בני המשפחה סיפרו לח״כ פרוש, על ערכי הנתינה שינק מהבית, שגרמו לו, למסור נפש בכדי לנסות להציל אנשים חפים פשע • ח״כ פרוש הבטיח לסייע לבקשת המשפחה ״אנחנו נעזור ונעשה ככל יכולתינו להנציח את זכרו״

ח״כ מאיר פרוש, הגיע לנחם את בני משפחתו של השוטר הדרוזי זידאן סייף, שנהרג בטבח בבית הכנסת. אל פרוש התלווה ראש המועצה תא״ל במיל׳ מעדא חסבאני, ואמין זאהר שהיה עוזרו לענייני דרוזים במשרד הבינוי והשיכון.

בני המשפחה סיפרו לח״כ פרוש, על ערכי הנתינה ועל האומץ הלב של זידן, שלא היה אמור להיות הראשון שהגיע לזירת הטבח, אך החינוך שינק מהבית, גרם לו, לנסות להציל אנשים חפים פשע, במעשה הגבורה שלו ניצלו אנשים וזה מנחם אותנו. הם ביקשו מח״כ פרוש שיעזור להם להנציח את השם של בנם.

ראשי הקהילה הדרוזית אשר נוכחו במקום עמדו על העזרה הרבה אשר ח״כ פרוש הושיט להם כאשר היה סגן שר השיכון, כאשר שכונת החיילים ואולם הספורט שבמועצה נבנו כאשר שימש כסגן שר במשרד השיכון והבינוי.

יו״ר המועצה תא״ל במיל׳ מעדא חסבאני אמר, ״הסימבוליות של האירוע הזה, שבתוך בית כנסת, כאשר מחבלים שפלים, רוצחים בדם קר, נכנס שוטר דרוזי, שבכלל לא היה אמור להיות שם, ומחרף את נפשו, על מנת להציל חפים מפשע, מעידה על ברית אחים ולא רק דמים״.

קרא עוד:

[postim]

ח״כ פרוש ניחם את בני המשפחה וסיפר על משה רבינו שהיה חתן של יתרו, כאשר דווקא השם משה נשאר חרוט, על אף שהיה לו מספר רב של שמות, זאת בעקבות עניין של מסירות נפש של בתיה שהצילה אותו במסירות נפש.

בדבריו אמר ״כתוב ״ותקרא את שמו משה״, ומספרים חכמים, שהרי למשה רבינו היו תשעה שמות, למה נשאר דווקא השם משה? כי את השם משה נתנה בתיה בת פרעה. על מאמר זה ישנם שני פירושים במדרש: הראשון, כדי להודיע את השכר שמקבל גומל חסדים, בתיה הצילה את משה רבינו, כשהיה בתוך התיבה על שפת היאור, הוא בכה, ובתיה הצילה אותו, לכן השם משה נשאר, כי השם הזה מבטא את גמילות החסדים שבתיה עשתה, הפירוש השני בביאור מדוע נשאר חרוט השם משה, בגלל שהשם משה מבטא מסירות נפש, משה הלך להיטבע ביאור, בא בתיה והצילה אותו, עשתה מעשה של מסירות נפש, דבר שעושים במסירות נפש נשאר לעולמי עד.

"באתי לכאן -אמר פרוש- היות ואלו ימים שבהם מדינת ישראל עוברת הרבה, יש הרבה פיגועים, אך פיגוע כזה, לא נראה הרבה זמן, כאשר המתפללים היו חסרי אונים, התפללו ולא ידעו איך להציל את עצמם, בא זידאן ועשה מעשה גבורה, עשה את המעשה האמיץ ושילם בחייו, זוהי ברית אחים, ההקרבה הזאת לעזור לשני, לעזור לזולת, זה דבר שלא ישכח לעולם, כמו אצל משה״, עוד הוסיף ח״כ פרוש ״אנחנו נעזור ונעשה ככל יכולתינו להנציח את זכרו״.

פרוש אצל השוטר הדרוזי