אם היה מישהו זקוק להוכחה על ההשפעה המוחלטת של השלטון המצרי על ראשי החמאס, כמו גם על השליטה המוחלטת של החמאס באנשיו, וגם בפלגים השונים הנוספים הנמצאים בעזה – הוא קיבל זאת השבוע. בצה"ל אישרו ביום רביעי השבוע, כי חמאס עצר את האחראים לירי פצצת המרגמה לשטח ישראל ביום שלישי. המשמעות של המעצר ברורה: בשלב זה חמאס מעוניין בשמירת הפסקת האש עם ישראל.
ביום שלישי השבוע בשעות הערב נפלה פצצת מרגמה בשטחי המועצה האזורית אשכול, לראשונה מאז שנכנסה לתוקף הפסקת האש ברצועת עזה לפני כשלושה שבועות. במערכת הביטחון תהו אם יש כאן איתות מצד חמאס על חזרה לירי ספוראדי לעבר היישובים בישראל. ראש השב"כ יורם כהן, הוא שטען כי חמאס מעוניין בהמשך הפסקת האש וכי מדובר בירי המנוגד למדיניות החמאס. השב"כ, שפעילותו בימי 'צוק איתן' והמידע שהביא זכו לשבחים רבים, זכה לאוזן קשבת. גם אנשי אגף המודיעין בפיקוד דרום העבירו ההערכה דומה. חלפו אך שעות אחדות, ושוב הוכיח השב"כ את איכות מקורותיו.
ראוי לציין כי בהערכה שהעביר השב"כ במהלך השבוע אל הדרג המדיני נאמר כי הלחימה ברצועת עזה לא תתחדש במהלך ימי החגים, וזאת למרות הקשיים בהשגת הסדר להפסקת אש קבועה בין ישראל לחמאס. עם זאת המליץ השב"כ למצוא (בתיווך מצרי?) פתרון שיאפשר את התחלת שיקום הנזקים ברצועת עזה וייענה לכמה מהבקשות של חמאס, דבר שלהערכת האנליסטים של השב"כ יבטיח שקט לזמן ארוך יחסית.
בעקבות ההערכה הזו אישר השבוע שר הביטחון יעלון הקמת מנגנון בתיאום עם האו"ם ועם הרשות הפלסטינית שיאפשר העברה בהיקף מוגבר של חומרי בנייה לרצועה כדי לסייע בשיקומה, כאשר ישראל שומרת לעצמה זכות וטו שלא יוכנסו 'חומרים דו שימושיים' ללא בקרה, כלומר חומרים שיכולים לשמש לחפירת מנהרות חדשות או לייצור אמצעי לחימה.
שיקום הנזקים יארך עוד זמן רב. ההרס ברצועת עזה. צילום: רויטרס
עין לצפון צופיה
הסיפור חוזר על עצמו בדייקנות, מדי שנה. קצין בכיר בצבא מתאר במפגש עם עיתונאים את תרחישי המלחמה הבאה – יכולות האויב, תכניותיו המשוערות והמענה של צה"ל. הדברים נאמרים כשברקע אחד מקרבות התקציב התקופתיים בין הצבא למשרד האוצר, באשר לגודלו של תקציב הביטחון או לגודלה של התוספת העונתית שדורש צה"ל לכיסוי הוצאותיו של מבצע כזה או אחר.
כך זה לכאורה היה גם השבוע. בביקור שעשו כתבים צבאיים בפיקוד צפון התריע קצין בכיר על היכולות של חיזבאללה – יותר מ-100 אלף רקטות, כוחות קומנדו שצברו ניסיון מבצעי במלחמת האזרחים בסוריה ותכנית התקפית לביצוע מחטף קרקעי בן כמה שעות בשטח ישראל בקרבת הגבול.
לצד זאת ציין הקצין כי באמ"ן ובפיקוד הצפון לא מזהים כעת עניין של חיזבאללה לפתוח בעימות נרחב עם ישראל. הארגון משקיע את רוב מאמציו במצב הפנימי בלבנון, שם הסלימה במידה ניכרת המתיחות בין שיעים לסונים על רקע כניסת יותר ממיליון פליטים מסוריה, מרביתם סונים, ושם בולטת נוכחות של ארגונים סוניים קיצוניים, בהם 'המדינה האסלאמית' (דאעש). חיזבאללה גם משגר כוחות משלוח גדולים לסייע למשטר אסד במלחמתו בארגוני המורדים בסוריה ולשיעים בעיראק במלחמתם בדאעש.
על רקע זה, נתפשת כעת ישראל כמטרה משנית בחשיבותה מבחינת חיזבאללה. אולם, הארגון ממשיך בתהליך ארוך טווח של בניין כוח ורכש ושל ייצור של אמצעי לחימה, כהכנה לעימות עתידי אפשרי עם ישראל.
נוסף על כך, ניכר שינוי מהותי באסטרטגיה של חיזבאללה ביחס לתקריות עם צה"ל בגבול ישראל-לבנון. חיזבאללה הגיב בחומרה לשתי פעולות צבאיות שהארגון מייחס לישראל (שלא הודתה בהן רשמית) בשטח לבנון בשנה האחרונה. בדצמבר אשתקד חוסל ביריות אחד מבכירי הזרוע הצבאית של חיזבאללה, חסן אל-לקיס, בידי מתנקשים בביירות. בפברואר הותקפה מהאוויר שיירה ובה טילי נ"מ מתקדמים שהועברו מסוריה ללבנון, ליד העיירה ג'נטא בצדו הלבנוני של הגבול.
על רקע האירועים הללו איים חיזבאללה בנקמה כנגד ישראל, אחרי שנים שבהן העדיף שלא להתעמת עם צה"ל לאורך הגבול. באמצע מרס הפעיל הארגון שני מטענים במשקל כולל של כ-40 קילוגרמים נגד שיירה של צה"ל בהר דב (בפיצוץ לא היו נפגעים). בחודשיים שלאחר מכן נרשמו עוד ארבע התקפות של מטעני חבלה וירי רקטות מהגבול הסורי לשטח ישראל ברמת הגולן. באחת התקריות הללו נפצעו ארבעה צנחנים – ובישראל מייחסים לחיזבאללה מעורבות מאחורי הקלעים בביצוען, לצד ארגונים המשתייכים למחנה אסד בסוריה.
יושבים על הגדר. כוחות צה"ל בדריכות על גבול הצפון. צילום: ג'יליס
שוברים שתיקה
בצבא מתארים את השינוי במדיניות התגובה של חיזבאללה כ'שוברים שתיקה' – הארגון החליט להגיב כעת בתגובה צבאי על פעולות שהוא מייחס לישראל בשטח לבנון, גם אם הוא מסתכן בכך שבעקבות מהרוגים ישראלים בפעולותיו, יגיב צה"ל בחומרה והמצב יידרדר למלחמה נוספת בין ישראל ללבנון.
בפיקוד הצפון מזהים גם שינוי בהתנהגות הטקטית של אנשי חיזבאללה לאורך הגבול. לאחר שנים שבהן לוחמי הארגון שמרו על פרופיל נמוך וחשאי בקרבת הגדר עם ישראל, באחרונה ניכרת נוכחות בולטת יותר שלהם, לרוב בבגדים אזרחיים, לצד אנשי צבא לבנון. בכמה מקרים נראו פעילי חיזבאללה נושאי נשק ומכשירי קשר ליד הגבול. היחסים בין חיזבאללה לצבא לבנון התחממו, בעיקר על רקע האיום הג'יהאדיסטי-סוני בגבול עם סוריה. שני הארגונים שיתפו פעולה בקרבות עם אנשי דאעש בעיירה ערסאל בצפון מזרח לבנון בחודש שעבר.
הקצין הבכיר אמר עוד כי למרות העובדה שהארגון השיעי נאלץ לפרוס את כוחותיו על פני כמה חזיתות וספג אבדות לא מבוטלות בקרבות בסוריה, "חיזבאללה לא במצוקה. הארגון מתנהל בצורה מפוכחת ובטוחה. כשהוא מחליט שצריך להפסיק לשתוק לנוכח מה שהוא תופס כתוקפנות ישראלית, הוא מגיב, גם אם יש בכך סיכון מבחינתו. אנחנו צריכים להיזהר מהטענה כי חיזבאללה מורתע ולכן לא יגיב. נכון שאין לו אינטרס למערכה נוספת נגד ישראל, אבל בנסיבות מסוימות האזור יכול להתלקח שוב".
מי שהיו בפיקוד צפון והאזינו לדברים אומרים כי זה לא היה חלק מקמפיין הפחדה שמטרתו תוספת תקציב, אלא הערכה אחראית של מציאות אפשרית, חלק מתמונת המצב שעמה צריך הצבא להתמודד כמעט בכל גזרה. מי שמזלזל בשיקולים הללו מזכיר את מי שהגיבו בבוז לדברי אלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן, על איום המנהרות ההתקפיות שחופר חמאס מעזה לפני פחות משנה. גם אז תורג'מן דיבר על מה שראה וידע.
ראוי להדגיש שאת שאלת הסיכון האפשרי בלבנון צריך להפריד מהוויכוח על התקציב, שנראה כי הוא מלווה בהגזמות לא מבוטלות ובדרישות מופרזות מטעם מערכת הביטחון. צה"ל מתמחר את עלות המלחמה בעזה ב-8.6 מיליארד שקל, קרוב לעלות מלחמת לבנון השנייה, שם נלחם בחיזבאללה, ארגון חזק בהרבה מחמאס. האוצר אומד את עלותה של עזה ב-6.2 מיליארד. הוויכוח לא עוסק בנתונים ספציפיים, אלא בעיקר בשאלה אילו סעיפים כלולים בתקציב ההוצאות הישירות.
המלחמה בחמאס חשפה פערים קשים בצה"ל, בעיקר בכוחות היבשה. נתגלו בעיות באימונים ובהכשרה, מחסור באמצעים מתאימים וליקויים בתכניות האופרטיביות, בכל הקשור בהתמודדות עם ארגוני טרור וגרילה. בד בבד, עשה צה"ל שימוש בהיקף עצום בתחמושת האווירית והארטילרית שברשותו.
זו גישה קבועה, המאפיינת צבא במלחמה: ראשית, התפיסה היא שלנוכח הדחיפות והסיכון כמעט כל האמצעים כשרים. שנית, תמיד יהיה מי שישלים את המלאים בסיומו של מצב החירום. אבל אם אלה הסכומים שהוצאו על מערכה מוגבלת נגד חמאס, שבה נמנע צה"ל מתמרון לעומק השטח הבנוי בעזה, אפשר רק לשער מה תהיה עלותה של מלחמה נוספת מול חיזבאללה. אלו הוצאות שהמשק הישראלי יתקשה לעמוד בהן לאורך זמן.
אבל הוויכוח אינו מסתכם בעלויות הישירות של המלחמה. צה"ל גם דורש לא פחות מ-11 מיליארד שקל כתוספת לתקציב הביטחון בשנה הבאה, על רקע הפערים שנחשפו בעזה.
כל המומחים מסכימים עם דברי ראש הממשלה נתניהו כי המציאות האזורית המשתנה מחייבת התאמות גדולות בצה"ל, וחלק מהן יצריכו כנראה השקעת כסף רב. אבל בינתיים מה שמתנהל כאן הוא קרב פוליטי בין נתניהו ללפיד וקרב קלישאות בין לפיד ליעלון. איש מהם לא עוצר ומקיים דיון מסודר בלקחי המלחמה ובשינויים הנגזרים ממנה. במקום זאת, נראה שצה"ל מנצל את ההזדמנות כדי לבטל כמה מגזֵרות התקציב שהושתו עליו בימים הרחוקים שלפני ההידרדרות הביטחונית האחרונה. אולי, כפי שהעיר אחד הקצינים במטכ"ל, צריך יהיה לשנות בדיעבד את שם המבצע הראשון של הקיץ, לאיתור החטופים בגדה, מ'שובו אחים' ל'שובו תקנים'.
בפיקוד הצפון נערכים ללחימה. הרמטכ"ל גנץ צופה אל מעבר לגבול הסורי.
קרב רב
הוויכוח על התוצאות המעורבות של המלחמה ברצועת עזה לא הסתיים; הוא רק לובש מעת לעת צורה חדשה. בגלגולה האחרון של הפרשה השבוע, שבה ופרצה מחלוקת אישית עזה בין שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, לשר נפתלי בנט, שגם בזמן הלחימה הוביל את האופוזיציה מבית, מהקבינט, למה שתפס כגישה המרוסנת מדי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ובכירי המטכ"ל לטיפול בחמאס. הפעם ניתן ביטוי פומבי לכעסו העז של יעלון על בנט, שאותו הוא מאשים בפופוליזם, בחוסר אחריות ובאיסוף מידע מסווג בניגוד לנהלים מקציני צה"ל.
בנט, מצדו, סבור שיעלון בסך הכל מנסה לטשטש את תפקודו הכושל וההססני במלחמה. לתוך העימות הרותח נקלע גם הרב הצבאי הראשי לשעבר תת־אלוף במילואים אביחי רונצקי, שהשבוע הואשם בידי מקורות ביטחוניים בהעברת מידע מסווג לבנט תוך כדי הלחימה. רונצקי עצמו טוען כי אינו יודע במה מדובר וכי איש לא עדכן אותו על החשדות נגדו.
ראשיתו של הסיפור הסבוך בסוף יוני, בין שלהי מבצע 'שובו אחים' לאיתור גופות שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח בגדה המערבית, לתחילת ההידרדרות שהובילה למלחמה ברצועה. בנט טוען כי הריח את הסכנה בעזה מבעוד מועד, ממקורותיו, אף שלדבריו הקבינט כלל לא דן ביסודיות בסיכון הנשקף מהמנהרות.
בנט אסף מידע על סמך שורת קשרים שהוא מקיים עם קצינים בכירים בקבע ובמילואים והבין שברשות הצבא רק רעיון מבצעי כללי לטיפול במנהרות, אף שאמ"ן והשב"כ ידעו להצביע על מיקומן של 32 המנהרות ההתקפיות. בנט הציע לנתניהו בערב שבו נמצאו גופות הנערים לפתוח במבצע קרקעי נגד המנהרות בעזה, כצעד תגמול נגד חמאס על החטיפה והרצח, שבאותה הזדמנות יסיר גם את הסיכון הגדול מעל קיבוצי עוטף עזה. נתניהו לא קיבל את ההמלצה. כעבור כשבוע הוכרז המבצע ברצועה, 'צוק איתן', אך גם בעשרת הימים הראשונים שלו נמנע הקבינט מאישור כניסה קרקעית לרצועה.
זו אושרה לבסוף ב-18 ביולי, רק כשהומחש מלוא איום המנהרות לאחר יציאת המחבלים מפיר מנהרה ליד קיבוץ סופה. יומיים-שלושה קודם לכן, כשעלתה לדיון בקבינט ההצעה המצרית להפסקת אש, נתניהו ויעלון הסכימו לקבלה בנימוק שבכך תתחזק הלגיטימציה הבין-לאומית למהלכים העתידיים של ישראל. חמאס סירב להצעה – וכך התגלגל המבצע לשלב הקרקעי שלו. בנט משוכנע שאילו הוכרזה אז הפסקת אש בלא הסרת איום המנהרות, זה היה אסון. הוא טוען, בדיעבד, כי לא הובן אז בציבור ובתקשורת כשדרש את הכניסה הקרקעית. הוא לא דיבר על כיבוש עזה, אלא על טיפול במנהרות, מה שאכן נעשה לאחר התקרית בסופה.
"הראשון שזיהה". המנהרות שלא נידונו בקבינט.
המתח בין בנט לציר נתניהו-יעלון, ובמידה פחותה גם עם הרמטכ"ל, נמשך גם בשלבים המאוחרים של המלחמה. בנט מחה על מה שתפס כהיסוס, רפיסות וחשש ליטול סיכונים. יעלון חשב שבנט (ועמו שר החוץ אביגדור ליברמן) סוחבים לכיוונים מסוכנים, ואפילו שחמאס מפרש את הדיווחים בתקשורת הישראלית על הוויכוחים בקבינט כסימנים לחולשה ישראלית, שחיזקו את נחישותו להאריך את המלחמה. אבל יעלון גם היה מודאג ממידת ההתמצאות שהפגין חבר הקבינט ממידע שלא היה ברשות חברי הפורום האחרים, למעט ראש הממשלה ושר הביטחון. בדיונים ניכר היטב שבנט שולט בפרטי פרטים מהמודיעין ומהתכניות המבצעיות, שלא הגיעו לידיו בערוצים רשמיים ומאושרים.
השבוע האשים יעלון את הרב הצבאי לשעבר רונצקי, כמי שהעביר את המידע לבנט. אחרי שסיים את כהונתו כרבצ"ר שובץ רונצקי לשירות קבע כ'מנהל לחימה', תפקיד מבצעי באוגדת עזה. בימי מבצע 'צוק איתן' הרבה רונצקי להיראות, במדים ובדרגות, ביחידות ובמפקדות שעסקו בהכנות לפעולה ברצועת עזה. מה בדיוק עשה שם ומטעם מי לא ברור. נוכחותו אף הכעיסה את יורשו בתפקיד הרבצ"ר תת־אלוף רפי פרץ, שסבר כי פעילות רונצקי באה על חשבון עבודת הרבנות. ייתכן כי חשדו או חקירתו של יעלון וכעסו של פרץ הביאו לכך שבאחרונה הועבר רונצקי בחזרה למילואים ברבנות הצבאית.
בנט בתגובה לדברים אמר כי "פעולותיי ב'צוק איתן', בעיצומו של מחדל המנהרות, הצילו את תושבי נתיב העשרה ונחל עוז. במשך שבועות ארוכים, כשדרשתי שוב ושוב לצאת לפעולה להריסת המנהרות, היו גורמים פוליטיים וביטחוניים שעצרו את הפעולה וביטלו את האיום בזלזול, דבר שהותיר את יישובי הדרום חשופים לפיגוע טרור אסטרטגי. כך מצופה וכך ראוי שינהג חבר בקבינט הביטחוני של מדינת ישראל".
"שולט בפרטי פרטים שלא הגיעו לידיו בערוצים רשמיים". בנט מדווח מהשטח
