'דה מרקר' יצא לבדוק: כשהתעמולה של לפיד פוגשת את המציאות

שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, נתפס בעיני הציבור כאחד משרי האוצר הכושלים ביותר שכיהנו בישראל בעשורים האחרונים. אל הבחירות הוא מגיע עמוס בדיבורים ובאפס מעשים, אולם על פי הסקרים, רוב גדול מ-540,000 בוחריו מוכן לתת לו הזדמנות נוספת.

המסר העיקרי בתעמולת הבחירות של מפלגת יש עתיד, הוא "הפסיקו אותנו באמצע, תנו לנו להמשיך". המפלגה מנסה ליצור מצג, לפיו הממשלה פורקה על ידי העומד בראשה, בנימין נתניהו, רגע לפני שהמצב הכלכלי-חברתי במדינה הפך להיות טוב יותר. בקמפיין מציגה המפלגה שורה של 'הישגים' שהצליח לפיד בכל זאת להעביר בתקופת כהונתו הקצרה – שנה ושמונה חודשים בלבד, ושורה ארוכה עוד יותר של הבטחות לעתיד.

קרא עוד:

[postim]

כתב העיתון הכלכלי 'דה מרקר', ליאור דטל, יצא להשוות את 'הישגי' יש עתיד כפי שהם מוצגים על ידה, למה שקרה במציאות. התוצאות אינן חיוביות במיוחד, בלשון המעטה.

"התקציב החברתי ביותר"? כנראה שלא

המנטרה עליה חוזרים ללא הרף לפיד ודובריו, היא ש"תקציב 2015 היה צריך להיות התקציב הכי חברתי שהיה כאן". דטל מסביר כי אין שום אפשרות להגדיר את תקציב 2015, שאושר בממשלה אך לא בכנסת, חברתי. הוא אמנם כולל גידול בתקציבי הממשלה, אך זאת לאחר שבתקציב הקודם לפיד הוביל שורה של גזירות וקיצוצים בתקציב ובקצבאות, שהיו הגדולים ביותר שבוצעו בישראל בשנים האחרונות.

על פי הכלכלנים, תקציב 2015 כמעט לא כולל רפורמות ושינויים מבניים, ואף לא גידול משמעותי בתקציבי המשרדים החברתיים. בבדיקה פשוטה של תקציבי משרדי החינוך והרווחה, מתגלה כי שיעורם היחסי בתקציב המדינה היה זהה לשיעורם בשנים הקודמות. המשמעות: תקציב 2015, היה אמור לקבע את המצב הקיים במשרדי הממשלה – ללא תכניות משמעותיות לטיפול בבעיות היסוד בעוני, בדיור הציבורי, ברווחה ובחינוך.

העיתון הולך ומונה שורה ארוכה של הצהרות המנוגדות למציאות. לפיד מתגאה בכך שהקטין את מספר השרים בממשלה ל-18 וחסך "מאות מיליוני שקלים בשנה". האמת: מספר השרים אמנם קטן אולם מספר המשרדים נותר על מכונו. הסכום שנחסך משוער במיליוני שקלים בודדים.

השקרים מחלחלים והמפלגה מצליחה להשיב לעצמה את המומנטום

נושא נוסף הוא הגדלת קצבאות הזקנה. "190 אלף קשישים היו אמורים להפסיק להיות עניים", מצהירים ביש עתיד. האמת: הסכום שהוקצה לכך היה נמוך בחצי מהמלצות ועדת אלאלוף, התוספת לכל קשיש היא מזערית והכסף נלקח מהחמרת התנאים לדמי אבטלה לצעירים.

לפיד מצהיר על מלחמתו למען השקיפות. אולם שרי יש עתיד התנגדו להחלת השקיפות על הצבעות ועדת השרים לענייני חקיקה, אחד החסמים המרכזיים לשקיפות במערכת הפוליטית. יש עתיד מתחייבת להפחית את הצפיפות בכיתות החינוך, אולם לפיד ושר החינוך לשעבר פירון התנגדו להצעה זהה שעמדה על שולחנם לפני זמן לא רב.

ישנן דוגמאות רבות נוספות, אולם גולת הכותרת ושיא האבסורד היא ההתפארות בהגברת גיוס החרדים לצה"ל ובהכנסת לימודי ליבה לתלמודי התורה ולישיבות הקדושות. האמת כמובן הפוכה לגמרי: מספר החרדים המתגייסים לצבא ירד בחדות, עקב חוק הגיוס בכפייה, ולפיד ופירון לא הצליחו להתערב בתכני הלימודים במוסדות החרדיים.

בשבועות האחרונים נראה כי התעמולה היעילה של לפיד מצליחה לחלחל אל לבבות מצביעיו. בתחילת מערכת הבחירות עמדה יש עתיד בסקרים על כעשרה מנדטים ואף פחות, אולם בתקופה האחרונה ניכרת מגמת ההתחזקות שלה והסקרים מעניקים לה בין 12 ל-14 מנדטים. אם המפלגה האנטי-חרדית תצליח לשחזר, אפילו חלקית את ההישג העצום שלה מלפני שנתיים, התוצאות עבור הציבור החרדי עלולות להיות עגומות. אם כי, יש לציין שיותר סביר שהמפלגות החרדיות יישבו בקואליציה הבאה בכל מקרה, ואילו לפיד יסתפק בספסלי האופוזיציה.