ה"סדר החדש" של ריבלין: "מבנה הבעלות על החברה משתנה לנגד עינינו"

נשיא המדינה ראובן ריבלין, נשא נאום בכנס הרצליה לקראת שנה לכהונתו והזהיר מפני ההתרחקות והניכור בין השבטים השונים בעם ישראל: "הצופה הממוצע בערוצים המסחריים, לא רואה ערים חרדיות או ערביות, על מפת תחזית מזג האוויר, ומתרגל לחשוב שהן אינן קיימות" • ריבלין קרא להשתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה באופן שוויוני: "אם לא נצמצם את הפערים הנוכחיים בשיעור ההשתתפות בשוק עבודה וברמות השכר של הציבור הערבי והחרדי, ישראל לא תוכל להמשיך להיות כלכלה מפותחת."

  • כ"ק אדמו"ר מרמחסטריווקא: מצווה לעזור להם!

    תוכן מקודם

  • הגאון ר' אלימלך בידרמן בבקשה מפתיעה

    תוכן מקודם

  • שמיים סגורים: שערי דמעות לא ננעלו בליזענסק

    תוכן מקודם

  • האלמנה לקוית שמיעה ו4 הילדים נותרו ללא משען ומשענה

    תוכן מקודם

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשא היום (ראשון), נאום לקראת שנה לכהונתו כנשיא העשירי של מדינת ישראל במסגרת כנס הרצליה. בנאום שנשא תחת הכותרת ״הסדר הישראלי החדש״ התייחס לתהליכים השונים המתרחשים בקרב החברה הישראלית על שבטיה השונים ועל חובתנו כחברה לנקוט במעשה על מנת להביא להגדלת המכנה המשותף על כל היבטיו ככלי קריטי להמשך חיינו המשותפים.

"בישראל יש מילה אחת שמזמן הפכה לכלי נשק- "דמוגרפיה". במילה הזאת משתמשים בדרך כלל, כשרוצים לתקף טענה מסוימת. ואולם בעלי האוזן המוסיקלית מבינים שבדרך כלל אין זאת אלא דרך מנומסת לכאורה לתאר אוכלוסייה כזאת או אחרת כ-"איום" או כ-"סכנה", כלא רצויה, כלא לגיטימית. פעם מופנית האצבע כלפי ערבים, פעם כלפי דתיים או חרדים, והכול בתלות בהקשר. לכן, במשך השנים, פיתחתי סלידה עמוקה כלפי המושג הזה", אמר הנשיא.

הנשיא אמר כי במלאות שנה לכהונתו, הוא מזהה איום ממשי בהדחקה הקולקטיבית את התמורות שעוברת החברה הישראלית בעשורים האחרונים. בהזנחת ההתמודדות עם מה שכינה, "הסדר הישראלי החדש".

ריבלין הציג את תפיסתו לגבי "הסדר הישראלי החדש" והצביע על כך כי הרוב הממלכתי כבר בטל ועבר מן העולם תוך שהוא מפנה את מקומו לארבעה שבטים: "בשנות ה-90", אמר הנשיא, "החברה הישראלית הייתה חברה הבנויה מרוב ברור ומוצק, שלצדו מיעוטים. רוב ממלכתי ציוני גדול, שלצדו שלושה מיעוטים: מיעוט דתי לאומי, מיעוט ערבי ומיעוט חרדי. התמונה הזאת, אולי קפאה בראשו של רוב הציבור הישראלי. של התקשורת. של המערכת הפוליטית. אבל המציאות בינתיים השתנתה בתכלית.

קרא עוד:
[postim]

כיתות א' היום מורכבות מכ-38% חילונים ("ממלכתיים"), כ-15% דתיים לאומיים ("ממלכתיים דתיים"), כרבע ערבים וקרוב לרבע חרדים. אמנם מספרים והגדרות הם עניין דינאמי, זהויות כמו גם שיעורי ילודה אינם קופאים בזמן. אבל, דבר אחד ברור: התהליכים הדמוגרפיים המעצבים מחדש את פניה של החברה הישראלית- יצרו למעשה "סדר ישראלי חדש". סדר שבו אין עוד רוב ברור, ואין מיעוטים ברורים. סדר שבו החברה הישראלית מורכבת מארבעה מגזרים, ואם נרצה- ארבעה "שבטים" מרכזיים, שונים מהותית אלה מאלה, שילכו ויתקרבו זה אל זה בגודלם. שבו, אם נרצה ואם לאו, "מבנה הבעלות" על החברה הישראלית ומדינת ישראל משתנה לנגד עינינו.

שקף הרצליה

לתפיסתו של הנשיא יש ליצור דרך חדשה שתוביל לשילוב תרומתם של כלל המגזרים. המרכז הבינתוחמי בשיתוף בית הנשיא הודיעו כי יקימו בשנה הקרובה ועדת היגוי המורכבת מאישי ציבור ומובילי דעה, לצד אנשי אקדמיה ועסקים בכירים, מקרב כלל המגזרים המרכיבים את החברה הישראלית. במהלך השנה הקרובה, תתכנס הוועדה לארבע זירות דיון, שיתקיימו בארבע ישובים המייצגים את "השבטים" המרכזיים בחברה הישראלית. דו"ח הכולל קווי הסכמה ומחלוקת, והמלצות מדיניות יוגש בשנה הבאה ויכלול התייחסות לנושאים: 1. שוויון, זכויות וחובות בסדר הישראלי החדש (שירות, תקצוב, קרקעות וכד׳) 2. קהילה ומדינה בסדר הישראלי החדש (חינוך, מרחב ציבורי, "אוטונומיה תרבותית") 3. כלכלה וחברה משותפות בסדר הישראלי חדש (מאבק בעוני, שוויון הזדמנויות).

לדברי ריבלין החלוקה שהציג הינה מהותית וקבועה. שלא כחלוקה בין אשכנזים ומזרחיים, ימין ושמאל, עולים וותיקים, פריפריה ומרכז, עשירים ועניים. שכן בעוד שמזרחיים ואשכנזים, ימין ושמאל, לומדים יחד- הרי שכאן, במודע ומבחירה, כל ילד שמגיע לעולם במדינת ישראל נשלח לאחת מארבע מערכות נפרדות. למערכת שתכליתה לחנך אותו ולעצב את תפיסת עולמו, לאתוס תרבותי, זהותי דתי ואף לאומי שונה. ילד מבית אל, ילד מרהט, ילדה מהרצליה וילדה מבית"ר עילית, לא רק שהם לא נפגשים- אלא הם גם מתחנכים לתפיסה שונה בתכלית לגביי ערכי היסוד ואופייה הרצוי של מדינת ישראל. האם תהיה זאת מדינה חילונית וליברלית, יהודית ודמוקרטית? האם תהיה זאת מדינת הלכה יהודית? או דמוקרטיה הלכתית? האם תהיה זאת מדינת כל אזרחיה או לאומיה?

"כאשר רוב התפקידים במשק מאוישים על ידי מגזר אחד, לא ניתן לבנות עתיד משותף"

ריבלין הביא את הדיון לפסים מעשיים באומרו כי הסדר הישראלי החדש, איננו הבחנה סוציולוגית יצירתית, אלא מציאות בעלת השלכות מרחיקות לכת, על החוסן הלאומי של מדינת ישראל- על עתיד הכלל. לדבריו, כלכלית, המציאות הנוכחית, אינה בת קיימא. "זוהי המתמטיקה היא פשוטה, וכל ילד יכול להבין אותה" אמר הנשיא.

IMG_1970"מבנה הבעלות על החברה הישראלית משתנה לנגד עינינו". ריבלין בכנס

הנשיא הזהיר בדבריו ואמר: "אם לא נצמצם את הפערים הנוכחיים בשיעור ההשתתפות בשוק עבודה וברמות השכר של הציבור הערבי והחרדי, שעתידים להיות מחצית מכוח העבודה- ישראל לא תוכל להמשיך להיות כלכלה מפותחת. מגפת העוני הקשה והכואבת, שכבר מכה בעוצמה במדינת ישראל, רק תחריף ותתרחב."

הנשיא הדגיש כי על השילוב להיעשות בכל רמות השכר ובמשרות בכירות במשק ואמר: "כאשר רוב ככל התפקידים הבכירים במשק מאוישים על ידי בני מגזר אחד או שניים מנגד, הרי שלא ניתן יהיה לבנות כאן עתיד משותף."

"הערים החרדיות והערביות אינן קיימות על מפת תחזית מזג האוויר"

הנשיא הרחיב את דבריו באשר לצמצום השותפות בין כל חלקי העם כפי שהיא מגולמת היום, בין השאר באמצעי התקשורת, ואמר: "הצופה הממוצע בערוצים המסחריים, לא רואה ערים חרדיות או ערביות, על מפת תחזית מזג האוויר, ומתרגל לחשוב שהן אינן קיימות."

הנשיא הדגיש כי הציבור החרדי: "לא צריך לחוש כי ציפור נפשם נמצאת בסכנה או תחת איום. בין אם זאת דרך החינוך החרדית, בישיבות הקטנות והגדולות".

צילומים: ארז חרודי – 'עושים צילום'

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן