המטרה: העלאת קמפיין החרם על ישראל לסדר היום העולמי ושלב נוסף בדרך לקבלת ההכרה במועצת הביטחון של האו"ם • משרד החוץ בתגובה: "החלטה פוליטית, צינית וצבועה; לבית הדין אין סמכות במקרה זה, משום שאין מדינה פלסטינית בהתאם למשפט הבינלאומי"

המאבק הפלסטיני להכרה בינלאומית התקדם היום בצעד משמעותי נוסף, בכניסתה לתוקף של חברותה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, אחד המוסדות הבינלאומיים החשובים ביותר.

לאחר שבספטמבר 2012 הוכרה כמדינה ריבונית על ידי העצרת הכללית של האו"ם, הצטרפותה לבית הדין מאפשרת לרשות הפלסטינית להגיש תלונות על פשעי מלחמה בפני הגוף השיפוטי הבינלאומי. הרשות יכולה כיום להגיש תביעה פלילית על הבנייה בהתנחלויות שמוגדרות על ידי האו"ם שטח כבוש, או על פעולותיה של ישראל בעזה במבצע צוק איתן, למשל.

מטרתם המעשית של הפלסטינים היא בעיקר להעלות לסדר היום העולמי את קמפיין החרם על ישראל, ולדרבן את מועצת הביטחון לקבוע מועד לנסיגת כוחות צה"ל מהגדה המערבית.

קרא עוד:

[postim]

שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מלכי הבהיר הבוקר בראיון לתקשורת הפלסטינית כי הטיפול בתביעות על פשעי מלחמה לא יהיה מידי. "אני לא רוצה לאכזב את העם שלי, אבל נוהלי בית הדין איטיים וארוכים ואנחנו עלולים להיתקל בקשיים ואתגרים שיימשכו שנים", אמר בכיר הרשות.

ישראל כמדינה אינה חברה בבית הדין ואינה רואה עצמה כפופה למרותו, אך ביכולתו להכריז על מנהיגי המדינה או מפקדי הצבא כפושעי מלחמה ולגרום לחברות האו"ם להטיל עליהם סנקציות ואף לנסות להביאם למשפט. ההצטרפות הפלסטינית היא דו-סטרית, כלומר: במהלך זה הרשות חושפת את עצמה לתביעות נגדיות מצד ישראל בגין פשעי מלחמה, כמו על ירי הרקטות מעזה (הכפופה רשמית לאבו-מאזן) לעבר אוכלוסייה אזרחית.

משרד החוץ: "שותפתו של החמאס היא האחרונה שיכולה לדבר על פשעי מלחמה"

משרד החוץ בירושלים הגיב הערב למהלך הפלסטיני במילים חריפות: "ההחלטה הפלסטינית להצטרף להאג בניסיון להניע הליכים נגד ישראל, היא פוליטית, צינית וצבועה. ממשלה שכוננה שותפות עם חמאס, אשר מבצע פשעי מלחמה כמו אלה שמבצע דאעש, היא האחרונה שיכולה לאיים בהגשת תביעות לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג", נאמר בהודעה הרשמית של המשרד.

"עמדת ישראל, הדומה לעמדתן של מדינות נוספות, בהן ארצות הברית קנדה ואחרות, היא שהפלסטינים אינם זכאים להצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי, ושלבית הדין אין סמכות במקרה זה, בראש ובראשונה משום שאין מדינה פלסטינית בהתאם למשפט הבינלאומי". אמירה זו מתייחסת לעובדה שהכרת האו"ם במדינה הפלסטינית לא קיבלה את אישורה של מועצת הביטחון, ועל כן היא חסרת תוקף מבחינת המשפט הבינלאומי.

במשרד החוץ תקפו עוד ואמרו כי "הכוונה הפלסטינית לנסות ולקדם הליכים בבית הדין נגד ישראל סותרת את המטרות הבסיסיות שלשמן הוא הוקם, ותביא לפוליטיזציה הרסנית ולפגיעה במעמדו. הצעדים הפלסטינים החד-צדדיים, ובראשם הפנייה לבית הדין הבינלאומי, מפרים באופן בוטה את עקרונות היסוד שסוכמו בין הצדדים בגיבוי הקהילה הבינלאומית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. צעדים אלה מדגישים שוב את סרבנותם של הפלסטינים לקיים מו"מ לשלום עם ישראל".