסת ישראל, אנו מאחלים החלמה מהירה לפצועים", אמר ריבלין ופנה למשפחות: "אנחנו יחד איתכן באבל הנורא שפקד אתכן. בבניין ישראל ננוחם כולנו".

לאחר מכן שלח ריבלין מסר למי שמעוניין לפגוע בישראל. "אנו מתכנסים כאן היום לא רק על פי חוק אלא במסר ברור לאויבנו: לא יכולתם לנו ולא תוכלו לנו. אנו מצהירים כי אנו נחושים להמשיך ולהגן על סדרי השלטון ועל אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית בדיבור אחד גם בעתות חירום וגם בעת מלחמה בטרור".

ריבלין הוסיף כי "מחבלי החמאס יכולים להתחפר במחילות, לירות מתוך בתי ספר, להשתמש באזרחים כמגן חי, אך הטרור לא יסיג את רגלינו ולא יחליש את רוחנו".

"לידידינו", ביקש ריבלין לומר כי "איננו נלחמים בעם הפלסטיני ואין לנו מלחמה באיסלאם. אנחנו נלחמים בטרור אכזרי ורצחני ששם לו למטרה להשמיד, להרוג ולאבד. רק מיגור הטרור יביא להפסקת ההרג של חפים מפשע בקרב שני הצדדים".

לפרס אמר ריבלין: "לפני שבע שנים עמדת על דוכן זה וסיפרת שלא חלמת להיות נשיא. חלומי כנער, כך אמרת, היה להיות רועה צאן או משורר של כוכבים. חלומך כבוד הנשיא התגשם. אתה היית לנו לרועה של תקווה ולמשורר של חזון.  קשרת את גורלך בגורלו של העם הזה ותמיד ביקשת להקדים אותו בצעד. בשמי ובשם העם בישראל אני רוצה להודות לך על חיים שלמים חיי דור ודור שנשאת ועוד תישא בעול העם הזה".

לסיום ביקש הנשיא העשירי של המדינה לפנות לאזרחי ישראל. "בימי בין המיצרים אלה עומד אני בפניכם בענווה ומתפלל שלא אכשל בתפקידי. אפעל להרבות הקשבה בינינו ולקדם שותפות בתוכנו. זוהי תפילתי, משימתי ושליחותי.