606 אזרחים נפגעו עד כה במהלך מבצע "צוק איתן"

הקֶשֶב להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף הציל חיים, אך ל-27% מהאוכלוסייה אין מיגון כלל | יו"ר וועדת הבריאות והרווחה, ח"כ כץ: נמנעו כ-450 פגיעות ישירות בבתים

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קיימה היום דיון מיוחד בחדר הפיקוד של מגן דוד אדום בעיר אשדוד. במהלך הדיון סקרו נציגי מד"א בפני חברי הוועדה את היערכות ופריסת שירותי הארגון באזור הדרום במהלך מבצע "צוק איתן".

יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, אמר בדיון: "אנחנו תומכים במד"א ובפעילותה ומחזקים את העובדים והמתנדבים המסורים. נפעל ככל יכולתנו כדי להבטיח לארגון פיצוי כספי עבור הפעילות המיוחדת במסגרת המבצע". כץ ציין עוד כי עד כה התבצעו 560 יירוטים מעל שמי ישראל ובכך על פי הערכתו נמנעו כ-450 פגיעות ישירות בבתים. "פקידי האוצר שהתנגדו בזמנו לפיתוח "כיפת ברזל" אמרו שכל טיל יעלה לנו 50 אלף דולר. מה זה לעומת הצלת חיי אדם, האנדרלמוסיה והפאניקה שהצלחנו למנוע עד כה? אני יודע שבמשרד האוצר מתחרטים על התנגדותם".

חברי הכנסת יעקב ליצמן, אילן גילאון ורינה פרנקל חיזקו אף הם את הנהלת מד"א ועובדיה.

מנהל אגף המבצעים של מד"א, גיל מושקוביץ: "עד כה נמנו 606 נפגעים אזרחיים בעורף, בהם 3 הרוגים, תיירת שנפטרה במהלך שהותה במקלט, 6 פצועים קשה ו-7 בינוני. זאת לעומת 4,500 נפגעים במהלך מלחמת לבנון השניה. זהו פער עצום. כמו כן, במהלך המבצע יש ירידה דרמטית באזור הדרום במספר תאונות הדרכים ותאונות העבודה, ככל הנראה בשל התנועה הדלילה ואי הגעה למקומות עבודה".

מנכ"ל מד"א, אלי בין: "אנחנו בפריסה מלאה עם כל הכלים מדן ועד אילת. כל העובדים וכל המתנדבים מגויסים לפעילות 24 שעות ביממה, וזאת בעקבות קבלת מידע מודיעיני והערכות מצב שאנחנו מקיימים עם פיקוד העורף. תורמים ברחבי העולם מעבירים לנו 30 מיליון דולר מדי שנה ובלעדיהם לא היינו יכולים להתקיים. בניגוד לגופים ממשלתיים אחרים, אין לנו תקציב לחירום. אנחנו זקוקים לתוספת תקציב של שני מיליון שקלים בעבור כל יום של מבצע "צוק איתן" בשל גיוס הצוותים, הכוננויות הרבות, שינוע כוחות ההצלה והטיפולים בשטח".

רכז הבריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, מורי אמיתי, אמר בתגובה כי ידוע לאוצר על בקשה לתוספת יומית של חצי מליון שקלים ולא יותר, וכי על מד"א להגיש פירוט הוצאות.

מנהלת תחום שירותי הצלה במשרד הבריאות, מירי כהן, הדגישה עם זאת: "הסוגיה הכספית לא תהווה מכשול. העברנו כבר מקדמות למד"א, נעביר עוד ונגבה את הפעילות". מנכ"ל מד"א בין הגיב: "המקדמות שניתנו הם חלק מכספים שמגיעים לנו בלי קשר. התזרים שלנו גרוע מאוד, כי בתי החולים והרשויות המקומיות לא משלמים לנו בזמן".

ציות מוצלח

הנחיות ההתגוננות לאזרחי ישראל, שמטרתן לעזור לאנשים לעשות כל שביכולתם על מנת למנוע ולצמצם פגיעה כתוצאה מירי רקטות, הוכיחו את עצמן במבצע "צוק איתן". מספר מקרים של פגיעות ישירות נרשמו, אולם עקב מילוי ההנחיות יצאו דיירי הבתים הפגועים ללא פגע. בפיקוד העורף מקפידים להתעדכן בזמן אמת בכל פגיעה, לבחון אותה, ובמידת הצורך לעדכן את ההנחיות לציבור.

צוותי בקרת הנזקים של הפיקוד נמצאים בכוננות תמידית – ובכל פגיעה ישירה במבנה מוקפצים לאזור במהירות על מנת לבחון את היקף הנזק. "בכל ירי שפגע בבית הגענו לראות את תוצאותיו. זאת כדי לבדוק האם יש צורך לשנות את ההנחיות, במידה ואנו רואים פגיעה מכלי נשק חדש שיש לו השפעה אשר לא הכרנו", הסביר ראש תא הנדסה במחלקת מיגון, סא"ל (במיל') גבי.

צוותי בקרת הנזקים של פיקוד העורף ממשיכים להתעדכן בעקבות כל אירוע נפילה, מנתחים את זירות האירועים ומחדדים הנחיות בנושאים בהם זוהו פערים.

ארגוני הטרור ברצועה מנסים להגדיל את טווח הטילים והיקף הנזק באופן תמידי. כתוצאה מכך, אם נופלת רקטה בעלת ראש נפץ גדול במיוחד – תפקיד צוותי בקרת הנזקים הוא לאתר זאת, בכדי להכין בצורה נכונה את העורף הישראלי. "באתר האירוע אנחנו מחפשים רסיסים, בודקים את סוג הרסס, את היקף ההדף, את גודל המכתש שנוצר ואת רדיוס הנזק. בנוסף, אנחנו נמצאים בקשר עם גורמי חבלה שיודעים להגיד לנו איזה רקטה פגעה ואיזה ראש נפץ היה לה. כך אנו מנתחים את האירוע בצורה מלאה", הדגיש סא"ל (במיל') גבי.

הצדדים כוללים מהנדסים ואף קציני התנהגות אוכלוסייה, שהתמחו במדעי ההתנהגות. תפקיד הקצינים הוא לתחקר את האנשים שנמצאים באזור, וללמוד על התנהגותם בעת המקרה. "אנו מנסים ללמוד את האירוע מכל ההיבטים ולא רק מה קרה פיזית לבניין", חידד. בהמשך מצלמים הצוותים בשטח את זירת הפגיעה וממלאים דו"ח מיוחד, שתוצאותיו מוצגות בהערכות מצב מול הדרגים הבכירים ביותר, כולל מול מפקד פיקוד העורף.

בין הממצאים שנרשמו השבוע היה הצורך לחדד את ההנחיות בדבר נעילת דלת הממ"ד בעת כניסה למרחב מוגן. "אם לא נועלים את הדלת ורק סוגרים אותה, לא מתקבל מיגון מרבי", סיפר סא"ל (במיל') גבי. המלצה זו נולדה כתוצאה ממקרה בו הייתה פגיעה ישירה של טיל בבית מגורים. למרות שדיירי הבית לא נפגעו בזכות כניסתם למרחב המוגן, דלת הממ"ד נפתחה כתוצאה מהדף הפיצוץ.

הפזורה הבדואית ומבני החינוך החרדיים- תחת כיפת השמים

ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ רגב, דנה היום בעובדה המצערת שלחלק ניכר מהאוכלוסייה אין אמצעי מיגון כלל. הדיון התקיים במסגרת הצעה לסדר של חברי הכנסת: משולם נהרי, טלב אבו עראר ומנחם אליעזר מוזס.

בדיון התברר כי קיימות אוכלוסיות שלמות שאינן זוכות למיגון ראוי, ביניהן הפזורה הבדואית בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, האוכלוסייה החרדית ואנשים בעלי מוגבלויות.

ח"כ משולם נהרי ציין כי בתי ספר חרדיים רבים שוכנים בקרוואנים ללא מיגון ראוי. בהקשר זה ח"כ מוזס ציין גם את "הפזורה החרדית באשדוד" שגם להם אין אמצעי מיגון ראויים. ח

אל"מ בני שיק ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, הודה כי אכן 27% מהאוכלוסייה אינם ממוגנים כלל. הוא ציין כי נערכו בפזורה הבדואית פעולות הדרכה רבות וציין כי הוצע פתרון מסוים שהפזורה לא הסכימה לקבל. לגבי מבני חינוך אמר כי הרשות המקומית חייבת לדאוג למיגון ראוי של התלמידים לפני שהיא מאשרת את המבנה ללימודים.

גם נציגי ארגוני הנכים טענו כי כיום אין פתרונות ראויים למיגון נכים. הם אמרו כי אינם יכולים להספיק להגיע למקלט ולמעשה אינם ממוגנים כלל.

בסיכום הדיון אמר ח"כ דוד צור כי המדינה חייבת למצוא פתרונות מיגון לאוכלוסיות מוחלשות. למרות הבעיות הקיימות, ציין ח"כ צור כי מצב המדינה כיום, טוב לאין שיעור בהשוואה לשנים קודמות.

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו