בית המשפט העליון דחה ערעור שהגישו 16 בדואים משבט אלעוקבי על פסק דין של ביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע, שדחה את תביעתם לבעלות בחלקות אדמה שונות בנגב הצפוני, וקיבל את עמדת המדינה לפיה יש לרשום את הבעלות בחלקות אלה על שמה ועל שם רשות הפיתוח. מדובר בפסק דין בעל משמעות רבה, הדוחה אחת לאחת טענות שהועלו בשנים האחרונות באשר לזכויות הבדואים בנגב.
בפסק דין ארוך ומנומק של השופטים אסתר חיות, סלים ג'ובראן ואליקים רובינשטיין, המבוסס בין השאר על חוות דעתה של פרופ' רות קרק מהאוניברסיטה העברית, שהציגה מחקר מקיף מטעם המדינה, דחה בית המשפט את הטענות לאוטונומיה בדואית בנגב וקבע שהבדואים היו כפופים לדיני המקרקעין, כפי שנקבעו בתקופה העות'מנית ובתקופת המנדט, ואשר אומצו על-ידי ישראל וחלים גם כיום בהסדר מקרקעין.
קרא עוד:
[postim]
עוד נקבע, כי השלטון העות'מני לא העניק זכויות בעלות במקרקעין המרוחקים ממקומות יישוב. כמו כן, נדחו טענות הבדואים לזכויות במקרקעין כעם ילידי מכוח הדין הבינלאומי, וכן דחה בית המשפט טענות כנגד תוקפה של הפקעה שנעשתה בקרקע בשנות ה-50'.
ביהמ"ש: אין כל בסיס לתביעת הבדואים לפיצוי כספי או לקרקע חלופית
במרץ 2012 דחה בית משפט המחוזי בבאר-שבע (סגנית הנשיא שרה דברת) את תביעות המערערים לבעלות בחלקות אדמה שונות בנגב הצפוני, וזאת במסגרת פסק דין מאוחד שניתן בשישה תיקי הסדר מקרקעין. התובעים ערערו לבית המשפט העליון, שכאמור דחה כעת את הערעור פה-אחד.
השופטת חיות כתבה בפסק הדין, בין היתר, כי יש "לדחות את טענות המערערים ככל שהן נוגעות לתוקפה של הפקעת החלקות משנת 1954 על פי חוק הרכישה. כמו כן, אציע לחברי לדחות את טענות המערערים בכל הנוגע לזכויות שרכשו בחלקות וזאת בין מכוח הדין הבדואי המסורתי, בין על פי חקיקת הקרקעות העות'מאנית והמנדטורית, או על פי דיני היושר, הדין הבינלאומי וחוקי היסוד. עוד אציע לחברי לקבוע כי נוכח מסקנות אלה אין המערערים זכאים על פי חוק הרכישה לפיצוי או לקרקע חלופית בגין הפקעת החלקות כאמור".
איימן עודה בהפגנה נגד פינוי כפרים בדואים (צילום: הדס פרוש - פלאש 90)
המשנה לנשיאה, השופט רובינשטיין, מוסיף כי "הסוגיות העולות בפסק הדין ודוגמתן הן מן המורכבות ביחסי מדינת ישראל עם הבדואים בנגב, וראשיתן עוד בטרם קום המדינה, והמצב המשפטי שתיארה חברתי, דבר דבור על אופניו, טבול מורכבויות אלה. שותף אני למסקנותיה וגם לצורך בפתרונות, וכידוע עשתה המדינה, בעידננו ולפניו, מאמצים מסוגים שונים, שהתקדמו בהקמת עיירות בדואיות ובדרכים נוספות, אך לא נשלמו".
פסק הדין מבהיר ומחדד את המצב המשפטי ביחס לבעלות על אדמות הנגב ובכך מקל על השלמת הליך הסדר המקרקעין ועל פיתוח האזור לטובת כלל האזרחים תושבי הנגב. במקביל לערוץ המשפטי, ממשיכה המדינה לתת מענה לצרכי האוכלוסייה הבדואית ובין היתר מאפשרת הגעה להסדרי פשרה הוגנים.
המדינה יוצגה בבית המשפט העליון ע"י עו"ד משה גולן מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה וחבצלת יהל מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי). בבית משפט המחוזי יוצגה המדינה ע"י עוה"ד חבצלת יהל, יערי רואש ונירה גלעד מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי).
(צילום התמונה הראשית: הדס פרוש – פלאש 90)
