בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה, על ההיערכות לאבטחת מוסדות ציבור בעקבות האירועים האחרונים, אמר רח"ט אבטחה כי "ההחלטות מתקבלות בהערכות מצב מדי יום וכי יש שינוי בהכוונת המשטרה למקומות שונים, לאו דווקא למוסדות החינוך"; חברי ועדת הפנים התאחדו בקריאה להשיב את ניידות הסיור למוסדות החינוך; היו"ר ח"כ רגב קראה לשר האוצר "לשנות החלטתו ולשים חיילים משוחררים במוסדות החינוך"
יו"ר הוועדה, חברת הכנסת הגב' רגב, פתחה את הדיון הטעון ואמרה כי "האירועים האחרונים מגבירים לחץ בקרב האזרחים. ראשי העיר רוצים לתת ביטחון ותפקידנו לסייע להחזיר את תחושת הביטחון".
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ עמרם מצנע, שהגיע במיוחד לדיון: "אי אפשר למגן את עצמנו לדעת, כשהילדים בדרך למוסד החינוך חשופים הרבה יותר ולכן מעטפת הביטחון היא ע"י המשטרה וצה"ל. דאגת ההורים לגיטימית ונכונה- צריך לבדוק את לחצני המצוקה ותקינות הגדרות. המשטרה צריכה להחזיר את הניידות שמסיירות במוסדות, להכניס יותר מאבטחים ולתת תשובה ממוקדת לירושלים".
ראשי רשויות: " נבחרנו לטפל בחינוך וברווחה ולא בביטחון האישי. זוהי חובת המדינה"
מוטי ששון, ראש העיר חולון קבל בדיון כי במשך השנים סגרו את התקציב של 'סיירת אבטחת מוסדות חינוך'. המשטרה מקבלת על כך כסף אך אין אבטחה. הוא דרש "להחזיר את המאבטחים למוסדות החינוך".
ראשי רשויות רבים גיבו את אמירתו של אבי נעים ראש מועצת בית אריה: "התפיסה היא הפרטת הביטחון האישי בגלגול אחריות ממשרד לבט"פ אלינו. אנחנו רואים את זה בקיצוץ הרבש"צים, האמבולנסים. נבחרנו לטפל בחינוך וברווחה ולא בביטחון האישי. זוהי חובת המדינה".
שלומי לנגר, ראש מועצת אורנית: "משרד החינוך אומר שהמשטרה קובעת את תכנית האבטחה וכשאני פונה אליהם לנייד כוח אדם, כי הידע אצלי- מאיימים עלינו ולא נותנים כי עובדים בשבלונות".
יחיאל טוהמי, ראש עיריית אריאל: "לישוב שלנו נכנסים 2000 פלסטינים ביום ואין אבטחה או שמירה, כי הכל קוצץ. יש סיכון לפיגוע בגן ילדים ומה נוכל להגיד אח"כ? אנחנו רוצים שהפלסטינים יתפרנסו במקום לעסוק בטרור אבל צריך לבטל את הקיצוץ בתקנים".
ח"כ דוד אזולאי: "השלטון המקומי לא יכול להמשיך לסבסד את השלטון המרכזי"
ח"כ דוד אזולאי אמר כי ראשי הערים הוכיחו עצמם בחירום והם יודעים להיכנס בנעלי השלטון המרכזי, גם בתקופת צוק איתן. אך אם מטילים עליהם אחריות משמעותה הוא כסף "והשלטון המקומי לא יכול להמשיך לסבסד את השלטון המרכזי". הוא הוסיף כי "מאות ואלפי אנשים מתפללים בבתי כנסת ללא אבטחה והמשרד לבט"פ לא מתערב".
יהושע קרני מהנהלת הסתדרות המורים תקף את המתווה מזווית נוספת: "לא ייתכן שרשות תחליט להציב על דעת עצמה מאבטחים, כי רשויות בעלות יכולת יציבו ואלו שאין להן יופקרו. במקומות שיוגדר סיכון, תאשר הממשלה את התקציבים".
ח"כ יעקב אשר תהה "למה לא יכול ראש עיר לשבת עם מפקד המשטרה שלו ולהחליט על תכנית האבטחה" ואמר כי ידי המשטרה כבולות בתקציב קשיח.
ח"כ נחמן שי הציע "להחזיר את המשמר האזרחי – אנשים הנושאים נשק בהיתר שיהיו נוכחים זה כוח מרתיע ממדרגה נכונה".
המשטרה: "אין שינוי בתפיסת האבטחה"
היו"ר ח"כ רגב דרשה מנציגי המשטרה לדעת "האם תבחנו מחדש את תפיסת האבטחה? האם נערכה ישיבה עם השר והמפכ"ל בנושא מוסדות הציבור הומי האדם בכלל הארץ"?
רח"ט אבטחה, תנ"צ אמיתי לוי, השיב: "אנחנו בוחנים את תפיסת האבטחה בהערכות מצב מדי יום. תפיסת האבטחה נשארת כפי שהיא אבל יש שינוי בהכוונת המשטרה למקומות שונים, לאו דווקא למוסדות החינוך. הכול משתנה בהתאם לעיר או היישוב. כך לדוגמה במודיעין ובאורנית השתנתה תפיסת האבטחה בשנה האחרונה". הוא הוסיף כי :"אין ניידות למוסדות החינוך, אך ניידות הסיור מונחות לסייר גם במוסדות החינוך".
עוד אמר כי "אושר ניוד מאבטחים לכל חברות האבטחה ואתמול אף יצא נייר שמקל ופותח את זה". הוא סיים באמירה כי "המשטרה נמצאת בכל מקום בו היא נדרשת".
פיני שיף, מנכ"ל הארגון הארצי של חברות השמירה: "חשוב שלא ייווצרו מליציות של אבטחה, שלא ירחיבו את הנחיות השר לבט"פ, שנאמרו בחטף. אני לא אוהב ריבוי קנים במרחב הציבורי. חברות האבטחה נמצאות היכן שקצרה ידה של המשטרה. כדי לתגבר אבטחה מאזור ת"א לי"ם- צריך אישורים מהמשטרה לנייד כוח אדם והבירוקרטיה חוגגת. אם יש לנו כוח אדם צריך לאפשר להעבירו במהירות וללא בירוקרטיה".
היו"ר, ח"כ רגב סיכמה: "משטרת ישראל והשר החליטו שלא לשנות את תפיסת הביטחון במוסדות החינוך, למרות שתפקיד המשטרה להביא לביטחון אישי לאזרחים. המשמעות היא כי ערים שיש להן כסף ידאגו ואלו שלא יופקרו. ציפיתי להתייחסות אמיתית לקושי של ראשי הערים וההורים ברחבי הארץ ולא רק בירושלים. אפשר להראות יותר נוכחות ע"י שיטור עירוני, משא"ז, 5000 חיילים לעבודה מועדפת וחברות האבטחה. זו לא בושה לבקש עזרה מהצבא אם המשימות גדולות על המשטרה".
