המלחמה היא ממלכת אי-הוודאות. טענה זו, שנקבעה לפני אלפי שנים, ממשיכה להילמד בצבאות ברחבי העולם – ונראה כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית בשדה הקרב היא הופכת רלוונטית יותר ויותר. כדי להוכיח את הטענה לא צריך להסתכל שנים אחורה – מספיק לחזור לקיץ האחרון, למערכת "צוק איתן".
בי"ט תמוז תשע"ד (17 ביולי 2014), 13 מחבלים ניסו לחדור לשטח ישראל באמצעות מנהרת טרור בדרום רצועת עזה. השתלשלות האירוע, שיכולה הייתה להיות אחרת לחלוטין, היא דוגמה לכך. כל אפשרות פעולה אחרת הייתה מייצרת מציאות שונה, ואולי אף מובילה למבצע שונה. "היום אנחנו יודעים שלא ניתן להעלים את אי-הוודאות משדה הקרב", אומר ראש אגף התקשוב, אלוף עוזי מוסקוביץ'. "צה"ל ואגף התקשוב שמו להם למטרה לייצר את האמצעים הטכנולוגיים המיטביים כדי להקטין את אי-הוודאות בשטח, ובתוך כך לשמור על חיי הלוחמים".
עם זאת, פועל האגף מתוך ההבנה שגם מערכות חיזוי וניבוי בידי כל חייל בשטח לא יעלימו את אי-הוודאות. בזמן שבחמ"לים ובמפקדות המידע יופיע על מסכים – כשהמידע יגיע למפקד הגדוד הוא יועבר בעל-פה ובצעקות תוך כדי לחימה. "בסופו של דבר הניצחון ידרוש דם, חול וזיעה בשטח", מדגיש אלוף מוסקוביץ'. "השימוש בטכנולוגיה הנכונה יקטין את אי הוודאות ויסייע בקיצור סגירת המעגלים".
קרא עוד:
[postim]
במלחמה האחרונה מול חמאס ספג עם ישראל אבידות רבות, יחד עם התפילה לבורא עולם שידבר אויבינו תחתינו, חובת ההשתדלות דורשת ממפקדי הצבא שלא לחסוך כל מאמץ להציל חיי אדם בסיבוב הבא. בימים אלה עוסק אגף התקשוב ביישום לקחי מבצע "צוק איתן", ובחודשים האחרונים החל לבצע ניסויים ראשונים בצריכת מודיעין עצמאית בדרג החטיבה. המפקד העתידי יוכל לצרוך את המידע שנאסף על ידי אגף המודיעין דרך כל מחשב או טאבלט, ולהסתכל על כל המידע שנחוץ לו בכל רגע נתון בשדה הקרב. "מטרת הפיתוחים האלה היא לצמצם עד כמה שניתן את חוסר הוודאות בשטח, ובדרך זו לשמור על חיי הלוחמים", מסביר אלוף מוסקוביץ'.
“המפקד יוכל לדעת איפה נמצא האויב שלו". (אילוסטרציה: דו"צ)בימים אלה האגף עוסק בקידום הטכנולוגיה הזו לשלב הבא – הכנסת התוכנית גם לדרג הגדוד. למעשה, מפקד הגדוד יוכל לדעת איפה נמצא האויב שלו בכל רגע נתון, ולהתאים את הפעלת הכוחות שלו לפי הנתונים שיעמדו לרשותו. "לא משנה כמה פיתוחים יהיו, הקונפליקט הבסיסי של פעילות צבאית בשדה הקרב יישאר – הצורך לעמוד בכל משימה בלי לשאול מה המחיר שלה, תוך בחירה בשיטת ההפעלה שתגבה את המחיר הנמוך ביותר בחיי אדם", מחדד ראש אגף התקשוב.
"הדמיון בין המערכה הבאה ל'צוק איתן' יהיה רק במתאר הלחימה"
חשיבות המהלך ברורה, שכן כשמדובר על המערכה הבאה השאלה היא רק "מתי". "הדמיון בין המערכה הבאה ל'צוק איתן' יהיה רק במתאר בלחימה, שכן המערכה עצמה תהיה שונה בתכליתה", מעריך אלוף מוסקוביץ'. "צה"ל לא ייצא למבצע צבאי נוסף ברצועת עזה אם יהיה ניתן להימנע מכך, אך אם יווצר האקלים למערכה – אין ספק שהיא תהיה רחבת היקף בתמרון שלה, חזקה יותר, קצרה יותר ואינטנסיבית הרבה יותר".
הבנה זו הביאה את אגף התקשוב להפקת לקחים מהירה ויסודית ממבצע "צוק איתן". "המשמעות היא שהלקחים יבואו לידי ביטוי כבר במערכה הבאה", מדגיש ראש האגף. "חלק לא קטן ממסקנות המבצע כבר יושמו, לאור התפיסה לפיה זיהוי מהיר של תקלות מאפשר פתרון מהיר".
"צה"ל לא ייצא למבצע צבאי נוסף בעזה אם יהיה ניתן להימנע מכך". ראש מערך
התקשוב, אלוף עוזי מוסקוביץ'לראשונה: הכשרה ייעודית ללחימה ברצועת עזה
ההכשרה התקיימה לראשונה בעקבות "צוק איתן", והתרחישים אותם תרגלו לוחמי פלס"ר 401 התבססו על אירועי אמת שקרו במהלך המבצע: "אנחנו מבינים שעזה היא זירת לחימה שנחזור אליה בוודאות"
את הגיבוש לפלס"ר 401, המתקיים בטירונות חיל השריון, עוברים רק לוחמים בודדים מדי מחזור גיוס. עם זאת, ההשפעה הממשית שלהם בשדה הקרב עולה בהרבה על זו של פלוגת חי"ר ממוצעת. כוחה של היחידה בשטח לא מגיע, ברובו, מרובי האם-16 שברשותם, אלא מיכולתם להכווין במהירות כמעט כל כוח אש בשטח האויב – ממסוק קרב, דרך ארטילריה ועד ספינות טילים – לעבר מטרות בשדה הקרב. בחודש שעבר קיימה היחידה לראשונה שבוע הכשרה ייעודי ללחימה ברצועת עזה, בעקבות מבצע "צוק איתן".
"אנחנו מבינים שעזה היא זירת לחימה שנחזור אליה בוודאות", מסביר מפקד היחידה, רס"ן יואב אמיר, "הרעיון הוא להעניק ללוחמים את ההבנה של הלחימה ברצועה כבר בהכשרה, ולא תוך כדי תנועה". בשבוע אינטנסיבי שהתקיים במרכז לאימוני לוחמה אורבאנית בצאלים, תרגלו הלוחמים כניסה לשטח הבנוי, תצפיות וסיורים, והכוונת כוחות אש לעבר מטרות אויב – כולן משימות שלוחמי היחידה הוותיקים מכירים מקרוב מהלחימה ברצועה במסגרת מבצע "צוק איתן". "התרחיש שהלוחמים מתרגלים כאן דומה לאירוע שקרה לאחת היחידות המיוחדות בזמן המבצע", מסביר מפקד פלגת ההכשרות של היחידה, סגן מתן גדליהו. "הלוחמים שוהים בשטח ומקבלים משימה לפשוט על מתחם שיש בו חשד למנהרה, וכשהם מגיעים לנקודה, הבית מתגלה ממולכד ומתמוטט על הכוח, והם צריכים להתמודד עם ירי של מחבל לעברם במקביל לפינוי פצועים מחוץ לשטח הרצועה. אנחנו בונים את היכולת המבצעית שלהם למערכה הבאה בעזה", הוא מפרט.
"להעניק את ההבנה של הלחימה ברצועה כבר בהכשרה". האימון בצאלים (צילום: דו"צ)"העבודה שלנו ב'צוק איתן' התחילה עוד לפני הכניסה הקרקעית", מספר סמל תומר שיינפלד, לוחם ביחידה. "בסוף מבצע 'שובו אחים' כבר הורידו צוות של היחידה קרוב לעזה, ומשם עשינו תצפית ואספנו מודיעין. בדיעבד הרבה מהזיהויים שלנו היו מאוד אפקטיביים ללחימה הקרקעית". כשנכנסו החטיבות הלוחמות לרצועת עזה, היה הפלס"ר מהכוחות הקדמיים ביותר ברצועה, ומשם פעלו בשיתוף פעולה עם מגוון כוחות. "אצלנו אפילו ללוחם הכי פשוט יש את היכולת של תיאום עם מסוקי קרב, טילי גיל, ארטילריה ואש של חיל הים – עבודה שברוב הגדודים שמורה לקצינים", מפרט סמל שיינפלד. "בפועל היינו העיניים של החטיבה לפני הכניסה, והכוח שמלווה ומאבטח אותה בזמן השלב הקרקעי".
מפקד היחידה הנוכחי, רס"ן יואב אמיר, הוא מפקד היחידה השני שהעביר את שירותו הצבאי בין הטנקים של חיל השריון, לאחר שורה ארוכה של חי"רניקים שפיקדו על היחידה. "בסופו של דבר המשימה שלנו היא להוביל טנקים לתוך הלחימה – כשאתה שם מפקד שריונר הוא יודע מה הטנקים צריכים", הוא מסביר.
קצין השריון הראשי: "התרחיש אליו אנחנו נערכים יהיה אחר לגמרי מבחינת עומק התמרון"
"האתגרים שהציב בפנינו האויב במבצע האחרון היו מורכבים פחות מאלו שאנחנו צפויים למצוא במערכה הבאה בעזה או בחזית הצפונית" – כך קבע קצין השריון הראשי, תא"ל שמואל אולנסקי, בכנס היבשה שהתקיים השבוע. "טווחי הפעולה יהיו חייבים להיות שונים. 'צוק איתן' היה סוג של לוקסוס. מדובר בשניים-שלושה קילומטרים מהגבול, כשכל עניין אספקת ותחזוק הכוח הרבה יותר קל. התרחיש אליו אנחנו נערכים עכשיו יהיה אחר לגמרי מבחינת עומק התמרון".
"סוג של לוקסוס". שיירת טנקים בגבול רצועת עזה במהלך 'צוק איתן' (צילום: פלאש 90)לדבריו, 'צוק איתן' היווה הזדמנות טובה להתנסות בדרכי הפעולה אותן בוחנים בחיל השריון. מסקנה מ"צוק איתן" שתבוא לידי ביטוי במבצע הבא היא נתינת משקל גדול יותר בקרב המשוריין למבנה הגדודי. "הגדוד הופך להיות השלב המרכזי ביותר בשלם הטקטי במהלך לחימה", הסביר תא"ל אולנסקי. לטענתו, סביבת הלחימה של היום לא תאפשר מאמץ ברמת החטיבה או האוגדה, ושינויים נוספים יתרחשו גם בתוך הגדוד עצמו. "הוא כבר לא מורכב רק מטנקים. הוא צוות קרב בו פועלים כוחות מגוונים-חי"ר, הנדסה ואיסוף. המג"ד מקבל אחריות נוספת בדמות ניהול כוחות שהוא לא בהכרח מכיר, וזה לא מובן מאליו", המשיך. עם ההכרה באחריותו של המג"ד, הקימו בחיל מעין מכלול אחורי הדומה לחפ"ק. יושבים בו מפקדים בכירים ואנשי מודיעין, שקולטים מידע משדה הקרב ומנגישים אותו למג"ד על מנת לסייע לו בקבלת ההחלטות.
אלמנט נוסף שקיבל חשיבות מכרעת במבצע האחרון ועוד יקבל בזה העתיד לבוא הוא מערכת 'מעיל רוח'. "מצאנו שהיכולת שלה להגן הופכת את הקטלניות ההתקפית של הגדוד למשמעותית יותר", ציין תא”ל אולנסקי. "היא מאפשרת לנו להגיע להאויב הנעלם דרך איתור המקום ממנו נורה טיל הנ"ט על הטנק". למערכת ההגנה האקטיבית יש גם חשיבות ברמה התודעתית. "כוח משוריין שיודע שיש לו מערכת הגנה אפקטיבית מרשה לעצמו לתמרן בצורה הרבה יותר מהירה. אתה פחות מוטרד מהטיל שיכול להגיע אליך, ומתעסק בדרכים יצירתיות להגיע ממקום למקום", הדגיש קשנ"ר.
טנק מרכבה סימן 4 עם מערכת "מעיל רוח" בזמן מבצע צוק איתן. (צילום: דו"צ)אילוסטרציה ראשי: פלאש 90
