אסון הכרמל מהווה אירוע מכונן בתולדות הכבאות בישראל, והביא בעקבותיו לרפורמה רחבה ולהקמת הרשות הארצית לכבאות והצלה • כוח האדם הוכפל, מאות רכבי כיבוי ופיקוד נוספו למערך, ועשרות תחנות חדשות נפתחו ברחבי הארץ • גם בתחום התשתיות והאימונים חל שיפור עצום

אסון הכרמל מהווה אירוע מכונן בתולדות הכבאות בישראל, והביא בעקבותיו לרפורמה רחבה ולהקמת הרשות הארצית לכבאות והצלה.

שריפת הענק בכרמל נמשכה ארבעה ימים, בין כ"ה לכ"ט כסלו תשע"א באזור הכרמל והוגדרה כאסון השריפה הכבד ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.

בעקבות אסון השריפה החליטה ממשלת ישראל לבצע רפורמה מקיפה במערך הכבאות הארצי, רפורמה הכוללת מעבר ממודל של איגודים מוניציפליים לארגון לאומי אחד- הרשות הארצית לכבאות והצלה שתפעל בחסות המשרד לביטחון הפנים.

בתמוז תשע"ב (יולי 2012) התקבל בכנסת 'חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב- 2012'. החוק מסדיר מחדש את מבנה וסמכויות שירותי הכבאות במדינה וקובע הסדרים חדשים להפעלת מערך הכבאות בישראל, בהם גיוס מאות לוחמי אש חדשים, רכש של רכבי כיבוי, הקמת טייסת כיבוי, הקמת מרכז שליטה ובקרה ארצי ושדרוג מערכות הקשר.

קרא עוד:

[postim]

בכ"ח שבט תשע"ג (8.2.2013), הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה. ובכך סוכמו השינויים שחלו במערך הכבאות וההצלה מאז אסון השריפה בכרמל:

• בתשע"א (2011) הושלם תהליך העברתו של מערך הכבאות וההצלה ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והחל תהליך הקמת מערך כבאות ארצי במבנה היררכי פיקודי, בהתאם לנדרש בישראל.

• כל מסקנות דוח מבקר המדינה על אסון הכרמל יושמו אחת לאחת, בהנחיית השר לביטחון הפנים ונציב הכבאות וההצלה.

• בתמוז תשע"ב (יולי 2012) נחקק חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה. כתוצאה מכך פורקו איגודי הערים והכבאות פועלת היום במסגרת רשות ארצית לאומית הכוללת את מטה הנציבות ושבעה מחוזות על בסיס הגבולות הטריטוריאליים של משטרת ישראל.

• יחד עם המשרד לביטחון הפנים גובשה תכנית רב-שנתית שתוקצבה על ידי משרד האוצר בעלות של 1.25 מיליארד ₪ . על-פי התוכנית יגוייסו במהלך חמש השנים הקרובות כ-840 לוחמי אש נוספים בנוסף ל-3,000 לוחמי האש המשרתים במערך, וייבנו 34 תחנות בנוסף ל-110 התחנות הקיימות (5 תחנות כבר נמצאות בשלבי בניה). בניית התחנות מבוצעת על סמך עבודת מטה נרחבת של תרחישי יחוס בשגרה אשר התמקדה בעיקרה בהקמת תחנות כיבוי אש, קיצור זמן תגובה, תוספת אמצעים ותוספת לוחמי אש.

כיבוי שריפה באמצעות דלי מים (2)

גם בכוח האדם חלו שינויים רבים והוא עומד כיום על 2,443 איש, מהם 1,800 כוח אדם מבצעי (לעומת 1,250 בשנת 2010). בשנת 2015 צפויים להיקלט עוד כ-100 לוחמי אש. כתוצאה מתוספת כוח האדם לכל אירוע מגיעים כוחות גדולים יותר מאשר בעבר במטרה לצמצם, עד כמה שניתן, את נזקי השריפה וזמן ההגעה. יחס תושב/כבאי השתפר מאז השריפה בכרמל, אם כי הוא עדיין נמוך ביחס למדינות מערב אירופה וארה"ב.

מאז השריפה בכרמל נקלטו 127 רכבי כיבוי חדשים במערך הכבאות, ובהם: 26 רכבי אלון (רכב כיבוי לשטחים פתוחים), 77 רכבי סער (רכב כיבוי עיקרי), 16 רכבי אשד (רכב אספקת מים), 7 רכבי רותם (רכב כיבוי מהיר), ו-3 רכבי נשר (מנוף). כמו כן הוזמנו 22 רכבי כיבוי נוספים מסוג 'סער'.

רכב האשד במחוז יוש, צילום כבאות דוברות מחוז יוש 2

משנת 2012 הוקמו 20 תחנות כיבוי ב: אור עקיבא, אלעד, אשכול, בקה אל גרביה, בקעת אונו, בקעת הירדן, ג'וליס, יבנה, יגאל אלון, מבשרת ציון, מגדל העמק, נשר, ספיר, עוספיה, עמק האלה, קדימה, רמת בית שמש, רמת השרון, רמת חובב, תפן. עד סוף שנת 2014 תושלם הקמתן של ארבע תחנות: אשדוד, הר חומה, צלמון ושרונה. בשנת 2015 תוקמנה או תשופצנה (בכפוף לתקציב) 13 תחנות כיבוי: באר שבע מערב, מפקדת מחוז דרום בבאר שבע , ביתר עילית, גדרה, גן יבנה, ירושלים: איתרי ורוממה, כרמיאל, מודיעין עילית, מצפה רמון. עכו, קציעות, שחמון.

גולת הכותרת של מערך הכבאות הארצי היא טייסת הכיבוי שהוקמה לאחר השריפה, הטייסת כוללת שמונה מטוסים, וזמן התגובה מרגע קריאה ועד להמראה בקיץ הוא 6 דקות בלבד. לאחרונה פורסם מכרז לרכישת 6 מטוסים נוספים, ובנוסף לכך תצטייד משטרת ישראל במסוקים חדשים בעלי יכולת כיבוי נקודתי.

גם תחום התשתיות חווה שיפור משמעותי, נבנה מאגר אסטרטגי של חומרים מעכבי בעירה בהיקף של עשרות מיליונים – כיום כולל המלאי 1,400 קוב (לעומת 20 קוב בלבד ערב השריפה). כמו-כן, בימים אלה נרכשים 200 קוב של חומר מעכב בעירה משופר.

מטוס כיבוי באסון הכרמל

בעקבות דרישת המבקר בדו"ח אסון הכרמל, הוקם מרכז שליטה ובקרה ארצי – המשל"ט הארצי של שירותי הכבאות נחנך בניסן תשע"ב (אפריל 2012) במקום משכנה של הנציבות בראשון לציון. המשל"ט כפוף לאגף המבצעים ומאפשר ניהול ומעקב אחר הפעילות המבצעית של כלל מערך הכבאות בעתות שגרה וחירום. כמו"כ שודרגה מערכת הקשר המבצעית 'ניצן' אשר נכנסה לפעילות בכבאות והצלה החל מחודש פברואר 2013, ומשמשת כיום את כלל כוחות הכיבוי וההצלה בישראל בכל התחנות ברחבי הארץ. בנוסף קיים קשר ישיר בין ארגוני החירום וכן עם קק"ל ורשות הטבע והגנים בזמן שריפות ובכל הקשור לטיפול מונע ביערות. ככלל, נקבעו נהלים מוסדרים לפיקוד ושליטה בזמן אירוע שריפה מורכב יחד עם שאר גורמי החירום.

מערכות המחשוב שודרגו לבלי הכר, במסגרת הקמת מערכת 'שלהבת' – מערכת המידע והשליטה ובקרה המשמשת לניהול פעילות מערך הכיבוי וההצלה בהיבט המבצעי והמנהלי. המשל"ט מקבל תחזית מזג אוויר על בסיס שוטף וזו מועברת למחוזות ולתחנות בזמן אמת.

כהכנה לאסונות גדולים ל"ע, נרכש חפ"ק נייד עבור נציב מערך הכבאות וההצלה, והוקמה יחידת אופנועי כיבוי שייעודה לספק מענה מהיר באזורים אורבניים. אך המטרה הכללית היא למנוע את השריפה בטרם תפרוץ, ועל כן ננקטות פעולות מעשיות למניעת דליקות הן בשטחים פתוחים והן בשטח האורבני בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות הגובלות ביערות.

נציב כבאות והצלהנציב כבאות והצלה

כולנו מקווים ומייחלים לרחמי שמים כי חג החנוכה הזה יעבור בשלום, בתפילה שלא נזדקק למערך הכיבוי.