אנשי רפואת חירום שפעלו בעורף בזמן התקפות טילים התמודדו במהלך החודש האחרון עם מראות קשים, נפגעים בגוף ונפגעי חרדה ועם דאגה לשלומם מצד בני משפחותיהם. כעת החליטו בארגון "איחוד הצלה" לערוך לחובשים, פרמדיקים ורופאים המתנדבים בשורותיו מפגשים בהנחיית אנשי מקצוע שיעודדו את המתנדבים לדבר על הקשיים שצצו בפרק זמן זה ולהתמודד איתם.
את המפגש הראשון הנחה הפסיכיאטר ד"ר צחי בן ציון, המתנדב גם הוא ב"איחוד הצלה". הוא שוחח עם מתנדבי סניף "איחוד הצלה" באשדוד ועודד את המתנדבים לדבר על שחוו במהלך המבצע במסגרת פעילותם ב"איחוד הצלה".
"יש זיכרונות שחוזרים ומלווים אותי מתחילת המבצע", סיפר אחד המתנדבים. "בעיקר תמונת הבעת האימה על פניהם של נפגעי החרדה". "זה נורמלי", הרגיע ד"ר בן ציון. "אם המראות הללו לא היו מלווים אתכם אז הייתי חושד שמשהו לא בסדר".
מתנדב אחר סיפר כי במהלך אחת מהתקפות הרקטות היה סמוך למקום נפילתה ומאז רעש הנפילה שב וחוזר אליו. "גם הזיכרון הזה מקובל", אמר ד"ר בן ציון. "אדם שחש כי קיבל את החיים במתנה חושב על זה". הפתרון לכל אלו על פי ד"ר בן ציון הוא "לדבר על הזיכרונות. לשתף בהם אחרים. לתאר אותם למי שמעוניין לשמוע. אחרי שסיפרתם כבר תרגישו טוב יותר". בן ציון הוסיף "כי גם הומור שחור הוא סוג של התמודדות וזה בסדר".
מתנדב מסור בדרך לפעילות
אחד החובשים סיפר כי בחודש האחרון בני המשפחה סירבו לאפשר לו להמשיך לצאת לקריאות חירום בעת אזעקות ונפילות של רקטות. "אשתי אמרה לי שאני רץ החוצה בדיוק בזמן שרוב האנשים ממהרים לחדר המוגן", אמר. "היו מקרים שהיא ביקשה ממני להפסיק לצאת לקריאות". ד"ר בן ציון ייעץ כי "בזמן שרצים לקריאת חירום אומרים 'נדבר כשאחזור. אני אסביר לך למה אני עושה זאת'. מאוחר יותר, בתום האירוע אפשר לשבת עם בני המשפחה ולספר מה אתם עושים בשטח. להסביר איזו עזרה אתם מגישים לאנשים שצריכים אותה. כשבני המשפחה יבינו מה אתם עושים, הם יתמכו בהחלטות שלכם".
יו"ר "איחוד הצלה", זאב קשש אמר בסיום המפגש כי "חלק מהמתנדבים שלנו דיווחו במהלך המבצע על מצבים והתמודדויות שמקורם בפעילות האינטנסיבית במשך החודש האחרון. החלטנו לתת לנושאים אלו מענה ואנו עורכים למתנדבים מפגשים בהם יוכלו לשוחח עם אנשי מקצוע על החוויות שחוו".
